ראיות בדבר עבר פלילי
בשלב בירור האשמה ולפני הכרעת הדין, קיים איסור על הצגת ראיה בבית המשפט הנוגעת לאופיו הרע של נאשם או לעברו הפלילי.
לכלל האמור קיימים חריגים, ביניהם חזקת ה"מעשים הדומים" ו"עדות שיטה", המסייעות לתביעה להוכיח את אשמתו של נאשם באמצעות ראיות המצביעות שביצע מעשים דומים בעבר, במידת זהות גבוהה.
חריג נוסף הוא כשנאשם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה לכך, רשאית התביעה לחקור אותו בחקירה נגדית בנוגע להרשעותיו, ולהציג ראיות בדבר עבר פלילי, כשמטרתן להפריך גרסה שהעלה. כך למשל, אם נאשם טוען בעדותו כי רכב מסוים אינו שלו, יכולה התביעה להביא רישום של עבירות תנועה ודוחות שקיבל הנאשם, המעידים שהרכב אכן שלו.
לאחר הכרעת הדין ובשלב הטיעונים לעונש, רשאים הצדדים להביא ראיות בדבר נסיבותיו האישיות של נאשם מסוים, לרבות הרשעותיו הקודמות. ואולם גם במקרה זה קיימים חריגים, והנאשם יכול להתנגד ולהכחיש את האמור בפלט הרשעותיו שהונפק. כמו כן, בשלב זה ניתן להגיש לבית המשפט רק תיקים שהטיפול בהם הסתיים בפסק דין או גמר דין וחל איסור על הצגה לבית המשפט תיקים שנסגרו במשטרה או עדיין מצויים בחקירה או שטרם נקבעה אשמתו של הנאשם בהם.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי