הטרדות מיניות: האם לא הגזמנו

שימוש בתלונה על הטרדה מינית כאמצעי נקמה

הטרדה מינית הינה עבירה הטומנת בחובה השלכות מרחיקות לכת עבור האדם המואשם בביצועה.

במציאות בת זמננו, קלות הדעת הבלתי נתפסת, בה גברים מואשמים שלא תמיד עוול בכפם מקוממת ולא מאפשרת להיוותר אדישים, לפחות לא לי, נוכח העובדה כי כסנגורית פלילית, אני נתקלת לא פעם במקרים של גברים חפים מפשע אשר הואשמו על ידי פלונית/אלמונית בביצוע הטרדה מינית ובביהמ"ש התמונה מתבהרת כלא כלום ואף מצטיירת כנעשית מתוך דחף שלילי מצדן של אותן נשים, אשר מבקשות "נקמה" או חפצות להרע לאותו הגבר.

לא אחת נתקלתי במקרים שמדובר היה באכזבתה של אישה, שכן אותו גבר לא נענה לחיזוריה שלה והיא נתקלה בחומה מצדו והדרך שלה להשיבו כגמולו, היה להאשימו כי הוטרדה מינית על ידו, סיבה נוספת הינה מערכות יחסים כושלות בין אישה לגבר, זה יכול להיות קולגות למקום העבודה או עובדת/מעביד, סיטואציה בה אישה מאשימה גבר אשר היא נתונה למרותו והוא מעוניין לפטר אותה או לחילופין העיר לה הערה שלא מצאה חן בעיניה, לא קיבלה קידום כפי שציפתה ולאו דווקא ביחסי עבודה, סיטואציות שונות ורבות יכולות להביא אישה "לשלוף את ציפורניה", אין לדעת מה עובר במוחה של אישה כאשר היא מרגישה דחויה, מושפלת או מאוכזבת, השמיים הם הגבול מבחינתה ו"נשקה" טעון בכל רגע שתחפוץ לעשות בו שימוש.

אני כותבת דברים אלו בלב כבד בעודי חובשת כובעי כאישה, לא קל לי, עצמי, עם דעתי בנושא, מאידך בעודי חובשת כובעי כעו"ד פלילית, לא נותר לי אלא להודות על האמת, המתנפצת לי בפרצוף פעם אחר פעם בעודי מתמודדת אל מול תלונות חסרות שחר, אל מול מתלוננות שלא בוחלות בדבר על מנת להשיג מבוקשן, מבחינתן המטרה מקדשת את האמצעים והכל כשר לשם השגת יעדן.
אל לנו, הנשים, להסתתר מאחורי מליצות, שכן נשים במאה העשרים ואחת הינן, דעתניות שלא בוחלות במאומה על מנת להביע עמדתן, משכילות ובעלות קריירה, תופסות עמדות מפתח בגופים גדולים, יודעות היטב להתעקש על זכויותיהן ועל המגיע להן בכל הפרמטרים וביניהם מול גברים.

אם כן, תוהה אני, מדוע הן לא עומדות על שלהן היכן שבאת הן נדרשות, באותם רגעים בהם הן מריחות באוויר את העומד להתרחש, כי ברוב המקרים כשמדובר בהטרדה מינית "בת ימינו", ניתן לחמוק מהמטריד בדרכים שונות בפרט כשמדובר בסיטואציה המתרחשת בסביבה מאוישת, היכן הנחרצות שלהן לומר "לא" ואם יש צורך, לומר שוב ושוב "לא" ואם לא די בזה, עליהן לשים את תשומת לבו לאי הנוחות אשר אותו "מטריד" גורם להן ולהשלכות שיהיו במידה ולא יחדל מהתנהגותו ומעל הכול , פשוט לקום וללכת ואם זה לא מתאפשר הרי שלא מדובר ב"הטרדה מינית" אלא ב"תקיפה מינית" שזוהי עבירה שונה בתכליתה הטומנת בחובה אלימות וזוהי עליית מדרגה, לא למקרים הללו כוונתי.

עו"ד שירה ניר

הניזוקות מתלונות השווא

לדאבוני הרב הניזוקות העיקריות, יש לומר בעקיפין, ממעשיהן של אותן נשים, הן אלו אשר באמת ובתמים חוות הטרדה מינית כהגדרתה אשר מותירה בהן צלקות שלעיתים אינן מגלידות כלל, ואלו אותן נשים שזקוקות שיאמינו להן ודווקא הן עלולות להיתקל בתגובות ספקניות עד מבטלות לגבי מהימנותן כנפגעות הטרדה מינית. מדובר במצבים בהם אותן נשים נמנעות מלהגיש תלונה נגד אותו הגבר שהוטרדו על ידו וזאת מחשש להיחשף ורצון עז לשמור על פרטיותן ולהימנע מסיטואציה בה הגבר הפוגע אינו יבוא על עונשו, והן יעמדו "עירומות" כלפיי כולי עלמא, בעודן חשופות לביקורות נוקבות, משפילות, לזלזול מצד החברה באשר לאמינותן, ועת הן מעמידות את התועלת אל מול הנזק אשר עלול להיגרם להן עקב הגשת תלונה הכרוכה בחשיפה הן מגיעות לכדי מסקנה כי מוטב להיוותר עם כאבן הנפשי ולא לשאוף לעשיית צדק.

