מילון מונחים פלילי

התעללות בילדים

התעללות בילדים כוללת פגיעות פיזיות, נפשיות ומיניות בילדים, בדרך כלל על ידי הוריהם. ברוב המקרים מדובר בתופעה שהיא חלק מתופעה של תנאי קיפוח והזנחה של הילדים. בחוק הנוער(טיפול והשגחה), ...

מקלט לנשים מוכות

מקלט לנשים מוכות הוא מבנה או יחידת מגורים שהוקם במטרה לאפשר לנשים מוכות וילדיהן הגנה מפני אלימות המופנית כלפיהן, מחסה, טיפול פיזי ונפשי. מקלטים אלה מופעלים בדרך כלל על ידי עמותות ח...

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

על פי החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א-1991, בית המשפט יכול להוציא צו הגנה במקרים של אלימות או חשש לאלימות במשפחה בכדי להגן על המתלונן. צו זה יכול לאסור על אד...

צו למניעת הטרדה מאיימת

חוק מניעת הטרדה מאיימת התשס"ב-2001 קובע כי הטרדה יכולה לבוא לידי ביטוי בבילוש, מארב, פגיעה בפרטיות, איומים על פגיעה באדם, יצירת קשר בעל פה בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ב...

תסמונת האישה המוכה

מדובר באבחנה פסיכולוגית המתארת אישה, שעקב התעללות פיזית עקבית וקשה מצד בן זוגה, הופכת למדוכאת ובלתי מסוגלת לפעול כדי להימלט מההתעללות. בין היתר, מסבירה האבחנה מדוע נשים שעוברו...

תקיפה בין בני זוג

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, התשל״ז - 1977, הקובעת כי ״המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתר...

הרשות לשיקום האסיר

הרשות לשיקום האסיר אחראית לשיקום אסירים ואסירות בישראל מכוח חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, וחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001. הרשות אחראית לטיפול באסיר ובמשפחתו ...

זכויות אסירים

על אף שעם כליאתו ניטלה מן האסיר זכותו הבסיסית לחירות, חשוב לזכות כי יתר זכויות האדם הבסיסיות מגיעות לו ברובן, ועל המתקנים המחזיקים את האסיר תחת משמרתם להקפיד שלא לפגוע בזכויות אלו ולמלא...

עתירת אסיר

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, המסדירה את ענייניהם של בתי הסוהר בישראל קובעת, בין השאר, כי לכל אסיר זכות מוקנית להגיש עתירה בגין פגיעה בזכויותיו בין כותלי הכלא.   על פי הפקודה...

שחרור מוקדם ממאסר

הנחת היסוד היא כי אסיר אמור לרצות את מלוא תקופת העונש שהושתה עליו, ואין בידו זכות מוקנית לקיצור מאסרו. על כתפי האסיר מוטל הנטל להוכיח כי קיימת הצדקה להפחתה, וכי הוא עומד בקריטריו...

שיקום אסיר במסגרת המאסר

שני הגופים המרכזיים אשר עוסקים בשיקום אסירים בישראל הינם שירות בתי הסוהר, אשר מטפל בשיקום אסירים במהלך המאסר, והרשות לשיקום האסיר, הפועלת בעיקר בקרב אסירים משוחררים, א...

הרכב ועדת השחרורים

ועדת השחרורים היא הגוף שמחליט האם לשחרר שחרור מוקדם אסירים ממאסרם. הועדה פועלת בהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001.   סעיף 32 לחוק זה מגדיר את הרכב ועדת השחרורים ...

חוות דעת ועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב)

  ועדת אלמ"ב דנה בעניינים של אסירים המוגדרים כאסירי אלימות במשפחה. תפקיד הועדה הוא להכין דו"ח ובו תביע את דעתה בנוגע למסוכנות האסיר ותמליץ הא...

חות דעת מרכז לבריאות הנפש (מב"ן) בענייני עברייני מין

  ככלל, מב"ן דן בעיניינים ונותן דו"ח חוות דעת על אסירים המוגדרים כסובלים מבעיות נפשיות, ובפרט גם באסירים המרצי...

