הגנת הצידוק במשפט הפלילי
בחוק העונשין ישנם הגנות, סייגים וחריגים לעבירות המנויות בחוק (אי שפיות הדעת, הגנה מן הצדק, הגנת הצורך, הגנת הכורח וכד'). משמעות הדבר הוא, כי על אף שהדין מכיר בכך שנעברה עבירה, קיים בחוק פטור מאחריות פלילית בגינה. זאת, מחמת נסיבות, הצדקות או ערכים שהחברה רואה כחשובים יותר.
אחת מן ההגנות היא הגנת הצידוק אשר מנויה בסעיף 34יג לחוק העונשין.
למעשה הגנת הצידוק מסירה מהמעשה הפלילי את אי חוקיותו ומכשירה אותו אם נעשה על בסיס נורמה משפטית, ציות לצו של רשות מוסמכת וכיוצ"ב.
תנאי הגנת הצידוק הם:
עובר העבירה היה חייב או מוסמך, לפי דין לעשות את המעשה.
עובר העבירה עשה את המעשה על בסיס צו של רשות מוסמכת והוא היה חייב על פי הדין לציית לה, זולת אם הצו שהוא שלא כדין בעליל.
במעשה הטעון הסכמה על פי דין, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיים, לשמור על שלמות הגוף או מניעת נזק חמור לבריאות ובנסיבות העניין לא היה בידי עובר העבירה להשיג את ההסכמה.
עובר העבירה עשה את המעשה באדם בהסכמה כדין, תוך טיפול או ביצוע פעולה רפואית, שתכליתם טובת האדם או הזולת.
עובר העבירה עשה את המעשה תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי שאינם אסורים על פי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.
הגנת הצידוק מתייחסת להתנהגות שעל פניו מגבשת יסודות של עבירה פלילית אך היא בעלת ערך חיובי לחברה, שכן נסיבות ביצועה נותנות עדיפות לערך חברתי אחר על פני העמדת עובר העבירה לדין.
למשל בפס"ד 3623/03 מדינת ישראל נ' אליהו הלגואה – נאשם אשר שלל ועיכב דרכון של שני עובדיו הזרים זוכה בשל הגנת הצידוק. כיוון שהנאשם היה חייב על פי דין להביא ליציאתם של העובדים מהארץ כך שבמקרה זה עומדת לו הגנת הצידוק בשל עיכוב הדרכון.
דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי