ניהול תיק פלילי
מרגע שהוגש כנגד אדם כתב אישום, יש מספר אפשרויות שעומדות בפניו.
אפשרות נפוצה היא סיום התיק בהסדר טיעון. משמעות הדבר היא הגעה להסכמה עם התביעה לפיה הנאשם יודה בעובדות כתב אישום מתוקן, כשלעתים כולל ההסדר גם הסכמה לעניין העונש.
אפשרות אחרת היא "ניהול התיק". זה המצב כשהנאשם מכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, או לחלופין טוען כי העובדות המתוארות נכונות, אך לא מגבשות את העבירה בה הוא מואשם – כלומר מגבשות עבירה בעלת חומרה פחותה, או לא מגבשות עבירה כלל.
"ניהול התיק" נקרא גם "שמיעת ראיות" או "שלב ההוכחות", והמשמעות היא שבית המשפט לא מרשיע את הנאשם על פי הודאתו בכתב האישום, אלא שומע ובוחן את הראיות בתיק – ואז מכריע את דינו של הנאשם ומורה על זיכוי או הרשעה, ולעתים מורה על הרשעה בעבירה פחותה מזו בה הואשם, במידה ונתגלו נסיבות המצדיקות זאת.
ניהול התיק מתנהל באופן הבא:
השלב הראשון הוא שלב ה"הקראה", בו כתב האישום מוקרא לנאשם, והוא משיב אם הוא מכחיש או מודה באמור. אם הכחיש - יתחיל "שלב ההוכחות". ראשית מציגה התביעה את ראיותיה, כשלנאשם יש זכות לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה במטרה לסתור את טענותיה. כבר בסיום השלב הזה יכול לטעון הנאשם טענת "אין להשיב לאשמה", שמשמעה כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו אפילו לכאורה, באמצעות הראיות שהציגה.
לא נטענה טענת "אין להשיב לאשמה", או שנטענה ונדחתה על ידי בית המשפט – תציג ההגנה את ראיותיה, כשגם כאן לתביעה זכות לחקור בחקירה נגדית את עדי ההגנה. בשלב הבא יתכנו חקירות חוזרות או הבאת עדים נוספים באישור בית המשפט או ביוזמתו. לאחר מכן יסכמו הצדדים את טענותיהם, ובית המשפט יכריע את דינו של הנאשם, ואם הורשע - יגזור את דינו.
בפסיקה נקבעה הלכה לפיה אדם הבוחר להכחיש את המיוחס לו ולנהל את התיק, ולבסוף מורשע בעבירות שיוחסו לו – לא תיזקף לחובתו העובדה שבחר לנהל את התיק, במסגרת השיקולים לעונש.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי