עבירת מעשה מגונה
המונח "מעשה מגונה" פורש במגוון דרכים בפסיקה הישראלית, ונראה כי הוא חולש על כל עבירה בעל מאפיין מיני, שאינה עבירה של אינוס או של מעשה סדום. לאור ההגדרה הרחבה, להלן הדברים שחשוב לדעת בכל הנוגע למצב המשפטי ולהעמדה לדין בגין עבירה של מעשה מגונה
סעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מגדירים מעשה מגונה כמעשה שנעשה לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיני. מדובר בהגדרה רחבה ביותר, הכוללת גם מעשים שכרוכים במגע, דוגמת נגיעה באיבר מוצנע של אדם אחר, וגם מעשים שנעשים בפומבי ואינם כוללים מגע, דוגמת חשיפת איבר מין בפומבי בפני אדם אחר. ניתן לומר כי למעשה מדובר בכל אקט בעל אופי מיני, שאינו מעשה אינוס ואינו מעשה סדום.
חוק העונשין קובע דרגות שונות של חומרה לעבירת המעשה המגונה. כך למשל, אדם המבצע מעשה מגונה באדם אחר בנסיבות של חוסר הכרה, או תוך ניצול היות אותו אדם חולה נפש או בעל פיגור שכלי, דינו מאסר 7 שנים. המשותף למקרים הללו הוא שמדובר בנסיבות בהן אותו אדם אינו יכול לתת הסכמה מושכלת וחופשית למעשה.
עונש חמור יותר של 10 שנות מאסר, צפוי למי שביצע מעשה מגונה תוך איומים בנשק או גרימת חבלות נפשיות או פיזיות. כך למשל, ביצוע של מעשה מגונה בקטין שעוד לא מלאו לו 16 שנים, התעללות תוך כדי ביצוע המעשה, גרימת חבלה או איומים בנשק, או ביצוע של מעשה מגונה בצוותא.
במילים אחרות, הענישה כיום עומדת על שלוש שנות מאסר בגין מעשה מגונה שלא בהסכמה; שבע שנות מאסר בגין מעשה מגונה שלא בהסכמה ותוך שימוש בכוח; ועשר שנות מאסר בגין מעשה מגונה בנסיבות מחמירות.
נראה כי חוק העונשין קובע מדרג חומרה בין עבירות המין, כשהעבירה השנייה בחומרתה לאחר עבירת האונס, היא עבירת המעשה המגונה. לחברה יש אינטרס ציבורי נכבד במניעתן ובהעמדה לדין של נאשמים בגינם. היקף מעשים אלו הוא נרחב ביותר והנאשמים בו הינם אנשים מכל קצוות הקשת החברתית. דוגמא לכך היא כמובן הנשיא לשעבר משה קצב שהורשע אף הוא בביצוע עבירת אינוס ומעשה מגונה.
חשוב לדעת, כי קיימות הוראות חוק ספציפיות לעניין ביצוע מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14. כך, המבצע מעשה מגונה בקטין תוך ניצול של יחסי חינוך, מרות, השגחה או עבודה, דינו ארבע שנות מאסר. כמו כן, קיימת חזקה חוקית לפיה מטפל נפשי המבצע מעשה מגונה בקטין שמלאו לו 14 אך טרם מלאו לו 18 שנים, במהלך התקופה שבה הוא מטפל בקטין, יראו בו כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי מרות.
סוגיית הגדרתו של המונח "מעשה מגונה" נדונה רבות בבית המשפט העליון. כך, כבר בשנת 1958 קבע השופט זילברג כי לא מדובר במונח הנתון להגדרה ממצה ומדויקת, שהרי דבר לעולם יהיה תלוי בתקופה, ובהשקפות החברה בה מבוצע המעשה. בכל זאת לדבריו קיים מכנה משותף, וברוב המכריע של המקרים מצוי במעשה יסוד של יצרי מין (ע"פ 315/58).
השופטת פרוקצ'יה עמדה על הסוגיה בהרחבה ועסקה במקורו וחשיבותו של האיסור על עשיית מעשה מגונה. לדבריה, מקור האיסור הפלילי הוא בצורך להגן על שלמות גופו, צנעת פרטיותו וכבודו של האדם – ערכים שהוכרו כזכויות יסוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על פי השופטת, השמירה על כבוד האדם ועל צנעת גופו היא ערך עליון המצדיק הגנה מפני פגיעה לא רק כאשר עושה המעשה התכוון להשיג את היעד האסור, אלא גם מקום שהוא צפה כאפשרות קרובה לוודאי את התממשות המטרה האסורה, ואפילו לא רצה בה. (ע"פ 6269/99).
נראה שהפסיקה התקשתה בהגדרת המונח "מעשה מגונה", שכן ניתן לפרש התנהגויות רבות כמעשה מגונה בהתאם לנסיבות התרחשותן. משכך, מדובר בתחום הנתון לפרשנות אישית של כל אחד מהמעורבים באירוע, כשהיסוד המשותף הקיים הוא האופי המיני של המעשה הלא צנוע והלא מוסרי כפי שהוא נתפס על ידי המתבונן מהצד. כלומר, בחינת אופי המעשה היא אובייקטיבית.
בנוסף, ישנו קושי בשל התנאים בהם מתרחשת העבירה. אין חולק כי מעשה מגונה פוגע בקורבן, בפרטיותו ובכבודו. ואולם, המעשה פוגע גם במבצע העבירה, שלעתים מבצע את העבירה ללא כוונה או מודעות לפגיעה.
המעשה נחשב כעבירה פלילית גם אם קורבן העבירה הסכים לביצועו ובמקרים בהם ההסכמה הושגה באמצעות רמייה. כלומר, מבצע העבירה מנצל את כוחו, סמכותו או מרותו על מנת לבצע את המעשה, או במקרה בו הקרבן הוא קטין מתחת לגיל ההסכמה, כפי שמפורט לעיל.
חשוב להבחין בין עבירת המעשה המגונה המנויה כאמור בסעיף 348 לחוק העונשין, ושהעונשים בגינה מפורטים לעיל, לבין עבירה של "מעשה מגונה בפומבי". העונש על מעשה מגונה בפומבי בפני אדם שגילו מעל 16 שנים, וללא הסכמה מצידו, הוא עד שנת מאסר. במידע והמעשה בוצע בפני אדם שגילו מתחת ל-16 שנים, העונש הוא שלוש שנות מאסר.
לסיום, חשוב לדעת כי האיסור על ביצוע מעשים מגונים מעוגן גם בחוקים אחרים בישראל. כך למשל, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (התשמ"ח – 1988), אוסר על מעסיק להטריד מינית את עובדיו או אנשים המעוניינים להיות עובדיו, כשהגדרת המונח "הטרדה מינית" כוללת גם ביצוע מעשים מגונים.
לסיכום, לאור ההגדרה הרחבה של המונח "מעשה מגונה", והפרשנויות הרבות הניתנות לו, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה במידה והינך חשוד או נאשם בעבירה כאמור, שיוכל להגן על זכויותייך בהליך ולסייע במתן פירוש נכון לנסיבות העניין.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
