המטריד מינית ירצה 3 חודשי מאסר
בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום נטען, כי בין החודשים דצמבר 2008 למאי 2009, הנאשם, שהינו מורה וסגן מנהל בבית ספר בירושלים, הטריד מינית את פ', שהיא מורה בבית הספר, בכך שהשמיע לה הצעות חוזרות ונשנות, בעלות אופי מיני. וזאת, לאחר שהמתלוננת הראתה לנאשם שהיא אינה מעוניינת בהצעות אלו, וביקשה ממנו לחדול מהן. כך, למשל, על-פי הנטען בכתב האישום, ביום לקראת סוף חודש מאי בשנת 2009, בשעה 12:15 או בסמוך לכך, הטריד הנאשם את המתלוננת, כאשר אמר לה בחדר המורים בבית הספר: "יש לך חזה כל-כך יפה".
גזר דינו של הנאשם בבית משפט השלום
בחודש יוני 2014 הורשע הנאשם בעבירה של הטרדה מינית, ובחודש פברואר 2015 ניתן גזר דינו. בקביעת עונשו של הנאשם נתן בית המשפט דעתו לנסיבות ביצוע העבירה, המצביעות על כך שהנאשם אמנם לא נגע פיזית בגופה של המתלוננת, אך נהג להטריד אותה, באופן חוזר ונשנה, בתוך בית הספר שבו היא עבדה; אומנם בין הנאשם למתלוננת לא התקיימו יחסי מרות פורמליים בעבודה, אולם, עסקינן בסגן מנהל בית ספר אשר הטריד מינית מורה חסרת קביעות המלמדת באותה סביבת עבודה.
במסגרת השיקולים לקולה, שקל בית המשפט את היותו של הנאשם כבן 49, נשוי לשתי נשים ואב ל-6 ילדים, שהוא מפרנסם העיקרי; את העובדה שלאורך מרבית חייו, הנאשם "צעד במסלול תקין ונורמטיבי"; את הנזקים שנגרמו לנאשם בשל השעייתו מעבודתו; וכן את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה – כ-5 שנים – שבמהלכן לא הורשע המבקש בעבירה נוספת. במסגרת השיקולים לחומרה, שקל בית המשפט את היעדרה של נטילת אחריות מצדו של הנאשם על מעשיו, והעניק משקל מה להרשעתו של הנאשם משנת 2005, בגין עבירה שבוצעה בשנת 2002, אשר קשורה לחוק התכנון והבנייה. על בסיס שיקולים אלו, גזר בית משפט השלום על המבקש 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל אותם יוכל לרצות בדרך של עבודות שירות, 3 חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי למתלוננת בסך של 4,000 ₪.
דחיית ערעור הנאשם למחוזי
על פסק דינו של בית משפט השלום הגיש הנאשם ערעור לבית המשפט המחוזי, המכוון כנגד עצם הרשעתו בדין, ולחילופין כנגד חומרת העונש אשר הושת עליו. בית המשפט ערך דיון בטענות המרכזיות אשר ניסו להטיל דופי במהימנותה של המתלוננת, ודחה אותן. בנוסף, קבע בית המשפט כי העונש שנגזר על הנאשם הינו עונש ראוי, אשר מתחשב בכל השיקולים הרלוונטיים הדרושים לעניין. לפיכך, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
סירוב למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון
במאי 2016, הוגשה בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשת רשות הערעור טען עורך דינו של הנאשם, מר מנחם בלום, כי שגה בית המשפט כאשר נמנע מלנתח פרכות וסתירות משמעותיות שעלו מעדותה של המתלוננת. עוד הוסיף עורך הדין וטען כי בית המשפט היה "נטול כלים" להערכת עדותה של המתלוננת, שהינה "אישה ערביה בגיל העמידה".
בהחלטה שניתנה על ידי השופט שהם נקבע שדין הבקשה להידחות שכן לא מתעורר חשש מפני עיוות דין או אי-צדק ממשי שנגרם למבקש. עם זאת, הוסיף השופט שגם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות, שכן עיון בהכרעת הדין המקיפה והמנומקת של בית משפט השלום מעלה, כי בחינת כלל העדויות שנשמעו לפניה נעשתה בקפידה רבה, ובפרט עדותה של המתלוננת לגביה פירט בית המשפט באופן רחב ומעמיק את הטעמים שבגינם מצא לתת אמון בעדותה.
לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחתה והנאשם ירצה את גזר הדין שהוטל עליו במסגרת הדיון הראשון.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
