בית המשפט זיכה נאשמת מעבירת האיומים בשל התנהגות המתלונן כלפיה
על פי הנטען בכתב האישום, ביום 16.03.19 בשעות הלילה המאוחרות, שוחח המתלונן עם הנאשמת וביקש לברר מדוע ביתו הקטנה ערה בשעת לילה מאוחרת שכן האחרונה שלחה לו מסרון. באותן נסיבות ולאחר חילופי דברים בין המתלונן לנאשמת, אמרה הנאשמת למתלונן: "אז נראה איך זה יגמר... הילדות האלה יהיו איתך בקבר עוד מעט... ". נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירת איומים והתיק הובא לפתחו של בית משפט השלום בראשון לציון.
באמצעות באת-כוחה, עורכת הדין רחלי גססה, לא חלקה הנאשמת על אמירת הדברים המיוחסים לה, בתשובתה לכתב האישום. לצד זאת, טענה כי הדברים נאמרו מתוך סערת רגשות וללא כל כוונה להקניט או להפחיד את המתלונן.
בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 10.03.19 נחקר המתלונן, הוגשה הקלטה של השיחה שהתקיימה בין הנאשמת למתלונן (השיחה המפלילה) והוגשה גם הודאת הנאשמת במשטרה. כמו כן, הנאשמת העידה להגנתה.
בהכרעת הדין שניתנה ביום 17.03.19 ע"י כבוד השופט גיא אבנון נקבע, כי הראיה המרכזית בתיק היא אותה שיחה מפלילה אשר תוכנה בוודאי עשויה להוות איום כלפי המתלונן. אמנם, ביחס לעדות המתלונן, קבע כבוד השופט כי התרשמותו מהמתלונן הייתה כי איננו מסוגל לנתק את עצמו מחייה הפרטיים של הנאשמת – פרודתו. בנוסף, נימק כבוד השופט כי תשובותיו של המתלונן בחקירתו הנגדית מחזקות את המסקנה כי המתלונן פעל אל מול הנאשמת מתוך תחושת פגיעה בגבריותו, ובניסיון למנוע ממנה להמשיך בחייה, בין השאר בדרך של בניית זוגיות חדשה. כמו כן, נקבע כי המתלונן ניסה לשלוט מרחוק בחייה של הנאשמת, השתמש בבנותיו כתירוץ לפגיעה בה וזאת תוך ניסיון להציג פסאדה של אב שרק טובת בנותיו לנגד עיניו.
במהלך המשפט סיפר המתלונן בחקירה הנגדית, כי חרף קיומן של שיחות רבות מאותו ערב בינו לבין הנאשמת, זו הייתה ההקלטה היחידה אותה מצא לנכון למסור למשטרה. לעניין זה פסק כבוד השופט כי נתון זה כשלעצמו מעלה קושי מהותי, לאחר שהמתלונן לא חלק על כך ששיחותיו עם הנאשמת היו "בטון מאוד כועס", שיחות בהן רבו ונאמרו "דברים לא יפים" ונשאלת השאלה, מדוע לא מצאה המשטרה לדרוש מהמתלונן להמציא את ההקלטות של השיחות האחרות? היעדר תיעוד לשיחות אלו הוא גורם בעל משקל לצורך קבלת החלטה בשאלת אשמתה של הנאשמת.
בהכרעת הדין קיבל השופט את עמדתה של עו"ד רחלי גססה וקבע, כי נוכח התנהגותו של המתלונן כלפי הנאשמת, השיח האלים, המשפיל והמקטין שלו כלפיה, הן בכלל, ובאותו ערב בפרט, נמצא כי השפה בה נקטה הנאשמת כלפי המתלונן באה כתגובה לאמירות שלו כלפיה. ולפיכך, לא רק שלא ניתן לקבוע שהנאשמת הייתה מודעת לכך שדבריה עלולים להפחיד או להקניט את המתלונן אלא שאדם אובייקטיבי בנעליו של המתלונן לא היה אמור לחוש פחד מדבריה של הנאשמת, בנסיבות בהן נאמרו. לאור זאת, הורה כבוד השופט על זיכויה של הנאשמת.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
