ענישה ברף הנמוך למי שפגעו בהולכת רגל שנפטרה ונמלטו
כתב האישום המקורי ייחס לנאשמת עבירת הריגה, הפקרה וניהיגה בשכרות
בהתאם לכתב האישום המתוקן, הנאשמת ובן זוגה (הנאשם האחר), נסעו ברכבם, כאשר הנאשמת נהגה ברכב. תוך כדי נסיעה, הנאשם הראה לנאשמת דבר מה בטלפון הנייד, הנאשמת הסיטה מבטה מהדרך ופגעה בהולכת רגל. כתוצאה מהפגיעה, המנוחה נפלה ונותרה לשכב על הכביש כשהיא סובלת מחבלות קשות בראש ושברים מרובים בגפיים. בן זוגה שאל את הנאשמת "מה קרה?", והיא השיבה ש"הכל בסדר" והמשיכה בנסיעתה, על אף שידעה כי פגעה במנוחה.
עוברי אורח ששהו במקום התאונה, הזעיקו אמבולנס והמנוחה נפטרה מפצעיה עת הגיעה אל בית החולים. בהגיעם לביתם, הנאשם הבחין בנזק שנגרם לרכב והנאשמת הודתה בפניו כי פגעה במנוחה. הנאשם דרש ממנה לדווח למשטרה, אך היא ביקשה ממנו שיחכה עם זה למחרת. גם בשלב זה, שהשניים מודעים לפגיעה במנוחה, לא הזעיקו עזרה למנוחה. הנאשמים נעצרו כ- 10 שעות לאחר קרות התאונה.
החשד הראשוני היה לעבירות הריגה, הפקרה ונהיגה בשכרות, עבירות שהענישה בגינן יכול ותגיע ל10 שנות מאסר ואפילו יותר. אולם, במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום והנאשמת הורשעה בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה, גרימת מוות ברשלנות ואי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה. נושא השכרות נמחק בהסכמה מכתב האישום כליל. הנאשם הורשע בעבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה.
עו"ד גלעד כצמן הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, שבמסגרתו הוסכם כי ביחס לנאשמת, המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש ל- 5 שנות מאסר, ואילו ההגנה תהא חופשיה בטיעוניה. לגבי הנאשם הוסכם על הטלת עונש הכולל 6 חודשי עבודות שרות ו- 4 חודשי פסילה.
בעניינה של הנאשמת הוגשו 3 תסקירים מאת שרות המבחן הסוקרים את נסיבותיה האישיות והמשפחתיות. כמו כן, לקיחת אחריות על מעשיה והעובדה שסיימה השתתפות בקבוצה טיפולית. לאור אלה, שרות המבחן בא בהמלצה להטיל על הנאשמת מאסר בעבודות שרות.
הטיעונים לעונש וגזר הדין
במסגרת הטיעונים לעונש, ב"כ הנאשמת, עו"ד אלון אייזנברג ועו"ד גלעד כצמן, הציגו בפני בית המשפט אישורים רפואיים המעידים על היות הנאשמת בהריון, מסמכים פסיכיאטרים המעידים על מצב נפשי קשה ומכתב מאת ביתה בת ה- 12 המתארת מצב כלכלי קשה ומצב רגשי מורכב בו נתונה אימה הנאשמת. עוד העידו מטעם הנאשמת, אימה ושני ידידיה הקרובים. בנוסף לכך, טענו הסנגורים, כי כתוצאה מהאסר יהיו השלכות קשות לבתה של הנאשמת ולתינוק שייוולד. לאור כל אלה, עתרו ב"כ הנאשמים, כי יש לאמץ את המלצות שרות המבחן ביחס לנאשמת, הגם שהמדובר בענישה החורגת ממתחם ענישה הולם.
ביחס לנאשם נטען כי יש לכבד את ההסדר בין הצדדים, שכן מדובר במי שבעת התאונה לא היה מודע למה שארע, ולאחר מכן שהבין את שקרה, היה מצוי בקונפליקט שכן, הנאשמת, בת זוגתו, ביקשה ממנו תמיכה.
