2 זיכויים מחמת אי שפיות בניגוד לחוות דעת הפסיכיאטר המחוזי
כנגד הנאשמת הוגשו שני כתבי אישום המפרטים כ-20 אישומים, בעבירות שעיקרן הטרדות ואיומים טלפוניים כלפי מכרים, משפחה ועובדות סוציאליות. בין היתר מדובר בשיחות טלפון שכללו קללות וגידופים מצד המתלוננת, תכנים מיניים, ואיומים בפגיעה בגוף וברכוש.
כמו כן, בחלק מהמקרים דקלמה הנאשמת שירים ומספרי טלפון, הקריאה ממקורות וטקסטים שטיבו של חלקם אינו ידוע, ותיארה חזיונות קטסטרופליים שעיקר עניינם הוא ילדים חטופים או מתים שהייתה יכולה להציל. מדובר בנאשמת חולה מאוד, שבעברה עשרות אשפוזים פסיכיאטריים, ושהמשיכה באיומים ובהטרדות גם לאחר שניתנו צווים למניעת הטרדה מאיימת, כשחלק מהעבירות למעשה מבוצעות תוך כדי שהנאשמת מצויה באשפוז כפוי לאור מצב פסיכוטי, בהליך אזרחי קודם.
בשני התיקים התקבלו חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי בהן נקבע כי הנאשמת כשירה לעמוד לדין ואחראית למעשיה בעת ביצוע העבירות.
באת כוחה של הנאשמת, עו"ד יפעת כץ, נכנסה לתמונה משהוגש נגד הנאשמת תיק שלישי נוסף ובמקביל קיבלה לידיה את הייצוג בשני התיקים הראשונים. משהתבררו לעו"ד כץ נסיבותיה של הנאשמת ועברה הפסיכיאטרי, ביקשה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית בתיק השלישי, כשהפעם חוות הדעת תתקבל על ידי פסיכיאטר אחר.
את בקשתה ביססה עו"ד כץ על פסיקה של בית המשפט המחוזי (תפ"ח 54285-05-14), בו נקבע כי "אין זה ראוי שהפסיכיאטר המחוזי ימנה פסיכיאטר מטעמו לצורך מתן חוות דעת בעניינו של הנאשם, כאשר אותו פסיכיאטר ממונה הוא מנהל המחלקה בה טופל הנאשם בעבר, או כאשר הוא הפסיכיאטר שטיפל בנאשם". עוד נקבע באותו פסק דין כי "יש להורות לפסיכיאטר המחוזי למנות פסיכיאטר אחר לשם בדיקת הנאשם ומתן חוות דעת בעניינו, כאשר על אותו פסיכיאטר להיות מבית חולים אחר".
חוות הדעת שניתנה בתיק השלישי אכן הייתה הפוכה מחוות הדעת שבתיקים הקודמים, וקבעה כי הנאשמת לא הייתה אחראית למעשיה מפאת מחלת נפש. משכך, זוכתה הנאשמת מחמת קיומו של סייג אי שפיות הדעת, באותו תיק שלישי.
באשר לשני התיקים הנוספים, הציגה עו"ד כץ בפני התביעה את חוות הדעת הנוספת שנערכה אף היא בידי פסיכיאטרית מטעם הפסיכיאטר המחוזי, כמו גם חומרים מתוך תיקה הפסיכיאטרי של הנאשמת, אשר הצביעו כי חלקן של העבירות בוצעו תוך כדי שהנאשמת מאושפזת בהליכים אזרחיים. כמו כן, הצביעה עו"ד כץ על פגיעה בכושר השיפוט של הנאשמת ועל קשר סיבתי שמתקיים בין המחלה והמעשים, וציינה בפני התביעה כי היא סמוכה ובטוחה שבמידה וינוהל התיק, תזוכה הנאשמת מחמת סייג אי שפיות הדעת.
לאחר משא ומתן קיבלה התביעה את עמדתה של עו"ד כץ והסכימה לזיכוי בניגוד לחוות הדעת בתיקים הנדונים. משכך, ובהסכמת הצדדים, קבע בית משפט השלום בתל אביב כי סייג אי שפיות הדעת מתקיים בעניינה של הנאשמת, וזאת לאור קיומה של חוות דעת פסיכיאטרית שנתבקשה בהליך אחר. השופט צחי עוזיאל מורה על זיכויה של הנאשמת ועל צו מרפאתי כפוי לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים (ת"פ 41974-08-15, ת"פ 2497-07-15).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
