המחוזי הכריע: מדובר בשוד ולא גניבה
לפי העובדות בפסק הדין (ת"פ 18740-01-16), המתלונן, שהינו קטין, הלך מבית הספר לכיוון ביתו בשעות הצהריים, כאשר הנאשם החל לעקוב אחריו. הנאשם הבחין במכשיר הסלולארי של הקטין מסוג גלקסי 3 והחליט שברצונו לגנוב אותו. כאשר הגיע הקטין למדרגות בסמוך לביתו, הנאשם משך את מכשיר הטלפון מידו בכוח, היכה את הקטין בחוזקה בגבו וצעק עליו. בתגובה, הקטין החל לצעוק לאחותו ולאמו תוך שהוא בוכה, אחותו אשר שמעה את צעקותיו, פתחה את אחד החלונות בבית, דבר שהוביל לבריחתו של הנאשם מהמקום. מאוחר יותר, הנאשם מכר את מכשיר הטלפון תמורת 250₪.
הנאשם הכחיש שעקב אחר הקטין ושפעל באלימות כלפיו
הנאשם הודה בחלק מעובדות כתב האישום ולא הכחיש בדבר נטילת הטלפון במטרה לגנוב אותו מידי הקטין. אולם, טענתו היחידה היא שהכוח שהופעל על ידיו לצורך נטילת הטלפון היה הכוח המינימלי הנדרש לשם ביצוע בעבירה. כמו כן, הנאשם הכחיש שהיכה את הקטין בגבו וצעק עליו. כלומר, לפי טענותיו של הנאשם אין מדובר בעבירה של שוד, אלא בעבירת גניבה בלבד. כדי להתגבר על המחלוקת העובדתית, הצדדים הסכימו לשמוע את עדות הקטין כדי להחליט.
\
הקטין העיד בבית המשפט את השתלשלות האירועים כפי שנקבעו בכתב האישום ופסל את האפשרות שהנאשם לא הכה אותו בחוזקה בגבו. מנגד, הנאשם בעדותו דבק בכך שלא הכה את הקטין, אלא חטף מידו את מכשיר הטלפון והסתלק. כמו כן, הנאשם גם הכחיש שעקב אחר הקטין אלא לטענתו הבחין בקטין סמוך למדרגות, הלך אחריו שני צעדים בלבד וחטף מידו את המכשיר.
בדיון שנערך בתאריך 15/12/16 בביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט אמיר טובי נתן את הכרעת הדין בסוגיה שעמדה לפניו שעניינה העבירה בה יש להרשיע את הנאשם. השופט החל את ניתוחו בכך שבדק את הנתונים העובדתיים שהוצגו לפניו. השופט התרשם מעדותו של הקטין ושוכנע כי מדובר בגרסה מהימנה שמשקפת נכון את השתלשלות האירוע. ראשית, כבר מתחילת האירוע ולאחר חלוף דקות ספורות, החל הקטין לספר כי הנאשם עקב אחריו, חטף את מכשירו והכה אותו בגבו. הקטין סיפר את אותה גרסה למספר רב של גורמים מבלי לשנות את השתלשלות האירועים בצורה מהותית.
גם ממצבו הנפשי של הקטין לאחר המקרה, ניתן ללמוד שננקטה כלפיו אלימות כיוון שהיה מבוהל ומפוחד, זאת השופט למד מעדותם של האם והאחות שמעידות שמאז המקרה הקטין מפוחד, מסרב לישון לבד ומפחד לצאת אפילו עם הכלב לטיול. עדות תומכת נוספת היא של שומר בחנות סמוכה אשר הבחין בקטין בעודו מירר בבכי לאחר האירוע.
לעומת זאת, השופט סבר כי גרסתו של הנאשם לא דבקה באמת והתפתחה במהלך ההליך הפלילי. תחילה, הנאשם הכחיש כל מעורבות באירוע ורק בחקירתו השלישית אישר שנטל את הטלפון מידי הקטין. בעדותו בביהמ"ש הנאשם הכחיש שהכה את הקטין והכחיש שעקב אחריו עד למדרגות ביתו, אולם בחקירתו הראשונית הודה כי עקב אחריו כשתי דקות, דבר העומד בניגוד מוחלט לאמרתו שהלך שני צעדים בלבד. את העובדה שהנאשם עקב אחר הקטין, השופט גם לומד מהראיות שהוצגו ע"י המדינה של מצלמות אבטחה שתפסו את הנאשם בזמן המעקב. על כן, השופט קבע כממצא עובדתי שהנאשם הכה את הקטין בגבו בסמוך לאחר שחטף מידו את מכשיר הטלפון.
האם הנאשם שדד? או גנב בלבד?
השופט המשיך ובחן האם מעשיו של הנאשם נכנסים תחת עבירת "השוד" אשר דורשת שבנוסף ליסוד הגניבה יתקיימו גם היסודות של אלימות או איום במעשה אלימות באדם או בנכס. השופט הגיע למסקנה כי די בכוח שהנאשם הפעיל על מנת ליטול את הטלפון כדי להרשיעו בעבירת השוד. למעלה מן הצורך, קיימת גם העובדה שהנאשם נקט באלימות כלפי הקטין לאחר שנטל את המכשיר מידיו.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