לעניין רכיב הפיצוי, נטען כי אמנם המדובר בשני נאשמים, אך מדובר באותו "כיס", ועל כן עתרו שלא להטיל פיצוי משמעותי.
בית המשפט: "מתוך בחירה ובתהליך מודע, מפקירה הנאשמת את קורבן רשלנותה לשכב על הכביש"
בגזר הדין, בית המשפט מתייחס למעשיהם של הנאשמים אשר פגעו בערכים המוגנים של קדושת חיי אדם, שמירה על שלמות גופו של אדם והחובה המוסרית והחברתית המוטלת על הפרטים בחברה. בהחלטתו פסק בית המשפט בין השאר:
"אין ידיעה אם אלמלא ההפקרה, ניתן היה להציל את המנוחה או לאו. מתוך בחירה ובתהליך מודע, מפקירה הנאשמת את קורבן רשלנותה לשכב על הכביש, בשעת לילה, חסרת אונים. כמו כן, גם הנאשם, משנודע לו, לא עשה מאומה, שיתף פעולה עם ההפקרה והעדיף את גישתה הפושעת של הנאשמת, על פני החובה החוקית, המוסרית, האנושית, להזעיק גורמי הצלה".
בית המשפט קובע כי המדובר בעבירת רשלנות ברמה גבוהה ועבירת הפקרה ברף הגבוה ביותר של חלופה ונסיבות. בית המשפט מפנה לפסיקות בעבירות דומות ומוצא את מתחם העונש ההולם בגין העבירות אשר בוצעו על ידי הנאשמת הנע בין 4 ל- 7 שנים.
בית המשפט לא מוצא לחרוג ממתחם העונש ההולם בעניינה של הנאשמת, לא לקולא ולא לחומרא. בית המשפט קובע כי המדובר בנסיבות מורכבות, אך לא ניתן להגדירן כחריגות דיין כדי להביא לירידה מתחת למתחם העונש ההולם.
בית המשפט: "טווח העונש שהוסכם בין הצדדים בגדר ענישה לא מחמירה"
בית המשפט מתייחס כי טווח הענישה המוסכם, אליו הגיעו הסנגורים עם המאשימה, הוא בגדר ענישה לא מחמירה לנסיבות ביצוע העבירות, ואף מצויה היא במסגרת המתחם ואף מתחת לאמצעיותו.
בית המשפט קובע שלאור החומרה הרבה של העבירות נכון היה שתביא לענישה ברף העליון של הטווח המוסכם בהסדר, קרי 5 שנים, אך משיקולים הקשורים בבתה של הנאשמת ובתינוק העתיד להיוולד, לא תהא הענישה מעל הרף התחתון של המתחם, אותו קבע בית המשפט, קרי 4 שנים. כמו כן, משיקולים אלה, בית המשפט מוצא לנכון לדחות את מועד תחילת ריצוי עונש המאסר, כדי לאפשר לנאשמת ללדת עובר לכניסתה למאסר ולאפשר לגורמים הרלוונטיים לדאוג להסדר ראוי בעניינה של ביתה הקטינה והתינוק.
לאור כל אלה, גוזר בית המשפט על הנאשמת עונש מאסר בפועל למשך 4 שנים, מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪, פיצוי בסך 100,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה ל- 10 שנים.
בעניינו של הנאשם, בית המשפט מוצא לנכון לכבד ההסדר שהושג בין הצדדים ומטיל עליו, 6 חודשים עבודות שרות, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך ארבעה חודשים שכבר רוצתה.
מפי עו"ד גלעד כצמן נמסר בתגובה: המדובר בנסיבות תאונה קשות. למרות זאת לאחר תיקונו של כתב האישום לקולא ולאור הנסיבות המיוחדות של הנאשמת שהינה אמא לילדה ובהריון מתקדם, סברנו שיש מקום לענישה מקלה יותר וכך גם סבר שרות המבחן. הנאשמת תאלץ לגדל את הרך הנולד בין כותלי הכלא ולכך חייבת להיות השפעה מכרעת על משך תקופת המאסר. אנו נבקש מבית המשפט העליון לבחון שוב את העונש במסגרת ערעור שיוגש.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
