בתי המשפט השונים בתחום הפלילי

הליך פלילי נפתח בחקירה על ידי גוף חוקר – בדרך כלל המשטרה, אך לעתים גם גופים אחרים כמו רשות המיסים או הרשות לניירות ערך. בסיום החקירה, מעביר הגוף החוקר את הראיות שאסף לגוף התובע – הפרקליטות או התביעה המשטרתית – וזה יחליט אם להגיש כתב אישום או לא, בהתאם לנסיבות ולדרישות החוק.

מרגע שהוגש כתב אישום, ההליך הפלילי מתנהל בין התביעה, המייצגת את המדינה, לבין אדם שנאשם בביצוע עבירה פלילית.

בתי המשפט ה"קלאסיים"

מדובר כמובן בבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. חלוקת התיקים ביניהם נעשית על בסיס חומרת העבירה, באופן שעבירות שהעונש בגינן הוא עד 7 שנים ידונו בבית משפט השלום, בעוד עבירות שעונשן מעל 7 שנים (למעשה – כל שאר העבירות) ידונו בבית המשפט המחוזי. משמעות הדבר אינה בהכרח שעל הנאשם ייגזר העונש המירבי הקבוע בחוק, אלא מדובר באופן חלוקת התיקים בין בתי המשפט. כלומר, בית המשפט המחוזי יכול לגזור עונש של פחות מ-7 שנים, ויכול גם לא לגזור עונש כלל.

כשמדובר בחשוד או עצור, בית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום. כלומר, כל עוד לא הוגש כתב אישום, בית משפט השלום הוא שידון בכל הנוגע להליכי החקירה והמעצר. לאחר הגשת כתב אישום, בית המשפט שידון במעצרו של הנאשם, הוא בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, בהתאם לסוג העבירה.

בית המשפט המחוזי יושב גם כערכאת ערעור על החלטות בית משפט השלום, בעוד על החלטות בית המשפט המחוזי, ניתן להגיש ערעור או בקשת ערעור, בהתאם לנסיבות, לבית המשפט העליון.

חשוב לדעת, כי בסמכותם של פרקליטי מחוז להעמיד אדם לדין בבית משפט השלום, גם כשהעונש בגין העבירה עולה על 7 שנים. הדבר קורה בעיקר בעבירות סמים, שהעונש המירבי בגינן הוא מעל 7 שנים, אולם בנסיבות המקרה ולאור ריבוי תיקים כאלה, הוחלט לנהל את התיק בבית משפט השלום. מצב הפוך הוא בעיקר בעבירות כלכליות, כשלמרות שהעונש הקבוע בגינן הינו מתחת ל-7 שנים, לעתים יוחלט על ניהול התיקים הללו בבתי המשפט המחוזיים, המתמחים בתחום הכלכלי. 

בתי המשפט ה"מיוחדים"

בנוסף לבתי המשפט השלום והמחוזי, קיימים בתי משפט מקבילים הדנים בתיקים בתחומים ספציפיים.

בית הדין לעבודה – מרכז את השיפוט בענייני משפט העבודה והביטחון הסוציאלי ודן בעיקר בתביעות אזרחיות בין עובד למעביד ובין צדדים להסכמים קיבוציים.

במישור הפלילי, למערכת בתי הדין לעבודה סמכות לדון בעבירות הנובעות מחוקי עבודה שונים, לדוגמא חוק עובדים זרים, עבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועוד.

חשוב להבין כי סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בהליכים פליליים מתחום משפט העבודה היא סמכות ייחודית, כלומר הסמכות מוענקת אך ורק לבית הדין לעבודה, בעוד בית משפט השלום ה"קלאסי" אינו מוסמך לדון בהם.

מערכת בתי הדין לעבודה מתחלקת גם היא לשתי ערכאות – בתי הדין האזוריים, המקבילים במעמדם לבתי המשפט המחוזיים, ובית הדין הארצי – המקביל במעמדו לבית המשפט העליון, ומהווה ערכאת ערעור על החלטות בית הדין האזורי. עם זאת, במקרה שבית הדין לעבודה דן בתיק פלילי, והוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת לבית המשפט העליון, על החלטתו של בית הדין הארצי.

בית המשפט לנוער – בעל סמכויות שיפוט בעבירות שבוצעו על ידי קטינים, ובהתאם לכך פועל מתוך שיקולים מעט שונים מאלו של בתי המשפט הרגילים. התפיסה הרווחת היא שלקטינים פוטנציאל שיקומי גבוה ביותר, כך שמטרת בית המשפט לנוער היא שיקום הנאשמים, כשהרשעה והטלת עונשי מאסר אינה דבר של מה בכך ודורשת בין היתר חוות דעת של עובד סוציאלי או קצין מבחן.

