הגנת טעות במצב הדברים במשפט הפלילי
חוק העונשין כולל בתוכו סייגים, הגנות וחריגים לעבירות המנויות בחוק ( ובן השאר: הגנת הכורח, הגנת הצידוק, הגנת הצורך, אי שפיות הדעת, הגנה מן הצדק וכד') ועל אף שהדין מכיר בכך שנעברה עבירה, קיים בחוק פטור מאחריות פלילית.
סעיף 34יח לחוק העונשין קובע כך: "העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו."
כאשר אדם עובר עבירה תוך טעות כנה ביחס למצב דברים עובדתי, רואים את המעשה שביצע בראי הטעות שלו. כלומר, במקום לשפוט את המעשה על פי המציאות האובייקטיבית האמיתית שופטים את המעשה על פי המציאות המדומה של המבצע.
ככל שהמציאות המדומה אין בה כדי לגבש עבירה או שמגבשת עבירה אך קיימת לה הגנה בחוק, המבצע יהיה פטור מאחריות פלילית.
ההגנה תחול גם על עבירות שהיסוד הנפשי בהן הוא רשלנות (בכפוף לכך שהטעות הייתה סבירה) ואחריות קפידה.
בפרשת עסלה אשר התרחשה טרם חקיקת חוק העונשין, דובר על אישה שראתה בשעת לילה מאוחרת, אדם המנסה לפרוץ לביתה ולאונסה. בתגובה היא ירתה בפורץ והרגה אותו. לאחר שנפל ארצה היא הבחינה כי מדובר בבעלה שננעל מחוץ לבית.ונקבע שלפי הסייג של טעות במצב הדברים היא לא תישא באחריות פלילית למעשה.
כבוד השופט זילבר נימק בפס"ד עסלה כי ההגנה תקום רק לנאשם שהטעות שלו מתייחסת לעובדות המהוות את יסוד העבירה (ע"פ 54/49 היועמ"ש נ' עסלה).
דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי