העליון קבע: בית המשפט המחוזי שגה כשביטל כתב אישום בגין הריגה
לנאשם יוחסו 3 עבירות של הריגה
לפי עובדות כתב האישום הנאשם עוסק בחקלאות במושב חצב ובסמוך לו, והוא מעסיק נהג ופועלים זרים בעבודות חקלאיות. על פי כתב האישום, במשך תקופה ארוכה הורה הנאשם לנהג ולפועלים להגיע לשטח החקלאי באופן כזה שבעוד שהנהג יחצה את הכביש עם הטרקטור והגרור, בניגוד להסדרי התנועה במקום, הפועלים יחצו את הכביש באופן רגלי, אף זאת בניגוד להסדרי התנועה במקום.
ביום 12.5.2015, סמוך לשעה 06:00, הסיע הנהג את הטרקטור, אליו רתום הגרור שעליו ישבו 9 פועלים ובהם המנוחים, אל עבר הכביש והשטח החקלאי. הטרקטור חצה את הכביש מבלי לעצור בתמרור עצור, ובשלב זה התנגשה בטרקטור משאית שנסעה באחד מנתיבי הכביש. עקב התאונה ועצמת הפגיעה החזקה, הועפו תשעת הפועלים מהגרור והוטחו על הכביש. כתוצאה מהתאונה נהרגו שלושת המנוחים, נפצעו יתר הפועלים, ונגרמו כאבים לנהג המשאית.
בדיון שהתקיים בבית משפט המחוזי מרכז-לוד ביום 9.2.2017, טען הנאשם טענה מקדמית לפיה העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, ועל כן יש לבטל כתב האישום. לטענתו, הוא דאג לכך שלנהג יהיה רישיון נהיגה והנחה את הפועלים לרדת מהגרור בעת חציית הכביש. משכך, נטען כי בשים לב לאוטונומיה של המנוחים - אשר החליטו שלא לקיים את הנחייתו לחצות הכביש ברגל ונותרו על הגרור - ובהתחשב באופן נהיגתו המסוכן של הנהג, הרי שנותק הקשר הסיבתי בין מעשיו למות המנוחים.
השופטת מ' ברנט קיבלה טענת ההגנה, וקבעה כי גם אם תוכחנה עובדות כתב האישום על פי נוסחן, רכיבי עבירת ההריגה אינם מתמלאים, ואין אפשרות להרשיעו בהריגה, בהעדר קשר סיבתי עובדתי בין המיוחס לתוצאה הטראגית (ת"פ 2051-09-14).
בערעור המדינה, הרכב העליון קבע בהחלטתו מיום 26.9.17 כי לא היה מקום לקבוע שכתב האישום נעדר כל היתכנות להרשעתו בעבירות שיוחסו לו או בעבירות מאותו סוג, וכי שגה בית משפט המחוזי בבטלו את כתב האישום.
נקבע כי לשם בחינת קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין המעשה האסור לבין תוצאת העבירה, היה על בית המשפט לבחון האם המעשה האסור הוא "סיבה-בלעדיה-אין" לתוצאת העבירה.
לשיטתם, ברור שאלמלא היה הנאשם מורה לנהג ולפועלים להגיע לשדה החקלאי באמצעות חציית הכביש בניגוד לחוק (בין אם רגלית ובין אם על גבי הגרור הבלתי-בטיחותי), לא היו הפועלים חוצים את הכביש המסוכן, והתאונה הקטלנית לא הייתה מתרחשת. העובדה שהתאונה התרחשה כפי שהתרחשה גם משום שהפועלים החליטו להתעלם מהנחיית הנאשם לחצות את הכביש באופן רגלי, אינה מנתקת את הקשר הסיבתי העובדתי, שכן כאמור, הוראת הנאשם לנהג ולפועלים להגיע לשדה החקלאי באמצעות חציית הכביש בניגוד לדין (בכל אופן שהוא) היא בכל מקרה "סיבה-בלעדיה-אין" להתרחשות התאונה הקטלנית. משכך, נקבע, כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין המעשים המיוחסים לנאשם לבין מות המנוחים.
בסופו של יום ערעור המדינה התקבל, בוטל פסק הדין של בית משפט המחוזי והתיק הושב להמשך שמיעה בפניו (ע"פ 2685/17).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