סמכותו של בית המשפט לנוער בעבירות פליליות חלה על נאשמים בגילאי 12-18, והדיון בהליך יתקיים בהתאם לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971. גם נאשמים בגילאי 18-19 נידונים בבית משפט לנוער, אך גזר הדין בעניינם ניתן בדומה לבית משפט רגיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, שאינו חל על קטינים.

בית המשפט לנוער פועל כחלק מערכאת בית משפט השלום, אך נשיא בית המשפט הוא שופט מחוזי, והוא דן בעבירות אשר מתאימות לבית משפט מחוזי. כך, ערעור על החלטות בית המשפט לנוער יוגש לבית המשפט המחוזי ה"רגיל", בעוד ערעור על החלטת הנשיא כאמור, יוגש לבית המשפט העליון.

בית משפט לתעבורה – בעל סמכויות שיפוט בעבירות הנוגעות לתעבורה ולכלי רכב. הסמכות חלה גם על קטינים, ולמעשה מדובר בתחום היחיד בו קטינים ידונו שלא בבית המשפט לנוער, אלא בפני בית המשפט לתעבורה.

העבירות בהן דן בית המשפט לתעבורה מוגדרות בפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 ובחוקי העזר שהותקנו לפיה, ונוגעות לרוב לתאונות דרכים, והפרה של דרישות החוק בכל הנוגע לנהיגה בזמן פסילה או ללא רשיון, נהיגה בשכרות ועוד.

לבית המשפט לתעבורה סמכות לדון בעבירות חמורות, דוגמת "הפקרה" ו"גרימת מוות ברשלנות", כמו גם בעבירות קלות דוגמת עבירות תנועה המוגדרות כ"ברירת משפט" (לדוגמא אדם שמקבל קנס ומבקש להישפט).

מעמדו של בית המשפט לתעבורה שקול לערכאת בית משפט השלום, וערעור על החלטותיו יוגש לבית המשפט המחוזי.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו – בעלת סמכויות שיפוט בעבירות "צווארון לבן", שהן בין היתר עבירות על חוק החברות, חוק העיסוק בייעוץ השקעות, וחוק ניירות ערך. זאת, בנוסף להיות המחלקה הערכאה המוסמכת לדון גם בעניינים אזרחיים ומנהליים הנחשבים "כלכליים". עבירות "כלכליות" הן לדוגמא עבירות הנוגעות לדיווח על פי חוק ניירות ערך, ועבירות של נושאי משרה בחברות ציבוריות.

עוד בטרם הקמת המחלקה הכלכלית, הסמכות לדון בעבירות הנחשבות כלכליות נתונה הייתה לבתי המשפט המחוזיים. הצורך בטריבונל שיתמחה בתחום הכלכלי גבר והביא להקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשבהמשך עתידות לקום מחלקות כלכליות בבתי המשפט המחוזיים השונים.

המצב כיום הוא שהסמכות לדון בעבירות כלכליות היא של בית המשפט המחוזי, ואם הסמכות המקומית היא בתל אביב – ידון התיק במחלקה הכלכלית. כלומר, אם הסמכות המקומית נתונה לבתי המשפט בחיפה, ידון התיק בבית המשפט המחוזי ה"רגיל". מכאן, שהמחלקה הכלכלית שקולה במעמדה לערכאה של בית משפט מחוזי, וערעור על החלטותיה יוגש לבית המשפט העליון.

בית המשפט לעניינים מקומיים – מדובר למעשה בבית משפט השלום ביושבו כבית משפט לעניינים מקומיים, הנוגעים לאכיפה שנערכת על ידי עיריות ומועצות מקומיות.

דוגמאות לעבירות כאלה הן למשל עבירות הנוגעות למניעת מפגעים, רישוי עסקים, עבירות איכות סביבה, עבירות המתייחסות לעישון במקומות מסוימים, חוקי צער בעלי חיים ועוד. בין השאר מדובר בערכאה השיפוטית הדנה בהיתרי בניה וצווי הריסה של מבנים בתיקים של תכנון ובנייה.

בתי הדין הצבאיים – מדובר במערכת שיפוט פנימית ונפרדת ממערכת השיפוט האזרחית של מדינת ישראל. חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 מעגן שורה של עבירות צבאיות הבאות בגדר שיפוטם של בתי הדין הצבאיים. כמו כן, קובע החוק הוראות ספציפיות בעניין של סמכות ופרוצדורה בבתי הדין, כמו גם את פעולתם של מוסדות החקירה וההעמדה לדין.

כלומר, בשונה מהערכאות השיפוטיות לעיל, כאן מדובר במערכת נפרדת לחלוטין, שסדרי הדין בה אינם אלה הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי, כי אם בחוק השיפוט הצבאי כאמור.

לסיכום, ההליך הפלילי הוא סבוך ובעל השלכות מרחיקות לכך, ומכאן החשיבות בפנייה לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה בתחומו, שיסייע לכם בהגנה על זכויותיכם בפני הערכאות השונות.