עבירת השוד
עבירת השוד נחשבת לאחת מהעבירות החמורות בחוק העונשין, למעשה מדובר בעבירת גניבה אשר כוללת שימוש באלימות והפחדה. עבירת השוד פוגעת פגיעה חמורה הן בזכויות קנייניות של האדם והן בערכים של שמירה על החיים, הגוף וחירותו של הנשדד. עבירת השוד נחלקת לשתי עבירות עיקריות עבירת השוד ועבירת שוד בנסיבות מחמירות אשר גוררת ענישה ברף הגבוה ביותר. במאמר הבא נפרט אודות העבירה
מאפייני העבירה
עבירת השוד מעוגנת בסעיף 402 לחוק העונשין תשל"ז -1977, סעיף זה קובע כי אדם אשר גונב מאדם אחר ובשעת המעשה, או בסמוך אליה, הוא מאיים לבצע מעשה אלימות או נוקט במעשה אלימות בפועל, הרי שמדובר בשודד. כבר בשלב הזה על פי לשון החוק ניתן להבין שעבירת השוד היא למעשה עבירה של גניבה, גניבה מוגדרת בסעיף 383 לחוק העונשין, אשר קובע, כי גניבה היא שלילת דבר כלשהו מבעליו ללא הסכמתו כשהמטרה היא שלילת קבע, אך השוד הוא למעשה גניבה בנסיבות מחמירות אשר כוללות שימוש באלימות או איום לשימוש באלימות ומכאן גם נעוץ ההבדל בין עבירת הגניבה לעבירת השוד.
מעשה האלימות יכול להיות מופנה הן כלפי נכס והן כלפי קורבן, ישנה דרישה שהאלימות או שהאיום לשימוש באלימות תתבצענה לשם השגת הדבר הגנוב או לצורך עיכוב המתלונן בכדי למנוע התנגדות לשם גניבת הדבר או התגברות על התנגדות זו. כמו כן, יש להוכיח כי האלימות שהופעלה הייתה קשורה באופן ישיר לגניבה והיא זו אשר אפשרה את הגניבה. בכדי להרשיע אדם בעבירת שוד נדרש להוכיח קשר סיבתי שהתקיים בין הגניבה לאלימות שהופעלה. האלימות איננה חייבת להתרחש במועד הגניבה עצמה. סעיף 402 (ב) לחוק העונשין קובע כי די בכך שהאלימות תתבצע בסמוך לשעת הגניבה לפניה או אחריה. ישנם מקרים שבהם מרשיעים בעבירת השוד גם כאשר האלימות לא ננקטת באופן ספציפי למטרת השוד. כלומר התקיימה פעילות אלימה ולאחר מכן ניצל השודד את הפחד שניטע בקרב מי שהופעלה כנגדו האלימות בכדי לגנוב ממנו הרי שגם במקרה כזה יחשב הדבר לשוד.
עבירת השוד משלבת בתוכה אלמנטים של עבירות רכוש ושל עבירות אלימות ומכאן ייחודה וחומרתה, היא נחשבת לאחת מהעבירות הקשות בחוק העונשין הישראלי והעונש המקסימאלי בגינה הוא בין 14 ל-20 שנות מאסר כפי שנראה בהמשך בהתאם לנסיבות.
כיצד מכריעים האם מדובר במעשה אלים?
לעיתים נדרשים בתי המשפט להכריע האם מעשה מסוים או איום לבצע מעשה שכזה עולים עד כדי אלימות. ההלכה אשר נקבעה בעליון בנוגע לשאלה האם התנהגות מסוימת מהווה מעשה אלים תבחן על פי אמות מידה אובייקטיביות. כלומר הבחינה תעשה מנקודת מבטו של האדם הסביר ולא על פי נסיבות סובייקטיביות אותן חש הקורבן. לדוגמה במקרה שבו אדם חש מאוים מנקודת מבטו אף על פי שלא הושמעו כנגדו איומים קונקרטיים וישירים לא ייחשב הדבר למעשה שוד.
ניסיון שוד
מה קורה במצב בו השוד לא צלח והתוקף לא הצליח ליטול את הטובין או הכסף אשר הוא ניסה להשיג במהלך השוד? במקרה כזה הנאשם יורשע בדרך כלל בעבירה של ניסיון שוד על פי סעיף 403 לחוק העונשין, עבירה אשר דינה עד 7 שנות מאסר, כמחצית מהעונש המוטל על נאשמים בעבירת שוד. הרציונל לכך טמון בעובדה שלמרות שהשוד לא צלח בכל זאת נעשתה עבירה של אלימות כנגד הקורבן ויש למצות את הדין עם הנאשם.
שוד בנסיבות מחמירות
בעוד שהענישה על הרשעה בעבירת שוד רגילה גוררת ענישה של עד 14 שנות מאסר, שוד אשר בוצע בנסיבות מחמירות, לדוגמה שוד מזוין, יגרור אחריו ענישה של עד 20 שנות מאסר.
המחוקק קבע כי שוד בנסיבות מחמירות ייחשב לכזה במידה ובעת ביצוע השוד הנאשם היה מצוייד בכלי נשק או במכשיר בעל פוטנציאל לסכן או לפגוע בקורבן העבירה, או שעבירת השוד בוצעה בידי חבורה, או כאשר בזמן השוד או בסמוך אליו פצע השודד אדם.
בניגוד לעבירת השוד הרגילה ששם ניסיון לביצוע עבירות השוד הינו מחצית מהעונש בגין העבירה המוגמרת, הרי שככל הנוגע לניסיון לביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות, העונש שיושת על מי שיורשע בביצוע הניסיון, הינו זהה לעונש בגין ביצוע העבירה מוגמרת, דהיינו 20 שנות מאסר.
לסיכום
עבירת השוד היא עבירה מהחמורות ביותר בחוק העונשין הישראלי והיא מהווה שילוב של עבירות מתחום עבירות הרכושרכוש ומתחום עבירות האלימות, לרוב הנאשמים בעבירה נוקטים באלימות קשה ובנסיבות מסוימות ניתן להטיל על נאשמים עונש של עד 20 שנות מאסר. במידה וזומנת לחקירה פלילית או שהוגש כנגדך כתב אישום בעבירה של שוד יש לפנות לעורך דין פלילי מנוסה אשר בקיא בפסיקה והחקיקה בתחום.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
