חיסיון
חיסיון הוא מונח שמתייחס לכך שלכל אדם יש זכות שאיש מקצוע לא יעיד נגדו בבית המשפט, בגין דברים שנאמרו לו או מסמכים שנמסרו לו במסגרת שירות מקצועי. לדוגמא, כאשר לקוח מדבר עם עורך דינו, ללקוח יש חיסיון עורך דין-לקוח כלומר, עורך הדין לא יוכל להעיד על מה שהלקוח שלו מסר לו (למעט במקרים שבהם הלקוח מדווח לעורך הדין שבכוונתו לבצע פשע). דוגמא אחרת, היא כאשר מדובר ברופא ומטופל. למטופל יש זכות שרופא לא יעיד נגדו על דברים שקשורים לשירות המקצועי שהרופא העניק לו.
פקודת הראיות, [נוסח משולב], התשל"א- 1971 מונה מספר חסיונות, לדוגמא: חיסיון עורך דין לקוח, חיסיון רופא או פסיכולוג ומטופל, חיסיון כהן דת ומתוודה, חיסיון עובד סוציאלי ומטופל. כמו כן, קיים חיסיון של עיתונאי על מקורותיו, אך זהו חיסיון שנקבע ע"י פסיקת בית המשפט ולא באמצעות חקיקה (נכון לכתיבת שורות אלו).
יש גם להדגיש כי קיימים חסיונות יחסיים, וחסיונות מלאים. חיסיון יחסי הוא כל חיסיון שהוא לא חיסיון עו"ד לקוח, או כהן דת ומתוודה. בנוגע לשאר החסיונות, לבית המשפט הסמכות לבטל את החיסיון וכן לכפות על בעל המקצוע להעיד במקרים מסוימים וחריגים כאשר חובת הצדק מבקשת זאת. כאשר מדובר בכהן דת או עו"ד, אין לבית המשפט סמכות להורות על ביטול החיסיון.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי