תאונת דרכים - מדריך
מבחינה סטטיסטית, אין כמעט נהג שלא עבר תאונת דרכים בחייו, כאשר לרוב אותה תאונה היא תאונה שהסתיימה בנזק רכוש בלבד. עם זאת, לתאונות דרכים יכולות להיות השפעות קשות מאוד, שכן היא יכולה להסתיים במוות, או פציעה של אדם אחר. כפועל יוצא, ייתכנו מקרים שבהם בגין תאונת דרכים יכול אדם נורמאטיבי למצוא את עצמו בפני כתב אישום בבית המשפט לתעבורה. מתי מגישים כתבי אישום בגין תאונות דרכים? ומה כדאי לעשות במצב כזה? על כך במאמר הבא.
מהם דיני התעבורה?
תאונות דרכים, וכתבי אישום המוגשים בגין תאונות דרכים חוסות תחת ענף משפטי הנקרא "דיני התעבורה". ענף זה מוסדר במספר חוקים. העיקריים שבהם הם פקודת התעבורה, התשכ"א- 1961, ותקנות התעבורה, התשכ"א- 1961. בעבירות אלו מוסדרות עיקר ההוראות הנוגעות לנסיעה ברכב, האיסורים הקיימים, והסמכויות המנויות לאנשי החוק ולבתי המשפט. בנוסף, קובעות שתי הוראות אלו את העונשים בגין עבירות תעבורה. בנוסף, בישראל קיים איסור על נהיגה ברכב ללא ביטוח חובה, שתכליתו היא לבטח נזקי גוף של מי שנהג ברכב או מי שנסע ברכב מנועי. איסור זה קבוע בפקודת כלי רכב מנועי, התש"ל- 1970. חוק נוסף ורלוונטי הוא חוק העונשין, התשל"ז- 1977. חוק זה קובע את האיסור לתקוף אדם אחר (איסור שרלוונטי בתאונת דרכים), וכן עבירה הנקראת גרימת מוות ברשלנות, שמכוחה אפשר להעמיד לדין נהג שגרם למוות ברשלנות, במסגרת תאונת דרכים.
מתי אפשר להגיש כתב אישום בגין תאונת דרכים?
במסגרת פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, קיימות עבירות רבות המשפיעות באופן ישיר להתרחשותן של תאונת דרכים, כמו למשל: נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה, שימוש בטלפון נייד בזמן נסיעה, נהיגה ברכב עם תקלות, חציית צומת בחוסר זהירות, אי ציות לתמרור ועוד.
במסגרת תאונת דרכים, אנו גם יכולים לגרום לנזקי גוף לנהג ברכב אחר, או להולך רגל או לרכוש ציבורי (כמו למשל: עמוד תאורה). אין הוראה מיוחדת לפיה יש להגיש כתב אישום בגין תאונת דרכים, זאת בניגוד לסברה הרווחת. עם זאת, המציאות מלמדת שלרוב מוגשים כתבי אישום בגין תאונת דרכים, במקרים שבהם נגרמה חבלה גופנית לאדם אחר. אך יודגש, שגם בגין תאונת דרכים שגרמה נזק רק לרכוש, אפשר להגיש כתב אישום.
הדרך להגשת כתב אישום בגין תאונת דרכים, מתחילה לאחר התאונה. כלומר, לאחריה יגיע לזירה לרוב, בוחן תאונות דרכים מטעם המשטרה, הוא בעצם חוקר לכל דבר ועניין. הוא יבחן את הזירה, יחקור את המעורבים, ועוד. לאחר מכן, במסגרת חקירה, ייתכן ויזומנו עדים להיחקר במשטרה, וגם הנהגים יזומנו בהתאם. לאחר סיום החקירה, ובהתאם לממצאי בוחן התנועה המשטרתי, ייתכן וייקבע כי יש להגיש כתב אישום נגד הנהג שרשלנותו היא שגרמה לתאונת הדרכים.
בכל הנוגע לעבירות תעבורה ככלל, וכתבי אישום בגין תאונות, הערכאה הרלוונטית היא בית המשפט לענייני תעבורה, בו מכהנים שופטים העוסקים דרך קבע בתחום. כמו כן, העונש על תאונות דרכים, עשוי להיות חמור מאוד, החל מעונש מאסר, וכלה בקנס משמעותי, ופסילה. סעיף 38 לפקודה קובע כי מי שגרם לתאונת דרכים במסגרתה נגרם נזק לרכוש או לאדם אחר, ניתן לפסול את רישיון נהיגתו לשלושה חודשים. בעבירות חמורות יותר, הפסילה יכולה להיות אפילו לשנה.
מה כדאי לעשות לאחר תאונת דרכים?
מכאן, המסקנה היא שתאונת דרכים היא איננה עניין של מה בכך, אפילו אם לא נגרם נזק גופני. לכן, כדי להימנע מהגשת כתב אישום, ישנן מספר פעולות מומלצות שבהן יש לנקוט, שיכולות להפחית את הסיכוי שיוגש נגדנו כתב אישום, כדלקמן:
לנסוע עם מצלמת רכב: כיום יש אפשרות להתקין מצלמה ברכב, מדובר בראיית זהב שבעת תאונה יכולה פשוט להכריע בפשטות מי האחראי לה. מדובר אומנם בהשקעה כספית, אך מי שנוהג שעות רבות ביום, כדאי לו מאוד להתקין מצלמה.
לקבל פרטי עדים: לאחר תאונת דרכים, ייקח זמן רב עד אשר יגיע בוחן תנועה, וכן לעיתים לא יגיע כלל בוחן (גם אז אפשר להגיש כתב אישום). לכן, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לקבל פרטים אישיים מעדים שראו כיצד התרחשה התאונה. עדותם לעיתים יכולה לסייע מאוד.
לצלם את הרכבים מיד לאחר התאונה: האופן שבו רכבים נעצרו לאחר התאונה יכול לעיתים ללמד המון על התרחשותה. לדוגמא: אם תאונה התרחשה בשל סטייה מנתיב, ברור שתמונה המראה כיצד רכב נעצר מיד אחרי התאונה, יכולה להמחיש למעשה מי סטה לנתיב של מי. לכן, אם מתאפשר, חשוב מאוד לצלם את הרכבים מיד לאחר האירוע.
סיכום:
גם אדם נורמאטיבי יכול למצוא את עצמו עומד בפני כתב אישום בגין תאונת דרכים תמימה שהתרחשה בשל טעות של רגע. לכן, אם נתקלתם בסיטואציה כזו, כדאי לפעול כפי שתואר, וכן לפנות בהקדם לעורך דין מיומן בתחום התעבורה.
