עורך דין עבירות נוער
ככל הנוגע לטיפול בתיקי עבריינות נוער ישנה חשיבות גדולה בפנייה לעורך דין פלילי המתמחה בייצג קטינים, הטיפול בנוער עובר חוק בישראל הוא שונה במהותו מהטיפול בעבריינים בגירים. כך בכל הנוגע להליכי מעצר, לסדרי הדין בבתי המשפט, וכמובן בכל הנוגע לתוצאת ההליך בפועל. מהם העקרונות המנחים את בית המשפט בדונו בעניינו של קטין, ומה תפקידו של עורך הדין המייצג את בני הנוער – במאמר הבא
בישראל קיימת מערכת משפט ייחודית לטיפול בבני נוער, ועבירות פליליות שבוצעו על ידי קטינים נדונות בבית המשפט לנוער, על ידי שופטים המוסמכים לדון בתיקי נוער. מדובר למעשה בבתי המשפט השלום והמחוזי, ביושבם כבתי משפט לנוער, כאשר השופט היושב לדין הוא שופט נוער.
חשוב להבין, כי החוק דורש הפרדה בין עניינו של הקטין לבין עניינם של בגירים בכמה היבטים. כך למשל, הדיונים בענייני נוער מתנהלים באולמות משפט נפרדים, גם בכדי להפרידם מעניינם של בגירים וגם כדי להגן על הקטין מפני באי בית המשפט בטרם יחרצו את דינו במישור החברתי. הבדל נוסף הוא לעניין השמירה על הפרטיות, כך שדיונים בעניינם של קטינים יתקיימו ככלל בדלתיים סגורות.
כמו כן, סדרי הדין והעקרונות המנחים את בית המשפט הם שונים כאשר מדובר בנוער. כך למשל, כאשר מדובר בקטינים, נוטים בתי המשפט לנוער להדגיש את עקרון השיקום והטיפול בקטינים הללו, מתוך הנחה שהפוטנציאל השיקומי של קטינים הוא גבוה יותר. הדבר נובע מהאמור בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א-1971, וגם מהלכות שנקבעו בפסיקה לאורך השנים, במטרה לאפשר הליך הוגן שיהיה מותאם לבני נוער, ושיאפשר את השגת תכלית השיקום, שהיא כאמור זכותו של כל קטין העומד לדין.
במילים אחרות, ניתן לומר שבית המשפט לנוער משחק תפקיד כפול, כך שהוא גם בית משפט פלילי קלאסי, אך הוא גם הופך למעין גורם טיפולי המבקש לרדת לשורש העניין, להכיר את הקטין לעומק ולהבין את הנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות, ובכך להתוות את דרך השיקום המתאימה עבורו.
עורך דין המייצג בתיקי נוער, צריך להיות מודע להלך הדברים ולכללים השונים שחלים בעניינם של קטינים ובבית המשפט לנוער. בתוך כך, עליו לעמוד על זכותו של הקטין לשיקום, ולהיות בקיא בעניין הגורמים והמערכות המטפלות בקטינים שביצעו עבירה במדינת ישראל. בין השאר, הדבר כולל יצירה ושימור של קשר עם גורמי רווחה וחינוך, כמו גם עם משפחתו של הקטין. בנוסף לאלה, עורך דין המייצג בתיקי נוער יכול לסייע רבות כבר בהליכי המעצר והחקירה, שכן גם אלו שונים מהכללים החלים על בגירים, לדוגמא לעניין השעות שמותר לחקור בהן בני נוער, ותקופת המעצר האפשרית עבורם.
חשוב לדעת, כי ניתן להעמיד קטין לדין רק אם לא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה, אלא אם ניתן אישור מהיועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין מאוחר יותר. העמדה לדין של קטין תתרחש בבית המשפט לנוער, כאשר טרם מלאו לנאשם 18 ביום ביצוע העבירה, וטרם מלאו לו 19 ביום הגשת כתב האישום. לצד כללים אלו יש לזכור כי גיל האחריות הפלילית בישראל הוא 12, כך שקטין מתחת לגיל האמור הוא אינו בר אחריות בפלילים, אין לעצרו ואין להעמידו לדין. באשר לקטין שטרם מלאו לו 13 שנים, ניתן להעמיד לדין רק לאחר התייעצות עם קצין מבחן בהתאם לדרישות חוק העונשין.
חלקו האחרון של ההליך השיפוטי בעניינו של הקטין מתחיל בהכרעת הדין. כאשר קובע בית המשפט לנוער שקטין ביצע עבירה מסוימת, עליו להפנותו לשירות המבחן לנוער לשם עריכת תסקיר שיפרט המלצה לעניין העונש או לדרכי טיפול. כלומר, בכל מצב שבו נמצא שקטין ביצע עבירה, חובה להפנות אותו לגורמי הרווחה כדי לקבל המלצה בדבר הרשעתו או אי הרשעתו בדין. לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, טוענים הצדדים לעונש כרגיל, כשכאן תפקיד עורך הדין לנוער הוא להדגיש את ההיבטים השיקומיים ואת חשיבות גילו הצעיר של הנאשם.
לבסוף, נותן בית המשפט פסק דין בהתבסס על תסקיר המבחן וטיעוני הצדדים. התוצאה של פסק הדין יכולה להיות של הרשעה, כלומר הטלת עונש על הקטין. אפשרות נוספת היא של פטור בלא צו, שמשמעה סיום ההליך באזהרה. אפשרות נוספת וחשובה ביותר היא של טיפול ללא הרשעה. הכוונה היא לנקיטת דרכי טיפול בהתאם לחוק הנוער, כך שהקטין יטופל וישוקם, מבלי שתירשם אצלו הרשעה פלילית.
לסיכום, מדובר במערכת המתנהלת על פי הדין הפלילי, אולם לצד זאת משלבת גם עקרונות המוכתבים בחוק הנוער, השונים במהותם מטענות רלוונטיות בהליך הפלילי הרגיל. לאור האמור ולאור הרגישות שבטיפול בבני נוער, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי שהינו בקיא ומנוסה בתחום של עבירות נוער, ובייצוג בפני בתי המשפט לנוער, על מנת שיגן על זכויותיכם באופן המיטבי.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