משקל הדו"חות המודיעיניות המובאים בפני ועדת השחרורים

  כאשר ועדת השחרורים שוקלת שיקולים לפני קבלת החלטה בדבר שחרור על תנאי של אסיר שטרם ריצה את כל מאסרו, הועדה מ...

שיקולי ועדת השחרורים

ועדת השחרורים, בבואה לקבוע האם לשחרר אסיר על תנאי ממאסרו או לאו, שוקלת מגוון רחב של שיקולים טרם קבלת ההחלטה.   ניתן לחלק את השיקולים לשלושה עיקריים: הסיכון הצפוי משח...

עבירת לא תעמוד על דם רעך

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998 במקור הינו מצווה המופיעה בתורה בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז: " לא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' ".   רש"י פירש את מ...

בית משפט לענייני תעבורה

בית המשפט לתעבורה הוא למעשה בית משפט השלום, אך שופטיו הם שופטים העוסקים אך ורק בדיני תעבורה, ועבירות תעבורה. עבירות תעבורה, הם למעשה הליכים פליליים לכל דבר ועניין, ובי...

הולכי רגל במעבר חצייה

תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, קובעות כיצד נהג ברכב צריך להתנהג בהגיעו למעבר חציה המסומן על הכביש. על פי האמור בתקנות, על נהג רכב המתקרב למעבר חציה, בעת שהולכי רגל חוצים במעבר...

הפקרה לאחר פגיעה

אחת העבירות שנדונות רבות בכלי התקשורת, היא עבירה של הפקרה לאחר תאונת דרכים. כלומר, פלוני מעורב בתאונת דרכים, ופשוט בורח מהמקום מבלי למסור פרטים או להגיש עזרה. לא אחת גם, היו מקרים ...

חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה

  סעיף 64א1 לפקודת התעבורה שנחקק ב 2011 קובע את חובתו של נוסע ברכב: "נוסע ברכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם חייב להתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום ...

ינשוף (בדיקת נשיפה למדידת אלכוהול)

השם "ינשוף" ניתן ככינוי למכשיר אלקטרוני המיועד למדידת כמות אדי האלכוהול בנשיפת הנבדק. למכשיר יש אלגוריתם מובנה, שלמעשה מתרגם את הקלט של הנשיפה לפלט...

מכמונת מהירות

מכמונת מהירות היא למעשה מכשיר שנעשה בו שימוש על מנת לאכוף את המהירות המותרת לכלי רכב על הכביש.   ישנם שני סוגי מכמונות מהירות עיקריים – הראשון הוא מכמונת מהירות אוטומטית המוצב...

מעבר באור אדום

  מעבר באור אדום הינה עבירה נפוצה יחסית מבין עבירות התעבורה. אי ציות לרמזור אדום יכול להוביל לתוצאות קשות ואף טרגיות בכביש במסגרת תאונת דרכים. העבירה היא עבירת ברירת קנס, כלומר כ...

נהיגה בזמן פסילה

על פי פקודת התעבורה, תשכ"א-1961, נהיגה בזמן פסילה הינה עבירת תעבורה חמורה. לפי סעיף 67 לפקודה, נהיגה בזמן פסילה הינה מצב בו נודע לאדם שהוא פסול מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה ולמרות ...

נהיגה במהירות מופרזת

נהיגה במהירות מופרזת, הכוללת כל נהיגה מעל המהירות המותרת על פי חוק, הינה אחת מעבירות התנועה הנפוצות ביותר, כשהעונש בגינה תלוי בגובה המהירות ונסיבות המקרה.   על פי דר...

נהיגה בשכרות

עבירת הנהיגה בשכרות היא מעבירות התעבורה החמורות ביותר, הכוללת גם ענישה משמעותית. מדובר בסיטואציה שבה אדם שתה אלכוהול רב המשפיע על יכולתו המוטורית והמחשבתית, ולמרות זאת הוא נוהג ברכב ובכך ...

