בית המשפט לנוער
במדינת ישראל בדומה למרבית ממדינות העולם המערבי קיים בית משפט מיוחד לקטינים אשר נקרא בית המשפט לנוער, בית משפט זה שם דגש גדול יותר על שיקולי טיפול ושיקום של הנערים אשר הואשמו בעבירות פליליות מתוך תפיסה כי לנער אשר הורשע יש סיכוי גדול יותר להשתקם ולחזור למוטב מאשר אדם בוגר
על מי חלה סמכותו של בית המשפט לנוער
גיל האחריות הפלילית בישראל הינו 12 ואילו הגיל שבו אדם הופך לבגיר על פי חוק הוא גיל 18, על כן בסמכותו של בית המשפט לנוער לטפל בכל כתבי האישום אשר מוגשים כנגד נערים בגיל 12-18. כמו כן, במידה וביום הגשת כתב האישום מלאו לקטין הנאשם 18 שנים אך טרם מלאו לו 19 וביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין, יוגש כתב האישום לבית המשפט לנוער. במידה וביום הגשת כתב האישום לבית המשפט מלאו לנאשם 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין, יוגש כתב האישום לבית המשפט הרגיל.
בגיר וקטין לא יואשמו יחד באותו כתב אישום, אלא אם היועץ המשפטי לממשלה נתן את אישורו לכך, זאת ועוד, תיקון 14 לחוק הנוער קובע, כי במידה וקטין ובגיר הואשמו יחד באותו כתב אישום, דבר אשר נפוץ למדי, בית המשפט הרגיל ישמע את טיעוני הצדדים בעניין זה ויחליט האם להמשיך לדון בתיק, במידה והחליט להמשיך ולדון בתיק ינהג בקטין כאילו היה בית משפט לנוער, לרבות כל הסמכויות המוקנות לו. במידה ובית המפשט החליט שלא לדון בתיק, הוא יורה על הפרדת כתב האישום כך שעיניו של הנער ידון בבית המשפט לנוער.
בנוסף לכך בית המשפט לנוער פועל גם כערכאה אזרחית מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960, והוא מוסמך לטפל בקטינים שנשקפת סכנה לשלומם ולהתפתחותם התקינה.
בית המשפט לנוער כערכאה שעיקרה שיקומו של הנער
חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) תשל"א – 1971, קובע כי במקרה של פתיחה בהליך פלילי כנגד קטין יערך הדיון בבית המשפט לנוער. בבית המשפט לנוער יושבים שופטי "נוער" אשר הוכשרו במיוחד לשפיטה מסוג זה.
עיקר מטרתו ושאיפתו של בית המשפט לנוער הוא טיפול בנערים אשר הגיעו לפתחו במטרה להביא לשיקומם כדי שאלו יהפכו למבוגרים נורמטיבים ולא לעבריינים אשר יפגעו פגיעה עתידית בחברה, בבית המשפט לנוער מתמקדים בשיקולי שיקום ומעדיפים אותם על פני שיקולי ענישה, גם במידה ומחליטים להטיל על הנער עונש כלשהו השופטים יעדיפו שלא להטיל עונשי מאסר על הנערים. כמו כן, נקודת המוצא בבית המשפט לנוער היא שהדיון מתקיים בדלתיים סגורות בניגוד לדיונים בבית המשפט הרגיל(מלבד עבירות המין) אשר הכלל הוא שהם מתקיימים בדלתיים פתוחות. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על שמו הטוב של הנער ולא להכתימו בכתם של המשפט הפלילי בכך ששמו יוזכר כנאשם, דבר אשר יפגע בעתידו של הנער. בנוסף לכך קצין מבחן יהיה נוכח בדיונים אשר מתקיימים בדלתיים סגורות.
בית המשפט לנוער שומר על העקרון על פיו נקיטת הליכים כנגד קטין תעשה תוך כדי שמירה על כבודו, חל איסור לפרסם את תמונתו של הקטין כמו גם את פרוטוקול הדיונים. בפסקי דין שאושרו לפרסום , יופיע שמו של הקטין באופן אשר מונע את זיהויו.
חוק הנוער מאפשר לבית המשפט לנוער גמישות ואפשרות לסטות מהוראות סדרי הדין. תוך שימת דגש על שיקומו של הקטין ונקטית אמצעים לטיפול בו.
כחלק מתפקידו של בית המשפט כערכאה משקמת לבית המשפט קיימת מערכת סיוע סוציאלית שלמה אשר אחראית על מתן תסקירים וחוות דעת לשופטי הנוער בכל תיק.
כאשר מבקשים לערער על פסק דינו של בית המשפט לנוער, יש לעשות זאת באמצעות ערעור לבית המשפט המחוזי.
לסיכום
בית המשפט לנוער הוא בית משפט מיוחד ולו הסמכות הבלעדית על שפיטת קטינים בישראל, בית המשפט לנוער מתמקד בטיפול לשם שיקומם של בני נוער אשר מעדו, מתוך הנחה, כי שיקום היא הדרך הטובה ביותר עבורם, יחד עם זאת בית המשפט לנוער לא יהסס להטיל עונשים מסוימים על נערים שהורשעו בעבירות פליליות מן המדרג היותר חמור במידה והוא מוצא שהדבר נכון בנסיבות העניין. על כן במידה וקטין זומן לחקירה פלילית או שהוחלט להגיש כנגדו כתב אישום יש לפנות לעורך דין פלילי מנוסה המתמחה בייצוג קטינים ועבירות נוער.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