מחד הימנעותן של אותן נשים מלהתלונן הינה מונעת מהאשם לתת את הדין על מעשיו, בפרט אם מדובר בעבירה ברת עונשין וגם על מנת שאותן נפגעות יוכלו להמשיך הלאה בחייהן בראש זקוף. ומעל הכול, הגנה של נשים נוספות מלהיפגע על ידי אותו גבר , מאידך קשה להפנות את טענותינו לאותן נשים, קשה לכוון כלפיהן אצבע מאשימה על אי רצונן להתלונן חרף משאת נפשן לראות את האשם משלם בגין מעשיו כלפיהן.

ניתן לשנות את דרך חשיבתן של נשים אלו ולו במעט בעזרת שינוי הגישה מצדן של נשים המרגישות כי חוו הטרדה מינית על ידי פלוני/אלמוני אך מבקשות לחשוף זאת לאחר שנים. הרי מה הטעם בכך? מדוע עכשיו זה חשוב להן יותר ממה שזה היה חשוב להן בסמוך לקרות האירוע?

העובדה כי המשיכו בחייהן ולא מצאו לנכון להתלונן ולגרום לפוגע לתת את הדין עד כה, מדוע אחרי שנים כן? התנהלותן זו, מעידה באופן מובהק על חוסר מהימנות דבריהן לגבי האירוע אותו הן טוענות שחוו שכן אם היה אירוע דרמתי דיו, אין סיבה שתמנע מהן להתלונן בסמוך למעשה.

הסיבות בהן נקבתי דלעיל בנוגע לנפגעות אמת, אינן עומדות מבחינתי לאלו הבוחרות להתלונן לאחר מספר שנים. וזאת כי המציאות בבתי המשפט בכל הנוגע למקרי הטרדה מינית, מוכיחה כי המקרים בהם אותם נאשמים מורשעים, הם מקרים בהם המתלוננות הגישו תלונה זמן סביר לקרות האירוע אותו חוו. ואילו המקרים בהם התלונות מוגשות/ נחשפות רק לאחר מס' שנים, הן נסגרות בלא כלום ובמקרים רבים אף מסתיימות במסגרת חקירת המשטרה ללא הגשת כתב אישום.

ואולם אותו גבר נותר בסופו עם אות קין על מצחו אשר מחריב את עולמו המקצועי והאישי, הרי עסקינן, בידוענים / פוליטיקאים / אנשי תקשורת , כל אלה הינם בגדר מועדים לפורענות מצדן של אותן נשים המחפשות, תשומת לב, נקמה, תועלת כספית, פרסום ומצדה של התקשורת הצמאה לדם, צמאה לצהוב, התקשורת הפורשת זרועותיה "החמות" לכל מוצא פיה של פלונית / אלמונית המוכנה לגולל בפניה סיפור "דרמתי עד דמעות".

התקשורת הזו שמציעה את שירותיה לכל מי שרק תחפוץ כל עוד יש באמתחתה "שק שרצים" אשר יכול להפיל אדם מפסגתו, משיא הצלחתו, אותה התקשורת מוכנה תמיד כשסכיניה שלופים כלפיי ה"מטריד" המתועב, ויש לומר הסדרתי, שכן תמיד אותה תקשורת מצליחה להצמיח עוד ועוד נשים אשר מתגלחות על זקנה של אותה מתלוננת חלוצה, כפטריות לאחר הגשם, ולא מוותרות על 15 דקות התהילה סביבן גם אם במחיר חשיפתן, ובמחיר המשך חייו של אותו גבר שקרוב לוודאי שלא יהיו כבר כתמול שלשום. אלו אותן נשים שאל לנו לתת להן את הבמה להרוס את חייו של גבר ולו רק כי בחרו לשתוק שנים שהרי התעוזה אותו מקבלת מתלוננת לאחר שנים משקף את אופייה שכן אם הייתה אמת בדבריה אין כל סיבה שמנעה ממנה לעשות זאת אז.