נהיגה ללא חגורת בטיחות

על פי תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, לא ינהג אדם ולא ייסע ברכב שבו מותקנות חגורות בטיחות, אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות, או רתומים במושב בטיחות, או במושב...

נהיגה ללא רישיון רכב או ביטוח

החוק בישראל מחייב כל נהג לנהוג ברכב רק כאשר הרכב מבוטח בביטוח חובה – ביטוח המעניק לבעליו גב כלכלי במקרה של תאונת דרכים עם הרכב.   סעיף 2(א) לפקודת ביט...

נהיגה תחת השפעת סמים

סעיף 26 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, קובע כי אדם לא ינהג ברכב כאשר הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים.   על אף שמשתמע כי קיימת זהות בין עבירת נהיגה תחת הש...

עבירות תעבורה

קיימת חלוקה בין עבירות פליליות, לעבירות תעבורה, הגם שלמעשה עבירות תעבורה הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין. עיקר עבירות התעבורה קבועות בפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961, ובתקנות התעבורה, התשכ...

עבירת נהיגה בקלות ראש

עבירת הנהיגה בקלות ראש מעוגנת בסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה.   עבירה זו נחשבת לעבירת תנועה חמורה והיא קובעת כך : אדם הנוהג ברכב בקלות ראש או ברשלנות או במהירות שיש ב...

עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורי

עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה היא עבירת תעבורתית במהותה, עם זאת היא מעוגנת בחוק העונשין דווקא, ומכאן ניתן להבין את חומרתה. סעיף 322 לחו...

עבר תעבורתי

עבירות תעבורה נחשבות לעבירות פליליות, אך עם זאת מדובר בעבירות שאין עמן קלון ועל כן הן לא תרשמנה ברישום הפלילי. עבירות תעבורה תרשמנה בעברו תעבורתי של הנאשם, אך המידע הנ"ל לא יועבר לכל מי שז...

פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה

פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה היא למעשה כלי של המשטרה לטיפול בעברייני תנועה.   במסגרת פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה, שוטר רשאי לזמן נהג לשימוע בפני ק...

שיטת הנקודות בעבירות תעבורה

ענישה בישראל בגין עבירות תנועה נעשית במספר דרכים וביניהן, נקודות, קנסות והחרמת רכבים. על פי שיטת הנקודות, אשר מנוהלת על ידי משרד התחבורה, עבירות תנועה חמורות ...

בדיקת מאפיינים לאיתור נהג שיכור

סעיף 62(3) לפקודת התעבורה קובע כי שוטר רשאי לעכב כל נהג ולדרוש ממנו בדיקת שכרו והנבדק, חייב לאפשר את הבדיקה. נהג אשר סירב לביצוע בדיקה, יראו בו כמי שנה...

פרשת כרמלה בוחבוט

פרשת כרמלה בוחבוט הייתה מבין הפרשות שעוררו סערה ציבורית רבה בשל נסיבותיה וגזר הדין שניתן בסופה.   כרמלה בוטבוט הייתה נשואה ליהודה בחבוט משך 24 שנים ונולדו להם שלושה בנים....

איומים

עבירת האיומים מנויה בסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקובעת שמי שמאיים על אחר בצורה כלשהי בפגיעה שאינה כדין בנכסיו, חירותו, גופו, פרנסתו או שמו הטוב שלו או של מישהו אחר בכוונה להקניט או להפחיד א...

גרימת חבלה חמורה

עבירות גרימת חבלה חמורה לגופו של אדם מדורגות על פי שלוש דרגות חומרה. הדרגה הקלה ביותר, שלצידה שלוש שנות מאסר, מנויה בסעיף 380 לחוק העונשין והיא תקיפה הגורמת חבלה ממשית. לאחר מכן, ...

