השמטת הכנסות - מאסר בפועל
לפי כתב האישום (ת"פ 56359-12-15), בין השנים 2007-2013 הנאשם פעל במרמה על מנת להעלים הכנסות ממרפאתו הפרטית בכוונה להתחמק מתשלום מס. במשך כ-7 שנים, הנאשם הנחה את הסייעת שעבדה עמו שלא להוציא חשבוניות מס ללקוחות מסוימים; לפי ממצאי המדינה, שתיארו את ההכנסות אשר לא דווחו בכל שנה, מדובר בסכום שעומד לכל הפחות על 965,373 ₪.
הנאשם: "הסייעת הייתה הגורם המבצע והיוזם"
המדינה עמדה על הפגיעה בשוויון בנטל המס והפגיעה באוצר המדינה, שכן מדובר בעבירות שנעשו לאורך תקופה ארוכה מאוד ובמספר רב של העלמות מס ע"י הנאשם. מנגד, עורך דינו של הנאשם טען שלנאשם לא הייתה כוונה מודעת להעלים את הסכומים, וכי הנאשם נגרר לביצוע העבירות ע"י הסייעת שעבדה עמו; לטענתו, הסייעת היא זו שיזמה, תכננה וביצעה את העבירות. ביהמ"ש לא השתכנע מטיעון זה וקבע שהוא בניגוד לכתב האישום בו הודה הנאשם ולפיו הוא זה שהנחה את הסייעת שלא להוציא חשבוניות מס ללקוחות מסוימים. בנוסף, מי שהפיק את הרווחים כתוצאה מביצוע המעשים, הינו הנאשם לבדו ולא הסייעת.
עורך דינו של הנאשם טען לאפליה ביחס להליכים שהתנהלו בעניינה של הסייעת לבין אלו שהתנהלו בעניינו של הנאשם. כמו כן, לטעמו במקרה זה ניתן היה להסתפק בהטלת כופר על הנאשם והוא הציג פסיקה לתמיכת טענתו.
בדיון ביהמ"ש השלום בפתח תקווה בסוף החודש שעבר, השופטת אליאנא דניאלי החלה את הדיון בדבר עונשו של הנאשם בכך שקבעה שמעשיו מהווים אירוע עברייני אחד. למרות זאת, אירוע זה נמשך כ-7 שנים ובכל שלב יכל הנאשם להפסיק ממעשיו ולדווח אודות הכנסותיו. ביהמ"ש העליון קבע, שבעבירות מס לא ניתן להסתפק בהשתת עבודות שירות בלבד, אלא יש להשית מאסרים של ממש.
עבירה פלילית שבדרך כלל נעשית ע"י אנשים נורמטיביים
השופטת דניאלי לא קיבלה את טענות עורך דינו של הנאשם בדבר האפליה ואי השתת כופר על הנאשם. ראשית, אין להשוות בין ההליכים של הסייעת להליכי הנאשם שכן מעשיה בוצעו כיוון שהייתה כפופה לנאשם, קבלה ממנו הנחיות לשם ביצוע העבירה ולא נהנתה מביצוע העבירה. המדינה גם הוסיפה שהושת על הסייעת כופר בשל חלקה במעשים. שנית, לא ניתן להסתפק בהשתת כופר על הנאשם, שכן עבירותיו חמורות ביותר ולא מתקיימים חריגים המצדיקים הטלת כופר. הפסיקה שהציג עורך דין הנאשם אינה מתאימה לעניין זה כיוון שמדובר במקרים קלים יותר כמו עבירות מע"מ ומכס, ולא בעבירות על פקודת מס הכנסה.
עדיי הנאשם העידו כי מדובר באדם ישר התורם לחברה, אולם פסיקת ביהמ"ש העליון מלמדת כי ככלל, עבירות צווארון לבן בדרך כלל מבוצעות ע"י אנשים נורמטיביים אשר תורמים לחברה בכל היבט אחר. לכן, אין להתחשב בדברים אלו בזמן קביעת עונשו, שכן הנאשם גזל את הקופה הציבורית ולא מצא לנכון להפסיק את המעשים במשך 7 שנים. ועל כן, השופטת לקחה בחשבון את נטילת האחריות ע"י הנאשם והטילה עליו 8 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך- 80,000₪; כמו כן, הנאשם הגיע להסדר עם רשויות המס בכל הנוגע לסכום אותו השמיט.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
