נסיבות מחמירות בעבירת שוד
על ההבדל שקובע המחוקק בין שוד ״רגיל״ לשוד שנעשה בנסיבות מחמירות, על פרשנותן של אותן נסיבות ועל חשיבות הבנתן וההתנגדות להן במידת הצורך
עבירת השוד היא למעשה עבירה של גניבה, שנעשית תוך ביצוע, או איום בביצוע, של מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר שמבקשים לגנוב, או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר. העבירה והדין עליה מוסדרים בסעיף 402 לחוק העונשין, הקובע כי דינו של מבצע עבירת השוד הינו עד 14 שנות מאסר.
שוד "רגיל" ושוד "בנסיבות מחמירות"
חוק העונשין מבחין בין עבירת שוד ״רגילה״ לעבירת שוד בנסיבות מחמירות. נסיבות מחמירות הן לדוגמא שימוש בנשק במהלך השוד, או כשהשתתפו בשוד כמה מבצעים ביחד, או כשבמהלך השוד נפגע אדם מאלימות כלשהי. שוד בנסיבות מחמירות נקרא גם ״שוד מזוין״ והעונש בגינו הוא עד 20 שנות מאסר בפועל.
חשוב לדעת, כי חוק העונשין קובע עונש גם לאדם המנסה לבצע שוד, אף אם לא הצליח. העונשים בגין הניסיון לביצוע עבירת השוד הם עד 7 שנים לשוד ״רגיל״ (מחצית מביצוע של העבירה המוגמרת), ועד 20 שנות מאסר לשוד בנסיבות מחמירות (עונש זהה לביצוע העבירה המוגמרת).
לפי האמור נראה שיש הבדל גדול בין העבירות, וחשוב להבין את המונח ״נסיבות מחמירות״, כדי להתגונן בפניו בבית המשפט במידת הצורך, כשאותן נסיבות לא מתקיימות.
לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון העוסק בדיוק בפרשנותו של המונח ״נסיבות מחמירות״, ובשאלה מתי הן מתקיימות. פסק הדין ניתן במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שהרשיע נאשם בניסיון שוד בנסיבות מחמירות, וגזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל.
אותו נאשם, כך על פי הכרעת בית המשפט המחוזי לאחר שמיעת הראיות בתיק, נכנס למשרד של תחנת דלק כשהוא רעול פנים, ודרש מהמתדלק ששהה שם למסור לו את הכסף שברשותו, תוך שהוא תופס בחולצתו ודוחף אותו בכוח, עד שלבסוף מצליח המתדלק להדוף את הנאשם ולהבריח אותו מהמקום. בית המשפט המחוזי קבע כי הנאשם עשה שימוש באלימות נגד המתלונן בתיק, ומשכך מתקיים היסוד העובדתי של ״נסיבות מחמירות״.
העליון: יש לתת את הדעת לחשש מפני הרחבת יתר של סעיף הנסיבות המחמירות
בית המשפט העליון, בהחלטתו מיום 25.5.17 (ע״פ 1964/16) מזכיר את ההלכה לפיה בעבירת השוד נודע תפקיד כפול לעצם השימוש באלימות נגד גופו של אדם - הן כאחד מהיסודות העובדתיים המהווים את עבירת השוד, והן כנסיבה מחמירה הנלוות לביצוע העבירה.
עוד עומד בית המשפט על תפיסת המחוקק של עבירת השוד בנסיבות מחמירות כחמורה באופן משמעותי מביצוע עבירת השוד ה״רגיל״, הבאה לידי ביטוי בעונש הקבוע בצד העבירות הללו.
ייחודה של עבירת השוד לעומת עבירת הגניבה, כך לדברי בית המשפט, מצוי ביסוד השימוש באלימות ובכוח שמפעיל השודד לצורך החלשת התנגדותו של הקרבן. כך, בפסיקה נראה כי כמעט כל שימוש בכוח, גם אם בעצמה נמוכה, מספיק כדי למלא את דרישות החוק ל״ביצוע מעשה אלימות״. בית המשפט קובע כי פרשנות כה רחבה של יסוד האלימות אינה הולמת כשמדובר בסעיף הנסיבות המחמירות.
לאור ההבדל האמור, כשמדובר בשימוש באלימות כנסיבה מחמירה, קובע בית המשפט כי נדרש קיומו של מדרג בכל הנוגע לחומרת האלימות שננקטה, כך שלא כל מקרה של שימוש באלימות יהווה נסיבה מחמירה באופן גורף.
בית המשפט קובע כי עיצובו של מעין ״מד שוד״ הוא בגדר משימה בלתי אפשרית, ואולם יש לתת את הדעת לחשש מפני הרחבת יתר של סעיף הנסיבות המחמירות - על מנת שלא יבלע בחובו את עבירת היסוד של השוד הרגיל, ובכך יפגע גם בעקרון המידתיות בענישה.
הרכב שופטי בית המשפט העליון מקבלים את ערעורו של הנאשם וממירים את הרשעתו לעבירה של ניסיון שוד, ובהתאם מפחיתים את עונשו לששה חודשי עבודות שירות.
החלטת בית המשפט קובעת כי טעה בית המשפט המחוזי שיצא מנקודת הנחה לפיה עצם השימוש באלימות מהווה נסיבה מחמירה באופן אפריורי, מבלי לתת את הדעת לחומרת האלימות שננקטה, כשבמקרה הנדון רמת האלימות לא היתה מן הקשות (לא נעשה שימוש בנשק ופוטנציאל הנזק הגלום היה נמוך, האירוע נמשך זמן קצר ובסופו המתלונן אף הצליח לגבוש על הנאשם ולהבריחו).
בית המשפט קובע כי לא רק שלא צריך היה להרשיע את הנאשם בעבירת השוד בנסיבות מחמירות, אלא גם לא ברורה האשמתו בעבירה הזו מלכתחילה, בכתב האישום.
סיכום:
זומנת לחקירה? אתה או אדם הקרוב אליך חשוב בביצוע עבירת שוד, רצוי שתתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין פלילי שיבחן את מצבך המשפטי ויסייע לך ככל שניתן.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