גרימת מוות ברשלנות

גרימת מוות ברשלנות היא עבירת המתה נוספת, שבינה ובין עבירת ההריגה (שבוטלה בעקבות התיקון בחוק העונשין) עבר קו גבול דק ולא תמיד ברור. בישביל לפתור את הסוגייה הזו, עבירת ההריגה כאמ...

החזקה ונשיאת נשק

על פי ההגדרה שבסעיף 144(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, נשק הוא כלי המסוגל לירות כדור, קליע, פגז, או יכול לפלוט חומר הנועד לפגוע באדם, ובכוחו להמית או להזיק לו. גם תחמושת, פצצה, רימ...

החזקת סכין למטרה לא כשרה

בסעיף 184 לחוק העונשין, סכין מוגדרת ככלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך.   סעיף 186 לחוק קובע כי מי שמחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ול...

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת

עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת היא עבירה המנויה בסעיף 301ב לחוק העונשין והיא נוספה בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה שנכנסה לתוקפה ביום 01.07.19.   ...

המתה בקלות דעת

עבירת ההמתה בקלות דעת מנויה בסעיף 301ג לחוק העונשין והיא נוספה בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה שנכנסה לתוקפה ביום 01.07.19.   התיקון לחוק מבחין בין "אדישות" לבין "קלות דעת" ששניהם...

הסתה לגזענות

עבירת ההסתה לגזענות מוגדרת בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי ההגדרה, גזענות הינה רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות אלימות או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלק מהאוכלוסייה בשל ...

העלבת עובד ציבור

סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע עונש של שישה חודשי מאסר למי שהעליב עובד ציבור. על פי החוק, העלבת האדם יכולה להיעשות על ידי אמירה מילולית, פעולה פיזית, תנועת גוף או במעשה ...

הצתה

סעיף 448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי "המשלח אש בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דיירי הסביבה או במטרה לפגו...

הריגה

בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה שנכנסה לתוקף ביום 01.07.19, עבירת ההריגה בוטלה ונמחקה מחוק העונשין.   לפני הרפורמה, עבירת הריגה נחשבה לעבירה השנייה בחומרתה מבחינת הדין הפלילי.   ההבדל בין ע...

השלכת בקבוק תבערה

בקבוק תבערה (או: בקת"ב, בקבוק מולוטוב) הוא למעשה מעין נשק מאולתר שקל ופשוט להכין אותו. הוא מורכב מבקבוק זכוכית מלא בחומר דליק וחתיכת בד שתחובה בפיית הבקבוק והוא מופעלת באמצעות ה...

התיישנות בעבירת הרצח

עבירת הרצח מסווגת כעבירה מסוג פשע שדינה הוא מאסר עולם.   הכלל לפי סעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי הוא כי עבירת רצח תתיישן אם עברו 20 שנה מיום ביצועה.   לאור ה...

כליאת שווא

עבירת כליאת שווא מנויה בסעיף 377 לחוק העונשין: "העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים".   העו...

נשק קר

החוק אינו מגדיר במפורש מהו נשק קר, נשק קר הוא למעשה כל חפץ אשר יכול לשמש בנסיבות מסוימות ככלי תקיפה ולפגוע פגיעה באדם אחר, פגיעה שאף יכולה להיות קטלנית.   החוק אינו מגדיר מהם הכלים אשר יכולים ...

סחיטה באיומים

סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי סחיטה הינה איום על אחר בכתב, בעל פה, בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, רכושם, פרנסתם, שמם הטוב או בצנעת הפרט, המניע א...

עבירות אלימות

עבירות אלימות הן כינוי לערב רב של עבירות ספציפיות שקבועות בחוק העונשין, התשל"ז- 1977. החל מעבירות קלות של תקיפה ואיומים, וכלה בעבירות חמורות של שוד, או חטיפה. כשמן כן הן, עבירות שמצריכו...

עבירות כנגד שוטרים

הפרעה לשוטר הינה עבירה פלילית המעוגנת בשלושה סעיפים עיקריים בחוק העונשין.   סעיף 273: "התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפ...

