הקטינה לא הורשעה למרות העדר המלצת שירות המבחן
הנאשמת, קטינה ילידת שנת 2000, הגיעה עם חברתה לפארק מתקנים בשעת לילה והשתיים החלו להקניט חבורה של בנות ששהו בפארק באותו זמן מבלי שהיתה להן הכרות מוקדמת עימן. הנאשמת הקניטה את אחת המתלוננות, וחברתה החלה לתקוף חלק מהן באמצעות סטירה, דחיפה, משיכה בשיער ומכות לפנים. בעקבות מעשי החברה, אחת המתלוננות ניסתה לעצור בעדה, וכתגובה הנאשמת תקפה אותה, הפילה אותה אל הארץ, התיישבה עליה והכתה אותה במכת אגרוף לפנים. לאחר שהבינו שכוח משטרה עושה את דרכו אל הפארק, נמלטו השתיים מהמקום. בעקבות התקיפה של הנאשמת את אחת המתלוננות, נגרמו למתלוננת נפיחות מעל עפעף ימין ושפשוף על קרסול שמאל. כתב אישום הוגש נגד הנאשמת וחברתה בנפרד.
הנאשמת לא שתפה פעולה עם ההליכים הטיפוליים שהוצעו לה
המדינה החלה את טענותיה בכך שהסבה את תשומת לב בית המשפט לכך שהנאשמת לא שיתפה פעולה עם שירות המבחן, חרף ניסיונות רבים שנעשו על ידם. על כן שירות המבחן נמנע מלהמליץ על טיפול בעניינה של הנאשמת. לדברי באת כוח המדינה, ניכר כי הנאשמת לא הבינה את ההשלכות של מעשיה, כחלק מאירוע חמור ומכוער. על כן המדינה עתרה להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום, להטיל מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת שנפצעה.
עורכת דינה של הנאשמת, עו"ד יפעת כץ, הציגה לבית המשפט את הנסיבות חייה המורכבות של הנאשמת. לדבריה, הנאשמת הייתה כבת 13 בשעת המעשה, מאז חלפו כמעט שלוש שנים בהם לא נפתחו לה תיקים נוספים. עורכת הדין ערה לכך שהנאשמת לא שתפה פעולה עם שירות המבחן, ואולם, היא סבורה שהנאשמת אינה נערה עבריינית. העבירה שביצעה, וחוסר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן נבעו בעקבות תקופה בעייתית וקשה שחוותה הנאשמת.
נסיבות חייה של הנאשמת הסיטו אותה מדרך הישר
בתקופה הרלוונטית, הוריה של הנאשמת התגרשו, האב עבר להתגורר בחו"ל והקשר בינה לבין האב החל להתנתק. האב שהה בחו"ל במשך כשלוש שנים, עם ביקורים קצרים בארץ, ואף באחד הביקורים נעצר במשטרה בשל תלונה. בעקבות אירועים אלו הנאשמת חוותה כעסים כלפי הוריה אשר התבטאו בקשיים תפקודיים בחייה האישיים. הנאשמת פיתחה "אנטי" כלפי מוסדות טיפול כיוון שהחלה להשתלב בטפול פסיכולוגי פרטי ובמקביל החלה את הקשר עם שירות המבחן. גורמים אלו הכבידו עליה, והנאשמת לא הצליחה לשלבם בין השיעורים, חברים ולימודים.
עורכת הדין יפעת כץ הדגישה כי כעת הנאשמת כבת 16, היא שינתה את חייה לחלוטין וכיום היא מודעת לחשיבות של תהליכי שיקום וטיפול, נוטלת אחריות מלאה על מעשיה ואף מביעה חרטה עמוקה ואמתית. הנאשמת נרשמה ל"פרויקט הילה", היא רוצה ללמוד ובהמשך להשתלב במסגרת צבאית. בנוסף, הנאשמת סירבה שהוריה יחלקו ביניהם את נטל הפיצוי הכספי שייגזר עליה, ועל כן השתלבה במסגרת עבודה כדי לשלם בעצמה את הפיצוי העתידי שיוטל עליה.
שופטת בית המשפט מעדיפה שיקום על פני ענישה מחמירה לצורך הרתעה
שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, השופטת ליזי פרוינד, דנה בחשיבות הגדולה של מיגור התופעה במסגרתה קטינים משוטטים בגינות ציבוריות, ופועלים באלימות כלפי חלשים מהם. בנוסף, היא הציגה את עמדת בית המשפט העליון בדבר קטינים אשר לא השכילו לשתף פעולה עם הליכי שיקום וטיפול שהוצע להם, כמו הנאשמת; עמדת ביהמ"ש היא שהימנעות מהרשעה אינה הכרחית רק מטעם עניין הקטינות, וכי אין מניעה להרשיע את הקטינה.
למרות אי המלצת שירות המבחן וחומרת המעשים, השופטת קיבלה את טענות עורכת דינה של הנאשמת בדבר הנסיבות שהובילו אותה לביצוע העבירה ולחוסר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, וקבעה כי יש לתת עדיפות לאפשרות שיקומה של הנאשמת. על כן השופטת קבעה שיש להימנע מהרשעה בדין, והטילה על הנאשמת התחייבות כספית, עבודות שירות לטובת הציבור בהיקף של 100 שעות ותשלום פיצוי לכל אחת מן המתלוננות בסך של 700 ₪.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
כל הכבוד שנדיר שבית משפט לא מקבל המלצה של שירות מבחן