העליון: בעבירות מין במשפחה לשיקום הנאשם חשיבות פחותה
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מין במשפחה בשל מעשים מגונים שביצע בבנו הקטין.
על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם ביצע שמונה מעשים מגונים, במשך שבוע אחד, כלפי בנו הקטין. המעשים כללו נגיעות מתחת לבגדיו של בנו עד שהגיע הנאשם לסיפוק מיני, ובשניים מהמקרים הורה לבנו לגעת באיבר מינו של הנאשם מעל לבגדיו, ובהמשך גם מתחת לבגדיו התחתונים.
גזר הדין של בית המשפט המחוזי
בגזר דינו של בית המשפט המחוזי-מרכז בלוד (תפ״ח 30149-12-14), עמד הרכב השופטים על חומרת המעשים המצויים ברף הגבוה של המעשים המגונים, שכן הם כוללים נגיעות מתחת לבגדים עד כדי הגעה לסיפוק, ותוך ניצול מעמד הנאשם כאביו של הנפגע.
מנגד, הובאו בחשבון הודאתו של הנאשם, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, משך הזמן הקצר שבו הן בוצעו וכן העובדה כי הנאשם חדל מביצוען ביוזמתו. כמו כן, נלקחו בחשבון חוויותיו האישיות הקשות של הנאשם בילדותו וכן השתתפותו בהליך שיקומי.
הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לא כלל הסכמה עונשית, ובבית המשפט המחוזי נגזרו על הנאשם 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לקרבן העבירה.
על גזר הדין הגיש הנאשם ערעור לבית המשפט העליון (ע״פ 695/16), אולם הפנה את ערעורו כנגד רכיב המאסר בפועל בלבד. בערעור טענו באי כוח הנאשם כי העונש שהושת חמור וסוטה ממתחם הענישה הראוי, וכי המאסר יפגע בתהליך השיקומי בו החל הנאשם מחוץ לכלא.
פסק הדין בעליון - חומרה יתרה לעבירות מין במשפחה
בית המשפט העליון בפסק דינו מיום 30.4.17 מדגיש כי עבירות מין במשפחה הן מהחמורות והמזעזעות ביותר, וכי המחוקק מייחס חומרה יתרה לעבירות מסוג זה. הרכב בית המשפט אף מפנה להלכה הקובעת כי יש להחמיר את העונש בגין עבירות אלה, ולהעדיף שיקולים של גמול והרתעה על פני נסיבותיו האישיות של העבריין, בעת גזירת העונש (ע״פ 3283/13).
בית המשפט ממשיך וקובע כי העבירות שביצע הנאשם מעוררות סלידה עמוקה, שכן ניצל את האמון שנתן בו בנו והותיר אצלו פגיעה נפשית מורכבת. את מסקנותיו אלו מבסס בית המשפט על תסקיר נפגע העבירה, ולמעשה קובע כי הדגש במקרה זה אינו רק על מעשה העבירה, אלא על זהות הנפגע - בנו הקטין של הנאשם.
בית המשפט העליון דוחה את ערעורו של הנאשם וקובע כי עונש המאסר שהוטל אינו מצדיק התערבות, ומפנה לתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם טרם לוקח אחריות מלאה על מעשיו. לדברי בית המשפט, התנהלות זו של הנאשם צורמת במיוחד על רקע מצבו הנפשי של הנפגע, מצב שהחמיר כאשר הואשם על ידי משפחתו בפירוק המשפחה.
משקל מופחת לשיקולי שיקום אל מול שיקולי הרתעה וגמול
כמו כן, מזכיר בית המשפט כי שיקולים מרכזיים לקביעת עונש הולם הנם הצורך בהרתעה פרטנית וכללית, כך שעל בית המשפט לתרום את חלקו ולהילחם נגד התופעה. בית המשפט אף דוחה את טענת באי כוח הנאשם לפיה העונש כשלעצמו חמור בהינתן הפסיקה הנוהגת, וכן דוחה את טענותיהם באשר לפגיעת המאסר בהליך השיקומי שבו החל, שהיה מצוי בראשית התהליך, ואף יכול להתקדם גם מאחורי סורג ובריח.
השופט הנדל מסיים את פסק דינו באמירה חשובה, לפיה יש עבירות ונסיבות בהן מתאים לתת משקל רב לשיקול השיקום, אלא יש כאלה שמתאים בהן פחות - כך בעניינו של הנאשם. השופט קובע כי אין מקום בעניין זה להעניק משקל מיוחד לשיקול השיקומי, הן בשל מהות המעשים, הן בשל ההתפתחות השיקומית הקונקרטית, והן בשל הפגיעה בנפגע.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