עבירת יידוי אבנים

עבירת יידוי אבנים והענישה בגינה מעוגנות בסעיף 332 לחוק העונשין. יידוי אבנים יכול להתבצע על ידי יחיד או על ידי קבוצה, תוך ניסיון לפגיעה פיזית בבני אדם או בכלי רכב והעונש המירבי ב...

רצח

עבירת הרצח מוגדרת בסעיף 300 לחוק העונשין והיא העבירה הנחשבת לחמורה ביותר שקיימת בחוק העונשין בכלל, והחמורה מבין עבירות ההמתה בפרט.   בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה שנכנסה לתוקף ב-01.07.19 חלו שינויים...

שוד

עבירת השוד מוגדרת בסעיף 402 לחוק העונשין. על פי האמור בחוק, שוד הוא גניבה תוך ביצוע, או איום בביצוע, מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר. דינו של השודד הינו ע...

שוד בנסיבות מחמירות

בחוק העונשין, תשל"ז-1977 קיימת הבחנה בין עבירת שוד "רגילה" לבין עבירת שוד בנסיבות מחמירות. שוד בנסיבות מחמירות נקרא גם "שוד מזויין". סעיף 402 (ב) לחוק קובע כי שוד בנסיבות מח...

שימוש לרעה בכוח המשרה

סעיף 280 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע עונש מרבי של עד 3 שנות מאסר לעובד ציבור המשתמש לרעה בסמכותו תוך שהוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי שפוגע בזכותו של אחר.  ...

תקיפה

קיימות מספר עבירות תקיפה בחוק העונשין, וביניהן, עבירת תקיפה סתם שהינה תקיפה שאינה גורמת לחבלה, המנויה בסעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ודינה מאסר שנתיים; תקיפה הגורמת חבלה ממשית, המנויה בסעיף 380 ...

תקיפת סתם

תקיפת סתם מוגדרת בחוק העונשין כך: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות...

תקיפת עובד ציבור

תקיפת עובד ציבור זוכה לסעיף מיוחד בחוק העונשין, התשל"ז-1977, והוא סעיף 382א. על פי האמור בחוק, התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות...

תקיפת שוטר

סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי התוקף שוטר במילוי תפקידו כחוק או התוקף אדם אחר העוזר לשוטר בעת מילוי תפקידו, דינו מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.   על מנת שיהיה ניתן...

חוק לעשיית דין בנאצים

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 חוקק לראשונה על ידי הכנסת הראשונה בשנת 1950 והוא מתייחס לפשעים שביצעו הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה.   במהלך העשור ה...

פרשת הרצח בברנוער (רצח שלא פוענח)

הברנוער הוא מקום מפגש לבני נוער להט"בים ולחברים הטרוסקסואלים תומכים והוא פועל מטעם אגודת הלהט"ב.   במוצאי שבת 01/08/2009 אלמוני רעול פנים, לבוש ...

פרשת יונתן היילו

פרשת יונתן היילו היא מן המפורסמות מאחר והיא מהווה אבן בוחן ביחס לזכות להגנה עצמית בישראל. המקרה דומה במהותו לפרשת שי דרומי והפשיעה החקלאית וגם במקרה זה, הדעות היו חלוקות.   ...

פרשת רצח נאוה אלימלך (רצח שלא פוענח)

בשעות הצהריים של יום שבת 20/03/1982 נאוה אלימלך, נערה בת 11 מבת ים, יצאה מבית הוריה לבקר את חברתה שגרה במרחק של כ-300 מטר ממנה. נאוה השאירה פתק ב...

פרשת רצח תאיר ראדה

פרשת הרצח של תאיר ראדה התרחשה ביום 6.12.06 בתא השירותים בבית הספר "נופי גולן" בקצרין.   בשלב מוקדם של החקירה, השוטרים סברו כי מדובר במקרה אלימות בין בני נוער שהובילה למע...

