זכויות הקטין בהליך הפלילי
בדומה לעולמם של המבוגרים, גם קטינים ובני נוער עשויים למצוא עצמם מעורבים בפעילות פלילית, להיעצר, להישפט ולהיענש בהתאם לחומרת העבירה. יחד עם זאת, הקטינים ובני הנוער אינם נחשבים לבוגרים על פי החוק ועל כן ההליך הפלילי בעניינם שונה. במאמר זה נפרט אודות זכויות הקטין בהליכי החקירה והמשפט
מי נחשב לקטין?
קטין על פי המשפט הפלילי, הוא כל מי שגילו ביום ביצוע העבירה הוא למעלה מ-12 שנים (גיל האחריות הפלילית על פי חוק) ומתחת ל-18 שנים. לא ניתן להעמיד לדין ילדים מתחת לגיל 12 שכן נשיאה באחריות פלילית מצריכה "יסוד נפשי" של מודעות וההנחה הרווחת היא כי ילד מתחת לגיל 12 אינו בשל ובוגר דיו בכדי להבין את חומרת מעשיו ואת ההשלכות של ההליך הפלילי כלפיו.
תיקון 14 לחוק הנוער(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
שני חוקים עיקריים מסדירים את סוגיות הקטינים והנוער במשפט הפלילי והם חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.
בשנת 2008 תוקן חוק הנוער(שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) כך שהרחיב באופן משמעותי את זכויותיו של הנאשם הקטין בהשוואה לזכויותיו בעבר. כך שכיום לא ניתן כלל לבקש את מעצרו של הקטין עד תום ההליכים בטרם מלאו לו 14. בנוסף לכך הורחבו זכויות הוריו של הנאשם ושל החשוד הקטין במהלך החקירה כפי שנראה בהמשך. עוד שינו את סדרי הזמנים כך שקטין יכול לשהות במעצר בטרם הגשת כתב אישום רק עד 10 ימים במקום 15 ימים בעבר. כמו כן נקבע, כי תקופת ההתיישנות בעניינו של קטין היא תקופה מקוצרת, המאפשרת הגשת כתב אישום רק שנה מיום ביצוע העבירה. אלא אם כן, התקבל אישור מהיועמ"ש לחרוג ממועד זה.
הליכי החקירה
קטין החשוד בפלילים לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה. קטין עד גיל 14 ייחקר עד השעה 20:00 בערב ואילו קטין מעל גיל 14 ייחקר לכל המאוחר עד השעה 22:00 בלילה למעט מספר סייגים הקבועים בחוק. החקירה יכולה להתחדש למחרת היום בשעה 7:00 בבוקר.
עוד נקבע כי בטרם ייחקר הקטין החשוד, יודיע לו החוקר בלשון המובנת לו ובהתחשב במידת בגרותו על זכותו להיוועץ בעורך דין פלילי ביחידות, וכן על זכותו לנוכחות של הורה או קרוב אחר במהלך החקירה. כמו כן על החוקר להודיע לעורך דינו של הקטין ( במידה ויש לו עורך דין) על כך שהקטין נחקר. בנוסף יודיע החוקר לקטין בטרם החקירה כי זכותו לקבל עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית.
כאשר הגיע הקטין לתחנת המשטרה לצורך חקירה, קיימת חובת הודעה להוריו של הקטין ללא כל דיחוי, אלא אם כן הקטין אינו עצור והוא הביע התנגדות לכך. במידה והקטין עצור יינתן משקל לרצונו בהתחשב במידת בגרותו ובלבד שתימסר הודעה לקרוב אחר המוכר לקטין. כל עוד הקטין נמצא בחקירה או במעצר והוריו לא אותרו, תמשיך המשטרה לנסות ולאתר את הוריו. בכל מקרה, אי מסירת הודעה להוריו של הקטין או לקרוב אחר בשל העדר אפשרות לאתרם תתועד בכתב. כמו כן, יידוע הקטין , תגובתו, התנגדותו ככל שתהיה והחלטת הקצין הממונה בעניין יתועדו באופן חזותי(צילום וידאו), קולי או בכתב.
