עבירת תקיפת שוטר

המחוקק עושה הבחנה בין תקיפה רגילה לתקיפת שוטר

המחוקק לא הסתפק בעבירות התקיפה הכלליות, אלא רצה לתת הגנה רחבה לשוטרים וביקש לסייע להם בתפקידם לשמור על הסדר הציבורי. סעיף 273 לחוק קובע כי אדם אשר תוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו, או אדם התוקף אדם אחר המסייע לשוטר שממלא את תפקידו, דינו מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים. ניתן ללמוד על חומרת העבירה בעיני המחוקק בשני מובנים; ראשית, העובדה שהמחוקק קבע עונש מינימלי של חודש לעבירה, דבר שאינו שכיח בחוק העונשין; ושנית, העובדה שהמחוקק קבע עונש מאסר עד שלוש שנים לעבירה זו, וזאת להבדיל מהעונש של עבירת תקיפה רגילה שנושאת עונש מאסר של עד שנתיים בלבד.

המחוקק גם קבע כי עבירה של תקיפת שוטר יכולה להיעשות בשלוש נסיבות מחמירות- ראשית, תקיפה מתוך כוונה להכשיל את השוטר בתפקידו או כדי למנוע מהשוטר לבצע את תפקידו או כדי להפריע לשוטר מלמלא את תפקידו. שנית, תקיפת שוטר תוך כדי החזקת נשק חם או קר. ולבסוף, תקיפה שנעשה בצוותא של יותר משני אנשים. לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות המחוקק קבע מאסר של עד חמש שנים ולא פחות משלושה חודשים, גם כאן המחוקק קבע עונש מינימלי על מנת להחמיר עם העבירה ועונש מקסימלי חמור ביותר.

חשוב לשים לב, הגדרתו של המחוקק לעבירות של תקיפת שוטר מותנות בכך שמבצע העבירה היה מודע לכך שהוא תוקף שוטר. במידה ומבצע העבירה תקף שוטר שלא נשא סימני זיהוי המעידים כי הוא שוטר, כגון מדים, כובע זיהוי, מכשיר קשר, אזיקים וכדומה, לעולם לא ייחשב כמי שביצע תקיפה כלפי שוטר. במקרים כאלו מבצע התקיפה יואשם בעבירת תקיפה רגילה של אזרח אחר, ולא בתקיפת שוטר.

אמירתו של השופט ס' ג'ובראן בפרשת גביש (ע"פ 6642/09) מצוטטים בפסקי דין רבים על-ידי שופטים העוסקים במקרים של תקיפות שוטרים: "הדעת אינה סובלת מעשי תקיפה של נציגי החוק אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור. יש להוקיע מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם הפרעה לעובדי ציבור במילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית..."

אם הוגש נגדך כתב אישום בעבירה של תקיפת שוטר?

ראשית חשוב לדעת שכיוון שעבירה זו נתפסת בעיני בתי המשפט כחמורה ביותר, כיום ברוב המקרים המגיעים לבתי המשפט, השופטים מטילים מאסר בפועל על המורשע לצד עונשים נוספים כגון מאסר על תנאי ופיצוי לשוטר. לכן, חשוב לוודא כי הייצוג המשפטי נעשה על ידי עורך דין פלילי מנוסה.

שינוי סעיף העבירה:

חשוב לציין, במידה והוגש כתב אישום בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מומלץ כי עורך הדין הפלילי המייצג בתיק יפעל למען שינוי העבירה מתקיפה בנסיבות מחמירות לעבירה של תקיפת שוטר הקלה יותר כדי לשאת בעונש פחות חמור. במקרים בהם מדובר בנאשם ללא עבר פלילי או נאשם שקיבל חוות דעת חיובית מתסקיר השירות או לחלופין אם אין עניין לציבור בהגשת כתב האישום, חשוב שעורך הדין הפלילי יפעל למען ביטול כתב האישום כליל.

תקינות פעילות השוטר:

אפשר וחשוב לבחון את פעולות השוטר בזירת העבירה. לא מעט טענות בגין ביצוע העבירה כרוכות לא באלימות כלל אלא בנסיון להבין את האירוע. על כך אין לטעון לתקיפת שוטר או התנגדות למעצר. לעיתים יש גם לא מעט התהגויות לא נכונות מצד השוטר ה"מוכה" לאחר האירוע, כגון חקירת המתלונן, או השהיית החשוד בתא מספר רב של שעות מעבר למותר, או חקירת החשוד (הקטין למשל) בשעות הלילה ועוד.