רצח בנסיבות מחמירות

רצח בנסיבות מחמירות היא עבירה המנויה בסעיף 301א' לחוק העונשין והיא נוספה בעקבות הרפורמה בעבירות ההמתה שנכנסה לתוקפה ביום 01.07.19.   מה נחשב ל"נסיבות מחמירות"? עניין ...

עבירת הסגת גבול

הסגת גבול היא גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית. במונח זה אנו נדון בהסגת הגבול כעבירה פלילית.   עבירה זו מעוגנת בסעיף 447 לחוק העונשין.   למעשה, מדובר בעבירה שמאופיינת ...

גניבה

סעיף 383 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 מגדיר בהרחבה מהי למעשה גניבה, ומה יש לקיים כדי לגבש את קיומה של עבירת הגניבה, לאמור: מי שגונב חפץ שאפשר לגנוב, וללא הסכמת בעליו החוקיים, תוך שימוש בדרכי רמייה, ותוך...

גניבה בידי מורשה

עבירת גניבה בידי מורשה מבוססת על עבירת הגניבה הבסיסית, דהיינו נטילת נכס שלא בהסכמה ומתוך מטרה לשלול אותו שלילת קבע.   מדובר באנשים שמעלו בתפקידם וגנבו רכוש שהופקד בידיהם לשם...

גניבה בידי עובד

אמנם עבירת גניבה בידי עובד הינה עבירה הזהה באופן בסיסי לעבירת הגניבה הכללית, אולם, מערכת היחסים בין העובד למעבידו מבוססת על אמון הדדי, ומעילה באמון זה מערערת את הבסיס ליחסי העובד-מעב...

גניבה בידי עובד ציבור

סעיף 390 לחוק העונשין מגדיר את עבירת הגניבה בידי עובד ציבור כעבירת גניבה בעלת חומרה יתרה, יותר מעבירת הגניבה הבסיסית, ואף יותר מעבירת גניבה בידי עובד.   היחס המיוחד...

החזקת נכס החשוד כגנוב

המחוקק קבע סנקציות פליליות בגין רכישת נכסים גנובים, זאת במטרה לתמרץ את הרוכשים לברר האם הנכסים בהם הם מעוניינים – הם בעצם נכסים גנובים. התנהלות זו תפגע בתמריץ מבצעי העבירו...

היזק לרכוש בזדון

עבירת היזק לרכוש בזדון נמצאת תחת פרק י"א בחוק העונשין המאגד את עבירות הפגיעה ברכוש. עבירה זו היא לא עבירה יחידה אלא היא סדרה של עבירות בחוק העונשין שלצד כל אחת מהן, עונש מאסר מקסי...

הלכת רוסלן פרנקל

רוסלן פרנקל היה נאשם בפרשה של עבירות רכוש יחד עם שניים נוספים. על פי הנטען, אחד מחבריו של פרנקל החל לעבוד כשומר במוסך "צ'מפיון" תחת פרטים כוזבים. לאחר מספר שבועות, פתח השומר, בשעת ...

הסתרת צוואה

הסתרת צוואה או העלמתה היא עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר, הנכללת בעבירות שהן 'מעין גניבה', כקבוע בסעיף 395 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.   על פי הסעיף, "המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, ב...

כלי פריצה

כלי פריצה הם כלים שונים המשמשים פורצים ומסייעים להם במהלך התפרצותם לבניין, בתים, עסקים או רכבים. סעיף 409 לחוק העונשין תשל"ז-1977 קובע כי מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבניין ואין לו ה...

נטילת חשמל, מים או גז

נטילת חשמל, מים או גז הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מדובר בעבירה הנכללת בקטגוריה של עבירות הנחשבות כ'מעין גניבה', בדומה להסתרת צוואה. זאת מש...

עבירות רכוש

עבירות רכוש הינן עבירות המביאות לפגיעה בקניינו ורכושו של אדם, ובמקרים של גניבה מביאות גם לשלילת זכויותיו ברכושו באופן תמידי. אי לכך, בתי המשפט במדינת ישראל רואים בעבירות הפגיעה ברכוש כחמורו...

