חוק הפיקוח על עברייני מין אינו חל על מפגרים
חוק הפיקוח על עברייני מין - פרשנות לעניין מפגרים
הנאשם, אדם הלוקה בשכלו, פנה לקטינה בגן ציבורי ברמלה והציע לה להתלוות אליו לביתו; הקטינה סירבה והחלה ללכת מהמקום, כתגובה הנאשם אחז בידה ובהמשך אף נישק אותה על פיה ועל לחיה. הקטינה ניסתה לברוח, ואולם, הנאשם המשיך להחזיק בה ולא הרפה, לאחר שעזב אותה, הנאשם קרא לעברה שלא תספר על מעשיו לאביה והחל ללכת בעקבותיה; בתגובה, הקטינה ברחה בריצה למקום הומה אדם.
לאחר תחילת הדיון נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת אבחון למפגר. דוח של ועדת האבחון למפגר קבע שלנאשם קושי בשליטה על דחפיו ותפקודו נמצא בתחום פיגור קל עד בינוני; ולכן, נקבע שהנאשם אינו אחראי למעשיו. בנוסף, נתקבלה הערכה בדבר מסוכנותו המינית של הנאשם, ונקבע כי רמת המסוכנות המינית של הנאשם היא כבינונית עד גבוהה.
עו"ד ניל סיימון: הנאשם אינו עבריין מין לפי חוק ההגנה
בהכרעת הדין שניתנה בעניינו, הנאשם זוכה מביצוע העבירה וזאת בשל היעדר אחריות למעשיו בעת ביצוע העבירה לאור לקותו השכלית. לאחר קביעה זו, המדינה הגישה בקשה למתן צו פיקוח בעניינו של הנאשם, ע"פ חוק הפיקוח על עברייני מין. ב"כ הנאשם, עו"ד ניל סימון התנגדו לבקשה בטענה שביהמ"ש אינו מוסמך להוציא צו פיקוח במקרה זה כיוון שהנאשם אינו מוגדר כאדם ש"הורשע בעבירת מין". עורך הדין עמד על ההבדל בין אדם ש"ביצע את העבירה" לבין אדם ש"ביצע את מעשה העבירה" ללא מודעות וכוונה פלילית.
מנגד, המדינה דחתה את טענותיו של עו"ד ניל סימון, לטעמה אין הבדל בין המונח "ביצע את העבירה" לבין "ביצע את מעשה העבירה", כיוון שכוונת שני המונחים היא לאדם אשר ביצע אקט מיני פוגעני. החוק מבקש להגן על כלל הציבור מפני פוגעים מינית, גם כאלו אשר סובלים מלקויות או אשר לא יכולים לשלוט על דחפיהם. הערכת המסוכנות בעניינו של הנאשם לא מותירה ספק כי הוא מוסכן לציבור ולכן, יש להטיל צו פיקוח על הנאשם.
'ביצוע העבירה' לעומת 'ביצוע מעשה העבירה'
השופט עמי קובו מבית המשפט השלום ברמלה החל את דיונו בהחלטה בדבר הקונפליקט המשפטי, בכך שקבע את הפרשנות הנכונה למונח "הורשע בעבירת מין" על פי חוק ההגנה. חוק ההגנה מגדיר אדם אשר הורשע כעבריין מין, כאדם אשר הורשע בביצוע עבירת מין, או כאדם שנקבע שביצע את העבירה, אך לא הורשע, או כחולה נפש כהגדרת החוק אשר בית המשפט קבע שביצע את מעשה העבירה, אך לא הורשע בשל העדר אחריות למעשיו.
השופט קבע כי הנאשם נכנס תחת ההגדרה השנייה, 'אדם שביצע את העבירה, אך לא הורשע', כיוון שהנאשם לא הורשע בביצוע העבירה, וכיוון שהוא אינו חולה נפש, אלא לוקה בשכלו, לאחר שקבע כי ההגדרה השנייה היא זו הרלוונטית לנאשם, השופט דן בשאלה האם הנאשם נופל תחת הגדרה זו.
השופט הביא התייחסויות בחוק העונשין אל חולי נפש ולוקים בשכלם כדי להבין את כוונת המחוקק, וקבע כי ההתייחסות אליהם היא כאל מי ש"ביצעו את מעשה העבירה", ולא כאל מי ש"ביצעו את העבירה". ההבדל בן המונחים היא שאדם שנקבע לגביו ש"ביצע את העבירה", הוא אדם שביצע עבירה מתוך מודעות וכוונה פלילית. ולכן, השופט קבע שאדם שאינו אחראי למעשיו בשל לקות שכלית, אינו בגדר מי שהורשע בביצוע עבירת מין, לפי ההגדרה בחוק ההגנה; ולפיכך לא קיימת סמכות להוציא נגדו צו פיקוח. בנוסף,
כמו כן, בית המשפט דן בנפקות הוצאת צו כנגד הנאשם בעוד הוא נמצא במעון מפוקח כפי שנקבע בהחלטת ועדת האבחון, ממנהל המעון עולה כי הנאשם לא יוצא לבדו מכותלי המעון וכל יציאה יזומה מלווה במדריך; כלומר, ניתן לראות בנוכחות הנאשם במעון כמי שנמצא באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, הוא נמצא תחת פיקוח ולכן גם מטעם כך אין עילה להוציא בשלב זה צו פיקוח.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
