העליון מקל בעונש קטינים שיידו אבנים לעבר שוטרים שהתחפשו לאברכים
על יסוד הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן, הורשעו שני הנאשמים בביצוע עבירות של יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה והתפרעות.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.12.2015 נסעו שני שוטרים ברכב בעל לוחית זיהוי רגילה בשכונת א-טור בירושלים, כשהם לבושים כיהודים חרדים. בעת נסיעתם, התקהלו מספר נערים סביב הרכב ויידו לעברו מספר רב של אבנים, ניסו לפתוח את דלתות הרכב וחבטו בשמשות באמצעות ילקוטים שנשאו על גבם. על פי המתואר, הנאשמים השתתפו בהתקהלות זו: האחד, יידה אבנים על הרכב ממרחק של כ-5 מטרים; והשני הרים אבן מהקרקע על מנת ליידותה אל הרכב. כתוצאה ממעשים אלה נופצה השמשה הקדמית של הרכב ונגרמו לו פגיעות פח רבות.
בגין אלה, ביום 31.10.16 בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר א' כהן) השית על כל אחד מהנאשמים עונש של 5 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי (ת"פ 31130-12-15).
על גזר דין זה ערערו הנאשמים לבית המשפט העליון.
בערעור טענו כי בית המשפט המחוזי החמיר בגזירת עונשם, וביקשו הקלה בעונשם, וזאת נוכח העובדה שרבים מאלו שהשתתפו באירוע לא הועמדו לדין, וכן נוכח נסיבותיהם האישיות – לרבות גילם הצעיר, העובדה שהיה עצורים תקופה משמעותית בגין תיק זה, ושיקולי אחידות הענישה – היה מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליהם צו של"צ במקום עונש המאסר.
לקראת הדיון בערעור הונחו תסקירים עדכניים בעניין הקטינים וכן חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות.
בתסקירים צוין כי הנאשמים מגיעים לבית הספר באופן סדיר ומשתתפים בתכנית נוער בסיכון. עוד ציין כי הם לוקחים אחריות על ביצוע העבירה ומתחרטים עליה. כן הודגש, כי גזר דינו של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי סייע להם לראות את הנזק שגרם, לעשות שינוי חיובי בהתנהלותם ולהציב לעצמם יעדים חיוביים לעתיד.
לאחר כל אלה, בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו – כך שרכיב המאסר שהוטל על הנאשמים ירוצה בדרך של עבודות שירות, וזאת משום שקיימים מספר שיקולים משמעותיים ביותר לקולה, אשר בגינם העליון סבור כי ראוי להקל בעונשם, חרף חומרת מעשיהם. ראשית, מדובר באירוע חד פעמי אשר הנאשמים לא היו מיוזמיו וכן לא נגרם לאף אדם נזק גופני כתוצאה מהפעולות. שנית, לאור סעיף 1א לחוק הנוער, בהיות שני המערערים קטינים יש לתת מקום בעניינם לשיקולי שיקום ושילוב בחברה. שלישית, במקרים דומים לעניינם של המערערים, שנגעו אף הם לאירועים יחידים של יידוי אבנים על ידי קטינים, הושתו עונשים שאינם כוללים עונשי מאסר.
לאור אלה, העליון סבור כי מהצטברות מכלול נסיבות המקרה אשר פורטו לעיל, ובייחוד לאור העובדה שהנאשמים היו קטינים בעת ביצוע העבירות ולאור העובדה שקיימת אפשרות ממשית לשיקום בעניינם, עולה כי יש מקום להקל בעונשם. אשר על כן, קובע כאמור כי חלף עונש המאסר בפועל שהושת עליהם, ירצו את תקופת המאסר שהוטלה עליהם בדרך של עבודות שירות, כאשר יתר רכיבי העונש יעמדו על כנם (ע"פ 9190/16; ע"פ 9504/16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
