הנאשם זוכה על אף שנמצאו אצלו 28 גרם קוקאין
לפני כשנתיים, על סמך מידע מודיעיני שהגיע למשטרה, הוצא צו חיפוש למספר כתובות של הנאשם. בצו שניתן נרשם כי החיפוש ייערך בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים. לאחר מתן הצו, צוות משטרתי שמנה שבעה בלשים הגיע למקום העבודה של הנאשם וביצע חיפוש ללא נוכחות עדים, למרות שבמקום נכחו שני עובדים לגביהם נרשם בדו"ח שהם "ישבו בחוץ ולא הפריעו". בחיפוש זה לא נתפס דבר.
משם המשיכו השוטרים והנאשם לדירת המגורים, גם שם בוצע חיפוש ללא עדים, ומבלי שהשוטרים הסבירו לנאשם את זכויותיו בקשר לחיפוש. במהלך החיפוש הנאשם הצביע, לשאלת השוטרים, על ארון, בו נתפסו חלק מהסמים. הוא תושאל במקום, ללא אזהרה, והודה בהחזקת סמים לצריכה עצמית.
בעקבות המתואר לעיל הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום חמור כנגד הנאשם ובו הוא מואשם בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים להכנת סמים או לצריכתם. בתשובתו לאישומים כפר הנאשם בכל עובדה וטענה שבכתב האישום.
"מידת אי החוקיות שנפלה בחיפוש דנא היא חמורה"
קו ההגנה המרכזי בו נקטה עורכת הדין עינת ברנע ממשרדו של עו"ד אלעד רט, שייצגה את הנאשם, כלל טענות כנגד חוקיות החיפוש בשל עריכתו שלא בנוכחות עדים, פסילת תוצריו, ופסילת אמרת הנאשם שנמסרה במהלך החיפוש ללא אזהרה.
בהכרעת הדין שנתן השופט אבינור בעניינו של הנאשם נכתב שכתב האישום שהוגש התבסס על הראייה שנתפסה בחיפוש שנערך בביתו של הנאשם, דהיינו הסמים, כמו גם התבטאותו של הנאשם בהתייחס לראייה זו, שנאמרה במהלך החיפוש.
לפיכך, השאלה המשפטית שעלתה במהלך הדיון בבית המשפט הייתה מהו דין קבילותו כראייה של חפץ שנתפש במהלך חיפוש, כאשר החיפוש נערך ללא נוכחות שני עדים בניגוד להוראה שיפוטית מפורשת בצו חיפוש?
השופט אבינור קבע כי "מידת אי החוקיות שנפלה בחיפוש דנא היא חמורה. כאמור, עסקינן בתיק שבו הראיה העיקרית והיחידה למעשה נגד הנאשם היא החפץ שנתפס בחיפוש – הסמים – כאשר יתר הראיות המפלילות, ובמיוחד התבטאותו של הנאשם במהלך ביצוע החיפוש, הן ראיות הנגזרות מראייה זו... ברור אם כן שלא מדובר בפגם שנפל בשולי פעילות החקירה בתיק... אלא באי חוקיות היורדת לשורשו של עניין ולעיקר התשתית הראייתית שנאספה נגד הנאשם".
אין מדובר בטעות מקרית אלא במחדל מערכתי
במהלך המשפט עלה ששני השוטרים כלל לא נתנו דעתם לסוגיית העדים במהלך החיפוש, והסבירו כי מדובר בטעות שנבעה מחוסר ניסיון. בהקשר זה, קבע השופט כי "אין זה מתקבל על הדעת, ששוטרים המשמשים בתפקידי שטח מבצעיים במשך כשנתיים ימים (בעת האירוע), ואף משתפים מדי פעם בביצוע חיפושים, כלל לא יהיו מודעים לחובה לבצע חיפוש בפני עדים."
עוד המשיך השופט וקבע: "יתר על כן, וזו הנקודה החשובה כאן, המסקנה הנגזרת מהיעדר מודעות השוטרים לחובה לביצוע חיפוש בפני שני עדים, היא שלא מדובר בכישלון נקודתי או בטעות מקרית של הצוות המשטרתי במקרה דנא – צוות שכזכור מנה שבעה שוטרים, לרבות קצין – אלא שמדובר, כפי שעולה גם מהמקרים הרבים שנדונו בפסיקה, במחדל מערכתי של אי לימוד ואי הפנמת דרישות הדין והפסיקה לביצוע חיפושים בפני שני עדים שאינם שוטרים".
לאור האמור, זוכה הנאשם מכל האשמות אשר יוחסו לו בכתב האישום.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