אפשרות נוספת היא, במידה והוגש כתב אישום בתקיפת שוטר, עו"ד דין פלילי מנוסה יידע לבדוק באם פעילות השוטר היתה תקינה. ובאם השוטר פעל בהתאם לנורמות ולכללים שהותוו על ידי החוק והפסיקה. כך למשל, בשנים האחרונות בתי המשפט השונים נוהגים לזכות נאשמים שמיוחסת להם עבירה של תקיפת שוטר. באם הזיהוי של השוטר לא היה תקין, או שהשוטר ביצוע עיכוב, חיפוש או מעצר בלתי חוקיים – תפקידו של עורך הדין במקרים אלו יהיה כמובן לבחון את תקינות פעילות השוטר.

תלונה למח"ש:

דבר נוסף אותו יש לבחון, טמון בעובדה שפעמים רבות נטענת הטענה שהשוטר הוא זה שנהג באלימות. ולכן, פנייה לרשויות מח"ש והגשת תלונה פעמים רבות תביא לכך שהתיק כנגד האזרח יושהה עד אשר התלונה במח"ש תתברר. וככל שמח"ש לא יפתחו בחקירה או שיסגרו את החקירה ללא בדיקה ממצה של התלונה. יהיה ניתן להעלות טענה בבית המשפט של "אכיפה סלקטיבית" – דבר שבשנים האחרונות מביא לסגירת תיקים רבים. שימו לב, כאשר מדובר במח"ש בד"כ ניתן לומר כי הם לא באמת מתכוונים לערוך חקירה אמיתית. אבל לצורך העלאת הטענה של אכיפה סלקטיבית והפניית האש לעבר מח"ש זוהי טכניקה מקורית לשפר את סיכויי הזיכוי.

אישור שפיטה ממח"ש והגשת כתב האישום על ידי הגורם המתאים:

בכל מקרה בו אדם נחקר בגין עבירת תקיפת שוטר ובמהלך חקירתו העלה טענה שגם הוא הותקף על ידי השוטר, חלה חובה על היחידה החוקרת להעביר את תיק החקירה למחלקה לחקירת שוטרים ובטרם מוגש כתב האישום כנגד האזרח. על מנת שהמשטרה תוכל להמשיך לטפל בתיק של האזרח כנגד השוטר חובה עליהם לקבל או אישור שפיטה ממח"ש או אישור שהתיק כנגד השוטר נגנז. פעמים רבות ניתן לתקוף החלטות על הגשת כתבי אישום כנגד אזרחים רק על בסיס הטענה הזו. כמו כן, חשוב לזכור כי כיום החוק מחייב כי הגשת כתב אישום בגין תקיפת שוטרים תעשה על ידי הפרקליטות ולא על ידי התביעות המשטרתיות (המצויות פעמים רבות בניגוד עניינים). למעט במקרים חריגים שהוכרו בחוק.

כשלים ראיתיים:

ולבסוף, אפשרות נוספת להתגוננות מפני כתב אישום בגין תקיפת שוטר היא לבחון בצורה יסודית ביותר את חומר הראיות בתיק בכלל ואת דוחות השוטרים בפרט; פעמים רבות דוחות השוטרים מעלים סתירות בעובדות המקרה ולעיתים קרובות הסתירות כה מהותיות עד שניתן להגיע להקלה בעונש בעקבותיהן ולעיתים רחוקות אף להשיג ביטול כתב האישום בגינן.

סיכום:

נעצרת על ידי המשטרה ואתה חשוד בתקיפת שוטר? פנה מייד לעורך דין פלילי מנוסה עו"ד בטרם מסרת גרסה כלשהי. להייעצות עם עורך דין כבר בשלב מוקדם חשיבות מירבית באשר להמשך ניהול התיק. הוגש נגדך כתב אישום בגין תקיפת שוטר פנה לעורך דין פלילי על מנת שיוכל לבחון ולהעריך את מצב הראיות בתיק ולסייע לך ככל האפשר.