זיוף
זיוף מוגדר בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. חוק העונשין קובע שעבירת הזיוף הינה עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות; או שינוי מסמך בכוונה לרמות; או חתימת מסמך בשם פלוני.
סעיף 418 לחוק קובע כי המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה. בנוסף, זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.
זאת ועוד, סעיף 421 קובע כי עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר חמש שנים, כאשר אם קיבל דבר באמצעות מסמך זה, דינו - מאסר שבע שנים.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן