העליון: אם בגיל היה קטין, במהות הוא כבר קנה תעודת בגרות של עבריינות
על פי עובדות כתב האישום יידה הנאשם, (קטין בן 17 ותשעה חודשים בעת ביצוע העבירות שיוחסו לו), אבנים לעבר כלי-רכב משטרתיים בשכונת עין אלוזה שבכפר סילואן ביום 30.3.15 בסמוך לשעה 20:30, בניסיון לפגוע בשוטרים. עוד תואר, כי ביום 3.4.15 הצטרף הנאשם לעימותים עם כוחות המשטרה שהתקיימו באותו יום בסילואן, ובמסגרת ההתפרעות יידה בקבוק תבערה לעבר ג'יפ משטרתי בניסיון לפגוע בשוטרים ולגרום להם לחבלה. כתוצאה מזריקת הבקבוק הוצתה השימשה הקדמית של הג'יפ, וחדר אליו עשן.
ביום 17.1.16 הרשיע בית המשפט המחוזי את הנאשם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, התפרעות, ושתי עבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
באשר לעונש, בעקבות עברו הפלילי העשיר של הנאשם (חרף גילו הצעיר) ומעורבותו הרבה באירועים המסכנים את שלום הציבור; נוכח תסקיר לא חיובי של שירות המבחן וסיכויי שיקום נמוכים; בהתחשב ברף הגבוה שהציב המחוקק לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה; ומתוך שיקולי הרתעה, מניעה וגמול, השית בית המשפט על הנאשם עונש מאסר בן ארבע שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי (ת"פ 54132-06-15).
הנאשם ערער הן על הכרעת הדין ועל גזר הדין בבית המשפט המחוזי.
בדיון בערעור, טען ב"כ הנאשם, עו"ד מוחמד מחמוד, על עיקרי טענותיו באשר להכרעת הדין, ושב והצביע על הסתירות שבין הודעותיו של איש המשטרה, עד התביעה המרכזי.
לעניין העונש טען, כי מדובר בעונש קיצוני החורג לחומרה ממתחם הענישה המקובל לקטינים שהוא, כך נטען, עונש מאסר של כחצי שנה על יידוי אבנים ושל שנה מאסר על השלכת בקבוק תבערה. נטען כי בית המשפט ייחס משקל מופרז לעברו הפלילי של הנאשם, ולא נתן מקום לעובדה שמדובר בקטין ולנסיבותיו של הנאשם ומשפחתו. לשיטת הסנגור, בית המשפט סטה מרמת הענישה המקובלת- סטיה של ממש המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.
בית המשפט העליון: "אם בגיל היה קטין, במהות כבר קנה "תעודת בגרות" של עבריינות"
לאחר בחינת חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט העליון, ההרכב הגיע למסקנה, כי לא נפלה שגגה בהסתמכותו של בית המשפט המחוזי על הודעותיו של איש המשטרה במשטרה להרשעת הנאשם.
לעניין העונש שהושת על הנאשם, בית המשפט העליון קובע כי אכן מדובר בקטין, שחלים עליו "דיני הקטינות"; אך לשיטת בית המשפט העליון, הוא היה מ"בגירי הקטינים", קרי, שלושה חודשים טרם הבגרות, וכבר הספיק לטעום את טעם הפלילים תוך שעמד שלוש פעמים לדין, ואף ריצה מאסר של 21 חודש. לטעם בית המשפט העליון, אם בגיל היה קטין, במהות כבר קנה "תעודת בגרות" של עבריינות.
בית המשפט העליון קובע כי בית המחוזי שקל בעניין הנאשם את השיקולים הרלבנטיים – גמול, הרתעה, מניעה ושיקולים שיקומיים – תוך שימת לב לנסיבות המקרה, לרבות קטינות הנאשם – על סף הבגרות – וגזר על פי מכלול השיקולים ארבע שנות מאסר, ועל כן לא מצא מקום להתערב בהכרעתו.
בית המשפט העליון נותן משקל לכך שלאחר ששהה הנאשם בבית האסורים תקופה לא קצרה, והחל הליך שיקומי, הוא חזר לסורו סמוך לאחר שחרורו ואינו מקבל עליו אחריות על מעשיו.
במכלול השיקולים, תוך שימת לב למכלול הנסיבות, חומרת המעשים בהם הורשע הנאשם וקביעת הפסיקה כי יש להענישם בחומרה, אף כשעסקינן בקטינים, לא מצא בית המשפט העליון, כאמור, מקום להתערב בעונש שהושת עליו על ידי בית המשפט המחוזי, ועל כן דוחה הערעור (ע"פ 3572/16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
