שוד בנסיבות מחמירות - מאסר בפועל וקנס גבוה
הנאשם הורשע על- פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של שוד בנסיבות מחמירות. לפי כתב האישום, ביום 28.11.2014 צעד המתלונן, חלפן כספים, בן 62, בחניון מלון 'קיסר' בטבריה כשהוא נושא בתיק שעל גבו ובכיסי מעילו סכום כסף בסך של 150,000 ₪; חלקו בשקלים, חלקו במטבע זר. הנאשם צעד לעבר המתלונן כשהוא אוחז באלה, וכשחלף על פניו החל להכותו עם האלה בראשו ועל פניו. כתוצאה מהמכות, נפל המתלונן ארצה. הנאשם נטל את תיק הגב של המתלונן ואף הפשיט ממנו את מעילו. ניסיונותיו של המתלונן להתנגד בעודו שוכב על הרצפה לא צלחו, הנאשם נמלט מהמקום עם התיק, המעיל וכל תכולתם, בהותירו את המתלונן חבול ומדמם על הרצפה. למתלונן נגרמו חבלות בראש, בפנים, במרפקים ובברכיים.
בית המשפט המחוזי: "לכל אדם הזכות ללכת בבטחה ברחובות העיר"
בית המשפט המחוזי עמד על הערכים החברתיים המוגנים, שבהם פגע הנאשם – זכות הקניין, הזכות לשלמות הגוף ובטחון הציבור: "לכל אדם הזכות ללכת בבטחה ברחובות העיר". בית המשפט המחוזי ציין, כי עבירת השוד היא עבירת אלימות קשה הפוגעת לא רק בנפגע העבירה לבדו, אלא גם בתחושת הביטחון של הציבור בכללותו. בית המשפט המחוזי ציין כי השוד בוצע באלימות ותוך שימוש בנשק קר "הנאשם תקף את המתלונן, ויכול היה לגרום לו נזק רב בשים לב לגילו ולנוכח האלימות שהופנתה כלפיו. אלמלא הצליח הנאשם במעשיו, קרי, לקחת מהמתלונן את תיקו ואת מעילו, על תכולתם, יתכן והאלימות הייתה נמשכת, מתעצמת וגורמת לתוצאה קשה עוד יותר".
במניין שיקוליו הביא בית המשפט המחוזי את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ושקל גם את התכנון שקדם לביצוע העבירה, הנזק שנגרם כתוצאה מביצועה, והסיבות שהביאו את הנאשם לעשותה.
לחובת הנאשם שקל בית המשפט את חומרת המעשים, את מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, את הנזק שהיה עשוי להיגרם ממעשיו ואת הרקע לביצועם. כמו כן הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את עברוֹ הפלילי של הנאשם, את התרשמות שירות המבחן לפיה קיים ספק באשר למוטיבציה לשינוי באורחות חייו, וקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות עבריינית בעתיד. במסגרת שיקוליו לקולא, התחשב בית המשפט המחוזי בגילו של הנאשם, בהודאתו בעובדות כתב האישום, ובנסיבות חייו האישיות והמשפחתיות כמפורט בתסקיר שירות המבחן.
בית המשפט המחוזי סקר את מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, והגיע לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם נע בין 36 ל- 48 חודשי מאסר, ודן את הנאשם ל- 42 חודשי מאסר בפועל ומאסר על- תנאי (ת"פ 37580-04-15).
בית המשפט העליון: " היה טעם בהגשת הערעור, עונש המאסר שהושת על הנאשם אינו משקף את מלוא חומרת מעשיו ותוצאותיהם"
המאשימה ערערה על קולת העונש שהושת על הנאשם בשני מישורים: תקופת המאסר הקצרה ואי- פסיקת פיצויים (ע"פ 3503/16).
באשר לערעור על תקופת המאסר, בית המשפט העליון המליץ לב"כ המאשימה לצמצם את ערעורה לנושא הפיצויים, ולזנוח את עניין המאסר, וזאת משום שהנאשם נדון בתיק אחר לשתי שנות מאסר, כך שבסך הכל הוא שפוט כיום לחמש וחצי שנות מאסר. ב"כ המאשימה הסכימה.
בית המשפט העליון הדגיש כי היה טעם בהגשת ערעור המאשימה על תקופת המאסר ואלמלא אותן שנתיים נוספות שנגזרו על הנאשם בתיק האחר, תקופת המאסר הכוללת שהוא עתיד לרצות, ושאר נסיבות אישיות שקיבלו ביטוי בתסקיר שירות המבחן, בית המשפט העליון היה מחמיר בעונשו, שכן, עונש המאסר שהושת על הנאשם אינו משקף את מלוא חומרת מעשיו ותוצאותיהם.
באשר לפיצויים, ב"כ הנאשם, עו"ד איברהים כנאענה, טען כי אין מניעה למתלונן להגיש תביעה כספית, שכן, לטענתו אין לדעת אם נגרמו לו נכויות, ואם קיים קשר בין הפגיעה שנגרמה לו בזמן האירוע לבין מצבו הרפואי היום, או לחילופין, עתר לפסיקת פיצויים בשיעור נמוך.
בית המשפט העליון סבור כי נושא פסיקת הפיצויים אכן טעון תיקון. בית המשפט העליון מוסיף כי אכן פתוחה בפני המתלונן להגיש תביעה אזרחית, אך קובע כי מן הדין ומן הצדק לחייב את הנאשם לשלם למתלונן סכום כסף בגין הנזק והסבל שנגרמו לו.
בהתחשב בכלל האמור לעיל, בית המשפט העליון מחייב את הנאשם לשלם למתלונן סך של 150,000 ₪.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
