ערעור המדינה התקבל - העליון החמיר בעונש
ביום 13.9.2016 הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
על פי המתואר בכתב האישום, חבר איברהים ל- 5 אזרחים זרים, לשם ייבוא לישראל סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות גדולה וכן להפעלת מעבדת סמים לגידול סם מסוג קנביס. בפרשה זו הוגשו 3 כתבי אישום נפרדים: נגד איברהים, נגד האזרחים הזרים ונגד הנאשם. במועד הרלבנטי לאישום נגד הנאשם, שהו האזרחים הזרים בבית בחיפה ששכר איברהים בו החזיקו בצוותא חדא עם איברהים סמים מסוכנים מסוגים שונים. בהתאם לסיכום בין הנאשם לאיברהים אמור היה האחרון לספק לנאשם 300 גרם קוקאין. לשם קבלת הסם הגיע הנאשם רכוב על קטנוע סמוך לבית ושם קיבל קוקאין במשקל 302.42 גרם מחולקים ל- 38 אריזות. הנאשם נעצר בסמוך לכך כשברשותו הסם האמור בתא המטען של הקטנוע.
בגזר הדין נקבע כי מתחם הענישה בעניינו של הנאשם צריך להיקבע בהתחשב בכך שהוא לא הורשע בייצור או יבוא סם אלא רק בהחזקה שלא לצריכה עצמית, וכן בהתחשב בעקרון אחידות הענישה המחייב קביעת מדרג ענישה הולם בין כל המעורבים בפרשה, כל אחד לפי מידת מעורבותו. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי מתחם הענישה בעניינו של הנאשם הוא 36-18 חודשי מאסר בפועל, וגזר את עונשו בתוך המתחם ל- 20 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הפעיל בית המשפט מאסר-על-תנאי של 12 חודשים, כאשר מחציתו במצטבר ומחציתו בחופף למאסר שהוטל עליו בתיק זה, באופן שהנאשם ירצה בסך הכל 26 חודשי מאסר (ת"פ 46896-11-15).
בערעור שהוגש על ידי המאשימה, נטען כי מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו של הנאשם היה נמוך לעומת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות, וכי בנסיבות דנן היה צריך להפעיל את המאסר-על-תנאי כולו באופן מצטבר.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, העליון סבור כי אין להתערב בעונש המאסר של 20 חודשים שהוטל על הנאשם בגין העבירה בה הורשע בקובעו כי המקרה שלפניו אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותו, זאת במיוחד בהתחשב בעונשים שהוטלו על שאר המעורבים בפרשה.
אולם, העליון קובע כי במקרה דנן לא הייתה כל הצדקה לסטות מהכלל של הפעלת מאסר מותנה באופן שירוצה במצטבר לעונש שהוטל בשל העבירה הנוספת, בקובעו כי אף זהו מקרה מובהק בו היה מקום להפעלת המאסר-על-תנאי כולו באופן מצטבר, שכן לנאשם עבר פלילי עשיר, לרבות בעבירות סמים חמורות וכי המאסר המותנה לא הרתיעו מלחזור לסורו.
סוף דבר: העליון דוחה את ערעור המדינה לגבי העונש שהוטל על הנאשם בגין הרשעתו בתיק הנדון, אך מקבל את ערעורה לענין הפעלת העונש המותנה באופן שרק מחציתו תהא במצטבר לעונש שהוטל בתיק הנוכחי. התוצאה הסופית היא שהנאשם ירצה עונש מאסר כולל של 32 חודשים (ע"פ 10173/16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
