האיסור על הלבנת הון
הלבנת הון היא פעולה כספית הנעשית תוך הסוואה של מקור ויעדו של הכסף אשר מועבר בפעולה זו. כך שניתן להפוך "הון שחור" לכסף שאינו מעורר חשד. חוק איסור הלבנת הון אשר חוקק בשנת 2000 נועד למנוע את התופעה ובעקבות כך לפגוע בכדאיות שבפעילות העבריינית. במאמר הקרוב נסביר אודות יסודות העבירה ומרכיביה
המסגרת הנורמטיבית
האיסור על הלבנת הון קבוע בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, על פיו העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו מאסר 10 שנים. ברכוש אסור הכוונה לרכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה פלילית, רכוש ששימש לביצוע עבירה או רכוש שאפשר ביצוע עבירה.
כמו כן סעיף קטן (ב) לסעיף 3 לחוק קובע, כי העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב במטרה שלא לדווח או לגרום לדיווח לא נכון דינו מאסר 10 שנים, לעניין סעיף זה מידע כוזב - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.
יסודות העבירה ומרכיביה
החוק מתייחס לעבירה בה מקורו של הכסף שמגיע מפעילות עבריינות כמו עבירות זנות והימורים המכונות בלשון החוק כ"עבירות מקור" מוסתר במגוון אמצעים במטרה לכסות אודות המקור העברייני שלו ולהפוך אותו לכסף חוקי המוטמע בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש. חשוב לציין שעבירת הלבנת ההון אינה תלויה בהוכחת עבירת המקור שהובילה ליצירת הכסף שאינו חוקי והיא עומדת כעבירה בפני עצמה.
המאבק באיסור על הלבנת הון הוא כפול שכן מלבד המאבק בהון השחור שנוצר דרך העבירה, העובדה שפוגעים במקור הכסף שנוצר בפעילות עבריינית משבשת את כל השרשרת העבריינית ובעקבות כך פוגעת בתשתית העבריינית כולה ומונעת התקיימותן של מספר עבירות נוספות. אי מניעת העבירה מאפשרת את המשך הזרמת הכספים לארגונים העבריינים ובכך מרחיבה את היקף פעילותם ועל כן חשיבותה הרבה של אכיפת העבירה של איסור על הלבנת הון.
הלבנת הון נחשבת לעבירה חמורה ביותר ולראיה העונשים הכבדים אשר מוטלים על עבריינים שנאשמים בביצועה. מאחר ולמדינה ישנו אינטרס חזק בזיהוי ההפרות של חוק זה קיימת חובת דיווח שוטפת על העברות של כספים המתבצעות במערכות הפיננסיות. הבנקים בישראל מחויבים לדווח על פעולות מסוימות שהם עושים ועלולים להוות כיסוי והסתרה. כמו כן, כפי שראינו מלשון החוק עולה, כי גם פעולות בניסיון למנוע את הדיווח או מניעתו בפועל מהווה גם היא הפרה של החוק. בעקבות חקיקת החוק בשנת 2000 הוקמה במסגרת משרד המשפטים הרשות לאיסור הלבנת הון. כמו כן, בהמשך תוקן חוק הלבנת הון ושמו הוסב בשנת 2004 לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
השיטות להלבנת הון
אחת השיטות היותר נפוצות להלבנת הון היא העברת הכסף לגורם מתווך דרכו זורמים כספים בכמות גדולה כעניין שבשגרה, המתווך למעשה מפקיד את הכסף השחור ביחד עם הכסף שמקורו בעסקים חוקיים המתווך יציג את ההפקדה כך שגם הכסף השחור למעשה הגיע אליו מתוקף פעילותו החוקית. בהמשך המתווך יעביר לבעליו של הכסף השחור, העבריין, את הכסף באמצעי תשלום מקובל בניכוי עמלה מסוימת. כך הופך בעצם הכסף שמקורו בפעילות עבריינית לכסף מולבן. דרכים נוספות אשר מקובלות לצורך הלבנת כספים הן הקמת חברות קש והצגת כספים כזכיות גדולות בהימורים.
חשוב לציין שישנן דרכים רבות ומקוריות לבצע את העבירה והיא לא מתוחמת לסט קבוע של פעולות. על כן החוק אינו מנסה לייצר איזשהו קוד סגור של התנהגויות המגדירות את העבירה ומשאיר את הגדרת העבירה כהגדרה רחבה באופן יחסי.
חילוט זמני
עניין נוסף בו מתעסק החוק הוא נושא החילוט הזמני. סעיף 22 לחוק מאפשר לחלט ממי שנאשם בהלבנת הון רכוש בשווי הרכוש שבו נעבירה העבירה, וכל זה עוד לפני שבית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה, בהתקיימותם של שני תנאים:
א. הרכוש הושג בפעולה כאמור ברכוש אסור או כשכר לאותה עבירה.
ב. לא ניתן להגיש כתב אישום כנגד האדם החשוד בביצוע העבירה משום שהוא אינו נמצא בישראל או שלא ניתן לאתרו, או שמדובר ברכוש שהתגלה לאחר הרשעתו של אותו אדם.
בדרך כלל בד בבד עם הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת גם בקשה לחילוט זמני של הכספים והרכוש של הנאשם. הפרקליטות בדרך כלל תטען שהיא מבקשת לחלט את רכושו של הנאשם כדי למנוע כל העברת זכות שימוש ברכוש ובכסף ובכדי שתוכל בעתיד לאחר ההרשעה לחלט את הכספים והרכוש. לעיתים הפרקליטות מבקשת כפל חילוט עבור העבירה של איסור הלבנת הון ועבירת המקור למרות שמדובר באותו סכום שלגביו נעברו העבירות.
לסיכום
עבירת הלבנת הון נחשבת לעבירה חמורה ביותר, מלבד התכלית של המאבק בהון השחור שנוצר בעקבות העבירה ישנו אינטרס נוסף והוא ייבוש הביצה של ארגוני הפשיעה, מלחמה בתשתית העבריינית ובביצוען של עבירות המקור אשר שימשו ליצירתו של ההון השחור ומכאן נובע האינטרס החזק של המדינה להילחם בתופעה הקשה. הענישה המוטלת בגין העבירה היא חמורה. כמו כן, ישנו מסלול בו ניתן לחלט רכוש וכסף עוד בטרם הוגש כתב אישום דבר אשר פוגע בזכויותיו של החשוד אך הוא צעד הכרחי במאבק הבלתי מתפשר במלביני ההון. על כן במידה ואדם חשוד בעבירות של הלבנת הון עליו לפנות לעורך דין פלילי המתמחה בעבירות של צווארון לבן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
