עונש שיקומי לשודד פלאפונים סדרתי
ע"פ עובדות כתב האישום (ת"פ 8833-01-14), במשך שלושה ימים הנאשם ואדם נוסף נהגו להסתובב בראשון לציון בניסיון לשדוד מעוברי אורח, בעיקר קטינים, רכוש כמו תיקים, ארנקים וטלפונים ניידים.
האירועים בכתב האישום מתארים כיצד הנאשם ושותפו שדדו אנשים תמימים ברחוב, תוך הפעלת אלימות מילולית, איומים ולעיתים אלימות פיזית.
אורח חיים עברייני על רקע ילדות קשה
בתחילת ההליך, הנאשם הכחיש את מעורבותו לאירועים אלו, אך לאחר ששוחרר לקהילה הטיפולית הוא חזר בו והודה במעשים המתוארים בכתב האישום. על סמך הודעתו הוא הורשע בעבירות אלו ונשלח לשירות המבחן לביצוע תסקיר. בתסקירים שבוצעו בעניינו לאורך ההליך המשפטי, עלה כי מדובר ברווק כבן 25, בן למשפחה בת 9 נפשות אשר מתגוררת בתנאים סוציו- אקונומים נמוכים. האם לא עובדת לאור מחלת לב והאב עובד במפעל. הנאשם עבד כ-12 שנים במרכולים שונים כקצב עד כשלושה חודשים טרם מעצרו. כמו כן, לדבריו החל לצרוך סמים מגיל 9 וניהל אורח חיים עברייני.
הנאשם שולב לראשונה לטיפול בהתמכרויות והמשיך לקהילה טיפולית. בהתחלה התקשה לבקר את התנהגותו האלימה, אך הודה כי היה תחת השפעת סמי פיצוציות בעת האירועים. בהמשך, הנאשם שולב בהוסטל המיועד לבוגרי הקבילה והחל לעבוד במפעל בשר בבית שמש. לאחר סיום תקופת הטיפול בהוסטל, עבר להתגורר בדירת בוגרי הטיפול והביע נכונות להמשיך בשיקומו. הנאשם נמנע משימוש בסמים לאורך זמן ולוקח אחריות מלאה על מעשיו. שירות המבחן התרשם לבסוף כי שליחתו של הנאשם למאסר עלולה לקטוע את השיקום ולחשוף אותו לעולם עברייני פעם נוספת. לכן, המליץ להטיל עונש קונקרטי לצד צו מבחן והמשך טיפול.
המדינה טענה כי נסיבות המקרה מצריכות הטלת עונש מוחשי מאחורי סורג ובריח, שכן מעשיו של הנאשם חמורים ביותר. לעומת זאת, עורך דינו של הנאשם טען כי שבעת החודשים שבילה הנאשם במעצר מספיקים מבחינת עונש מוחשי וכמו כן, לאור השיקום המוצלח של הנאשם יש להקל בעונשו.
ביהמ"ש התקשה להחליט בדבר עונשו של הנאשם ולכן קבע כי על הנאשם להמשיך את תהליך השיקום ודחה את הדיון למועד אחר כדי שיובא תסקיר נוסף בעניינו.
התסקיר הנוסף שנעשה בעניינו של הנאשם הציג התקדמות נהדרת בשיקומו של הנאשם. הנאשם נישא לבת זוגו, עבר להתגורר עמה בלוד והחל לעבוד בבית קפה. הנאשם המשיך בטיפול הגמילה, מגיע למפגשיו באופן קבוע ונקי מסמים. בעקבות התפתחות זו, המדינה שינתה את מעמדה בדבר עונשו של הנאשם והסכימה כי יש מקום להקל בעונשו.
בדיון הסופי שנערך ב- 10/10/16 שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת מיכל ברנט גזרה את עונשו של הנאשם. השופטת הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, אשר בוצעו כלפי חמישה אנשים- שלושה מהם קטינים. הנאשם בחר קורבנות אשר צפה כי התנגדותם תהיה קלה ומכר את הטלפונים הסלולריים ששדד מהם. בשני מקרים, הנאשם הפעיל אלימות אשר הובילה לחבלות פיזיות שהצריכו טיפול רפואי ופגעו בביטחונם האישי של המתלוננים.
האינטרס הציבורי- לשקם נרקומן
למרות דברים אלו, השופטת התרשמה כי הנאשם עושה מאמצים אדירים לחזור אל דרך הישר, ועשה כבר דרך מכובדת ולכן סבר כי יש מקום להקל בעונשו כך שלא יפגע שיקומו. למרות זאת, חומרת מעשיו לא פוטרים אותו מעונש ולכן גזרה עליו 5 חודשי עבודות שירות, פיצוי לכל אחד מהמתלוננים בסך של 1800 ₪, שני מאסרים על תנאי וצו מבחן למשך שנה וחצי.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