קודם כל תבחנו את עצמכן

איני פוסלת את האפשרות כי אותה אישה הבוחרת לחשוף את סיפורה בנוגע לאותו אירוע, לאחר שנים אכן חוו סוג של סיטואציה לא נעימה בחברתו של אותו גבר, מאידך, אני חושבת שאותן נשים צריכות לעשות סוג של חשבון נפש, מן בדק בית לגבי מה שהתרחש אי שם שנים אחורה, לקחת נשימה עמוקה טרם היא מעלה את "הנאשם" לגרדום ולשאול עצמה מספר שאלות חיוניות, הרות גורל יש לומר, הן עבורה והן עבור העומד להיות חשוד בגין הטרדה מינית עקב מוצא פיה, השאלות הן פשוטות יש לומר:

• מה באמת היה שם?
• האם הסיטואציה הייתה באזור מאויש?
• האם הייתה אינטראקציה ברמה החברית?
• האם הייתה מספיק ברורה בכוונותיה כלפיי אותו גבר?
• האם נכפה עליה מגע בכוח באותה סיטואציה?
• האם כשהתנגדה נתקלה באוזן אטומה מצדו של הגבר?
• האם בסופו של יום נעשה לה עוול הטומן בחובו נזק?
• האם באמת בוצע כלפיה מעשה שהמחיר בעבורו הוא הרס חיי אדם?

לאחר שאותה אישה תענה לעצמה על השאלות הללו, יהיה הוגן יותר, חכם יותר ובעיקר אנושי יותר עבורה להגיע לידי החלטה, האם המהלך אותו היא עומדת לעשות, הוא המעשה הנכון לעשות? כי להרוס חייו של אדם ניתן במחי כף, מספיקה לה שניה אחת ולכן לא יקרה דבר אם יעשה על ידה מעשה במחשבה תחילה.

התחושה הרווחת במציאות בת זמננו היא אובדן פרופורציות בכל הנוגע ליחסי נשים וגברים בפן הסקסיסטי, קל לנו מידי לפרש כל מילה הנאמרת מצדו של גבר כלפיי אישה כ "הטרדה מינית", חציית הקו בין "מותר לאסור". במונחים של דפוסי התנהגות חברתיים נעשנו מסוכנים מידי בעבור גברים וחוששני שאני לא אגזים אם אומר שכיום על גברים לחשוש מלפנות לאישה ברחוב ולשאול "מה השעה"? אישה יכולה לפרש זאת במונחים של- "הוא רצה להתחיל איתי", גברים צריכים לחשוש מלהחמיא לאישה בקרבתן שחלילה לא ימצאו עצמן מואשמים " בהטרדה מינית".

יש שיאמרו, איזו מן אישה אני? איך יש בי התעוזה להציג נשים באור שלילי כל כך? אני יודעת, כי דבריי הם קשים, נוקבים ואף קיצוניים, אך לדאבוני הרב, זוהי האמת בפרצוף של כולנו ויש נשים רבות ששותפות לדעתי אך אין להן את האומץ "לקרוא לילד בשמו" ואם כל אחת ואחד מהציבור, יקדיש רגע של מחשבה לדברים, ימצאו שיש אמת בהם ואם לא יודו בה כלפיי כולם לפחות יודה בה כלפיי עצמם.

הצעה אפשרית לפתרון

כעו"ד, משפטנית, מוצאת אני לנכון להעלות על הכתב את דעתי לפתרון הסאגה האמורה,

דעתי היא, כי על מנת למזער את התופעה הרווחת בכל הנוגע למקרים בהם גברים מוצאים עצמם מואשמים על מעשים שעשו או לא עשו כלפיי נשים בעברם הרחוק, מספר שנים לאחור, יש לתחום זמן סביר מקרות "האירוע" להגשת התלונה ו/או החשיפה על ידי המתלוננת וכל זאת על מנת למנוע את החרבת חייהם של גברים בגין מעשה שאולי לא עשו, או סיטואציה שפרשו כלא נכונה. ובנוסף ניתן גם להגדיר בתוך החוק מה "נופל" בהגדרתו כהטרדה מינית לכדי מעשה שכן ניתן יהיה להתלונן בגינו לאחר איקס שנים ומה שלא לדוגמא – "חיבוק", לא ניתן יהיה להתלונן בגינו לאחר איקס חודשים, שהרי בשנים האחרונות נתקלנו במקרים שטענו "לחיבוק כפוי", ניסיון "לנשיקה כפויה" ואף למילים מצד גבר שגרמו לאי נעימות אצל האישה, כול אלה, לעניות דעתי יכולים להיכלל בגדר מעשים שאינם מהווים סיבה מספקת להרוס חיי אדם עקב מקרה חד פעמי שהתרחש מספר שנים לאחור.

כך ימנעו לא מעט תלונות שווא שנועדו להרוס את חייו של גבר כשהסיבה האמתית להן נותרת ידועה רק למתלוננת, נשים ידעו, כי אם אכן נפגעו מגבר אל להן להשתהות במתן תלונה, יתרה מכך הזיכרון נותר טרי הן אצל המתלוננת והן אצל הגבר הפוגע לכאורה.

חומר למחשבה...