נרדם ברכבו החונה והורשע בנהיגה בשכרות
לפי עובדות כתב האישום, החנה הנאשם את רכבו ברחוב יצחק שדה, בעיר אזוּר, באופן שגרם להפרעה חלקית לתנועה, ויצא ממנו, בהותירו את הרכב כשהוא מונע. הנאשם פנה לחנות שהייתה במרחק מה מהרכב המונע, ורכש בקבוק משקה מסוג וודקה. לאחר ששתה כמות נכבדה מן המשקה, ומאחר שהבין כי אינו יכול לנהוג במצבו, חזר הנאשם אל רכבו על מנת לישון. ביושבו ברכב במושב הנהג, סיים לשתות את יתרת המשקה, ונכנס לשינה עמוקה. כל זאת שעה שרכבו נותר כשהוא מונע. לאחר זמן מה, הוזעקו למקום אמבולנס של מד"א וניידת משטרה, מאחר שהנאשם נראה, על-ידי עוברי אורח, כמי שנתון באובדן הכרה. לאחר שהסתבר כי הנאשם ישן ברכב, הוא נעצר בחשד לנהיגה בשכרות, והובל לתחנת המשטרה לבדיקת ינשוף, במסגרתה נמצאו כמויות רבות של אלכוהול בגופו.
בית משפט השלום לתעבורה הרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. לפי קביעתו, הפרשנות הראויה היא החלת העבירה גם על ישיבה ברכב כשהוא מונע, ולא רק על עצם ההתנעה של הרכב, בידי הנהג השיכור. לפיכך השית בית המשפט על הנאשם, בין השאר, מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 24 חודשים, פסילת רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 6 חודשים, וכן, קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.
ערעור למחוזי
הנאשם לא השלים עם תוצאה זו, וערער עליה לבית המשפט המחוזי. בערעורו טען כי שגה בית המשפט לתעבורה בקובעו כי התקיים בו יסוד הנהיגה, הנדרש בעבירה של נהיגה בשכרות. בנוסף, השיג גם על חומרת עונשו בטענה כי יש ליתן משקל לאופיו המיוחד של המקרה, דבר המחייב הקלה משמעותית בעונש.
בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי כל פרשנות אחרת לישיבת הנאשם ברכב מונע, כשהוא שיכור, לבד מהיותו נוהג ברכב, היא "בלתי סבירה בעליל". לעומת זאת, באשר לחומרת העונש שנגזר, ציין בית המשפט כי "אדם שסובר שהוא איננו בכושר מתאים לנהוג ומחנה לשם כך ולא נוהג, הוא ראוי להערכה ולא לגינוי, ובוודאי שהדבר מהווה הצדקה להתחשבות בעונש". על יסוד נימוק זה, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור לעניין העונש, בהפחיתו את רכיב פסילת רישיון הנהיגה בפועל מ-24 חודשי פסילה ל-8 חודשי פסילה. כמו-כן, הופחתה תקופת המאסר על תנאי שהושתה על המערער בבית המשפט לתעבורה, לארבעה חודשים בלבד.
ערעור לבית המשפט העליון
גם על גזירתו של בית המשפט המחוזי החליט הנאשם לערער, ולפיכך הגיש בקשת ערעור. עורך דינו של המערער, מר דוד גולן, טען כי הרשעתו של המערער בעבירה של נהיגה בשכרות צופה פעולה עתידית, לפיה כאשר יקיץ המערער משנתו, הוא יחל לנהוג ברכב, עובדה שלא הובאה לגביה כל ראיה. לשיטתו של עו"ד גולן, כלי הרכב יכול לשמש גם לצורכי שינה ולא רק לנהיגה, ומשחפץ המערער לישון ברכב, ממילא לא הייתה לו כל כוונה לנהוג בו.
לאחר קבלת בקשת הערעור ודיון במקרה לגופו, קבע השופט שוהם כי יש לדחות את ערעור ולהשאיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתו: "המערער אכן ביצע עבירה של נהיגה בשכרות שכן, עבירה זו כוללת, בנסיבות מסוימות, גם מצבים בהם הנאשם מצוי ברכבו כשהוא שיכור, כאשר הרכב מונע אך אינו בתנועה, ובמקרים מסוימים אף מבלי שהרכב מונע כלל."
את עמדתו ביסס השופט, בין השאר, על כך שבהקשר של עבירת הנהיגה בשכרות "החשש מפגם בכושר הנהיגה של הנהג משתרע, בין היתר, על הפגיעה המשמעותית בשיקול הדעת של הנהג השיכור." בנוסף, הזכיר השופט כי במדינות רבות בארצות הברית, והן בבריטניה, מעגל המצבים בהם ניתן להרשיע נאשמים בעבירה של נהיגה בשכרות כולל נסיבות שבהן הרכב לא היה בתנועה, ואף כאשר הרכב לא היה מונע, וכל שנדרש הוא, כי, הייתה לנאשם שליטה פיזית ממשית על רכבו, שעה שהוא היה שיכור.
השופט הוסיף כי "אין בכוונותיו הסובייקטיביות של הנאשם כדי לשנות, בהכרח, את התוצאה בשאלת אחריותו לעבירת הנהיגה בשכרות. שהרי, אדם שיכור הוא בעל שיקול דעת לקוי, וכיצד ניתן להסתמך על כוונותיו של אותו נאשם, שעה שהכרתו אינה במיטבה עקב מצב שכרותו, והוא עלול שלא להעריך נכונה את המציאות?".
על כן, הערעור נדחה וענשו של המערער נשאר על כנו, כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