עוד זכאי הקטין החשוד לנוכחות של הוריו או קרוב אחר במהלך החקירה. אלא אם כן, הביע הקטין התנגדות לכך או שהיה מוחזק במעצר, וכל זה בכפוף לכך שקצין מוסמך אישר כי נוכחות ההורה או ההיוועצות בו קודם לחקירה לא תגרום לפגיעה בטובת החקירה או בטובתו של הקטין. אף על פי כן, רשאי קצין מוסמך להורות בהוראה מנומקת בכתב על התחלת החקירה של קטין חשוד אף מבלי להמתין לנוכחות הוריו או קרוב אחר במידה והודיעו להם על כך והם לא הופיעו בתחנת המשטרה תוך זמן סביר, או במקרה בו הקצין סבור, כי המתנה מעבר לפרק הזמן הסביר תגרום לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין, תסכל ותשבש את החקירה, תמנע גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה, תסכל מניעת עבירות נוספות או תמנע שחרור ממעצר של קטינים אחרים.
במידה ואחד ההורים אשר רשאי להיות נוכח במהלך החקירה מפריע לקיומה התקין באופן שאינו מאפשר לנהלה, רשאי הקצין המוסמך להרחיק את ההורה או הקרוב מתוך החקירה בכפוף לכך שיתעד זאת וינמק בכתב את הסיבה להרחקה.
אנו למדים כי החוק מנסה לאזן בין זכויות הקטין, שהן זכויות נרחבות יתר משל נחקר אחר לבין טובת החקירה ואינטרסים של חקר האמת שלהם חשיבות מכרעת בהליך הפלילי. מדובר באיזון עדין כזה שמצריך חשיבה ויצירתיות מעבר לנדרש בהליך הפלילי הרגיל.
שיקולי ענישת קטינים
חשוב לדעת ששיקולי הענישה בבית המשפט לנוער, שהוא בית משפט מיוחד אשר אמון על שפיטתם של קטינים ובני נוער, אינם דומים לשיקולי הענישה בעניינם של בגירים. שכן נקודת המוצא בעניינו של בגיר שהורשע בדין הנה גמול על מעשיו הרעים, מניעת הסיכון הנשקף ממנו והתרעה, ורק לבסוף מובאים בחשבון שיקולי השיקום. בעוד שבעינינו של נאשם קטין נקודת המוצא היא קודם כל שיקולי שיקום ומיצוי דרכי טיפול, כאשר מאסר בפועל הנה האופציה האחרונה, הנגזרת על נאשם רק במקרים חמורים ביותר המצדיקים זאת.
דוגמה לכך היא העובדה שבית המשפט לנוער לעולם אינו מרשיע נאשם בטרם קיבל תסקיר משירות המבחן, תסקיר אשר מכיל המלצה טיפולית בעינינו של הקטין הנאשם.
לאחר שבית המשפט מקבל את התסקיר הוא יכול לקבוע אחד מאלה:
א. להרשיע את הקטין ולגזור את דינו
ב. לצוות על אחד או יותר מאמצעי הטיפול הקבועים בחוק, ביניהם: מסירת הקטין להשגחה, העמדתו בפיקוח של קצין מבחן, חתימה על התחייבות של הקטין והוריו, שהיה במעון יומי או במעון נעול, תשלום קנס או פיצוי.
ג. לפטור את הקטין ללא צו.
כמו כן בית המשפט יכול לקבוע בשלב הכרעת הדין כי הקטין לא ביצע את העבירה. דבר אשר מוביל לזיכוי מלא של הקטין.
לסיכום
כפי שלמדנו הליכי החקירה והשפיטה של הנאשם הקטין שונים מאלו של הנאשם הבגיר, שוני זה נובע בעיקר מתוך הרצון להגדיל את סיכוייו של הקטין להשתקם ולהפוך לאדם נורמטיבי אשר מועיל לחברה. השוני הרב והמורכבות של הטיפול בנאשמים קטנים מצריכים טיפול של עורך דין פלילי המנוסה בתחום של עבירות נוער. על כן במידה וקטין נעצר והוא נדרש לחקירה פלילית יש לפנות לעורך דין פלילי הבקיא בתחום עבירות הנוער.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
