בית משפט העליון דוחה ערעור של נאשם בעבירת הריגה על חומרת העונש
על פי הנטען בכתב האישום ביום 25.10.2016, המערער והמנוח ישבו יחדיו למשך מספר שעות בחצר הבניין, במהלכן סעדו ושתו משקאות אלכוהוליים רבים. בעת ששהו יחדיו, התפתח בין השניים "עימות פיזי הדדי משמעותי", שבסופו הפיל המערער את המנוח על הרצפה.
בעוד המנוח שוכב על גבו חסר אונים, הכה אותו המערער מכות רבות וחזקות בגופו, לרבות מכות אגרוף חזקות בראשו. בהמשך, בעוד המנוח שרוע על הקרקע, הצטייד המערער בסכין מטבח, ושב אל המנוח. או אז, רכן המערער מעל המנוח, אמר לו שיהרוג אותו, ושיסף את גרונו מספר פעמים באמצעות הסכין. במעשה זה גרם המערער למותו של המנוח.
לאחר שבית המשפט המחוזי שמע את מרבית ראיות התביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום ובמקום אישום ברצח יוחס לנאשם עבירת הריגה.
בית המשפט המחוזי בחן את טיעוני הצדדים וכן את תסקיר משפחתו של המנוח, וקבע כי בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, המערער אמנם לא תכנן את האירוע מראש, אך היו לו מספר אפשרויות למניעת העימות הקטלני עם המנוח. במקום לחדול מהאלימות בזמן שהמנוח שרוע על הקרקע, בחר לגשת למחסן בו התגורר, נטל את סכין המטבח, שב למנוח ושיסף את גרונו למוות. כמו כן, קבע בית המשפט כי בעבירת הריגה אשר נסיבות ביצועה "מקרבות אותה לעבירת הרצח", ניתן לגזור עונש חמור הנושק לעונש המרבי הקבוע בצדה של עבירת ההריגה. בנוגע למידת השליטה של המערער על מעשיו נקבע כי אין בהיותו נתון תחת השפעת אלכוהול בעת ביצוע מעשיו, כדי להקל בעונשו.
בית המשפט המחוזי גזר על המערער 19 שנות מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וכן פיצויים לנפגעי העבירה בסך 258,000 ₪.
הנאשם ערער לבית המשפט העליון וטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן את המשקל הראוי לנסיבות ביצוע העבירה, ובפרט לכך שהמעשה בוצע לאחר עימות פיזי הדדי, ובעת שהמערער נמצא במצב של שכרות. בנוסף, טען המערער כי העונש שהוטל עליו חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות דומות. בהקשר זה הדגיש המערער כי לא נשא סכין עובר לביצוע העבירה, אלא מדובר היה "בקטטת שיכורים".
בית המשפט העליון דחה את הערעור והתיר את העונש על כנו. בפסק הדין שניתן ביום 03.03.19 נקבע כי מעשי האלימות והקלות הבלתי נסבלת של השימוש בסכין לפגיעה באחר עד כדי נטילת חייו, מלמדת על זילות בחיי אדם ומחייבת ענישה מחמירה אשר תבטא את הסלידה ממעשים אלה ותרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. על אחת כמה וכמה כאשר המעשים נעשים באכזריות רבה ויוצאת דופן כבמקרה דנן. כמו כן, קבע בית המשפט העליון כי אין בעובדה שהמערער ביצע את מעשיו תחת השפעת אלכוהול כדי להצדיק הפחתה בעונש שהוטל עליו, בנסיבות העניין. משנכנס המערער למצב שיכרות מבחירה, אין הוא יכול להלין על תוצאותיה של בחירה זו.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
