תסמונת האישה המוכה
מדובר באבחנה פסיכולוגית המתארת אישה, שעקב התעללות פיזית עקבית וקשה מצד בן זוגה, הופכת למדוכאת ובלתי מסוגלת לפעול כדי להימלט מההתעללות.
בין היתר, מסבירה האבחנה מדוע נשים שעוברות התעללות פעמים רבות אינן פונות לקבלת סיוע חיצוני או מצליחות לעזוב את הסיטואציה הקורבנית. אותן נשים סובלות מדימוי עצמי נמוך ולעתים קרובות אף מאמינות שהן אלה האשמות בהתעללות.
כך, במקרים רבים גם הנשים עצמן אינן מבינות את הסיבה שגורמת להן לא לעזוב, וכשהן מתבקשות להסביר את התנהגותן, הן מתמלאות בושה ולא יודעות להשיב.
הסיבה העיקרית בגללה נשים נשארות במערכת יחסית מתעללת, היא התקווה המניעה אותן לקבל את האהבה אותה השתוקקו לקבל מהוריהן, ופעמים רבות משתפות פעולה עם בן זוג שמתנהג, במובנים רבים, כמו האמא או האבא שלהן.
נשים שנשארות עם בני זוג פוגעניים הן נשים שגדלו בדרך כלל בתא משפחתי מתעלל, ומבחינתן זה ״נורמלי״ להיפגע על ידי אנשים אהובים. הערכתן העצמית נמוכה ביותר ומתערערת עוד יותר כתוצאה מאלימות בן הזוג. משכך, פעמים רבות גם אם ההתעללות מסלימה, הן עדיין תישארנה במערכת היחסים הפוגענית.
לעתים, נעשה שימוש במושג ״תסמונת האישה המוכה״ באופן מטאפורי, כדי לתאר התנהגות של אדם או של קבוצה המבקשים להיכנע ולפייס את הגורם התוקפני.