פריצה או גניבת רכב

פריצה לרכב או גניבת רכב הן עבירות רכוש שהפכו עם השנים למכת מדינה.   לסעיף 413 בחוק העונשין יש תתי-סעיפים המגדירים עבירות שונות הקשורות ברכב, למשל: גניבת רכב (ס' 413ב(א))...

פריצה לבית עסק

עבירת פריצה מוגדרת כחדירה למבנה העשוי לשמש כבית מגורים או בית עסק כגון חנויות, מכולות, מפעלים ועוד למטרת ביצוע פשע. על פי סעיף 407 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 הדין לאדם שנכנס לבית עסק במט...

פריצה, כניסה והתפרצות לדירה

עבירת הפריצה וההתפרצות מוגדרת בסעיף 405 לחוק העונשין. החוק דורש שהמעשה יבוצע בכוונה לבצע גניבה או פשע, ובנוסף מבצע החוק הבחנה בין נכנס, פורץ, ומתפרץ.   ע...

איזוק אלקטרוני

סעיף 22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996, קובע שביהמ"ש רשאי, בתנאים מסוימים, להורות על כך שנאשם ישוחרר ממעצר למעצר בית במקום מסוים שיקבע, לזמן מסוים שיקבע, וז...

גמילה בהליך המעצר

ככלל, ביהמ"ש לא נוהג להורות על תהליך גמילה כבר בשלב של הליך המעצר, אלא שוקל את האפשרות להפנות את הנאשם לטיפול וגמילה רק בשלב גזירת העונש. אמנם, ישנם מקרים אחדים וחריגים שבהם ביהמ...

הארכת מעצר

הארכת מעצר היא כשמה, הארכת תקופת מעצרו של עצור שכבר נמצא במעצר. המשפט הפלילי בישראל מונה מספר סוגי מעצרים: מעצר ימים; מעצר לצרכי חקירה; מעצר עד תום הליכים, ועוד. הארכת מעצר רלוונטית לכל אחד מ...

הלכת סוויסה

פעמים רבות ההליך הפלילי כולל שני הליכים מקבילים. האחד – נקרא "התיק העיקרי" בו למעשה נדונות העבירות המיוחסות לנאשם מסוים. השני – הוא הליך המעצר, במקרים בהם התבקש מעצרו של נאשם עד לתום ההליכי...

הצהרת תובע

כאשר אדם נעצר, אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, בית המשפט יכול להאריך את מעצרו או לצורכי חקירה או מחשש לפגיעה בביטחון המדינה או הציבור בשלושים ימים סך הכל, אך לא יותר מחמישה עשר ימים בכל פעם. עם ז...

זימון לחקירה במשטרה

כשהמשטרה מזמינה אדם לחקירה, זה בדרך כלל תופס אותו בהפתעה מוחלטת. במקרה הטוב, הזימון נעשה באמצעות הזמנה רישמית בדואר אבל במקרה הפחות טוב, זה נעשה באמצעות שיחת טלפון פתאומית. ...

חובת יידוע (אזהרה)

סעיף 32 לחוק המעצרים קובע את חובת היידוע של הקצין את העצור על הסיבה שבגינה הוא עצור, ועל זכויותיו להיוועץ עם עו״ד, על זכותו שלא לומר דבר, ליידע קרוב על מעצרו, ומשך הזמן בו הוא יכ...

חוות דעת פסיכיאטרית ראשונית

סעיף 16 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, קובע שביהמ"ש רשאי, לאחר שציווה על מעצרו של אדם, להורות שהמעצר יהיה בבית חולים או באגף פסיכיאטרי של בית הסוהר.  ...

חיפוש על ידי שוטר - פרשת בן חיים

 הלכת בן חיים הינה הלכה שהתקבלה בבית המשפט העליון שנקבעו בה הכללים בהם בית המשפט יוכל לפסול ראיות שהושגו אגב חיפוש לא חוקי בהתאם לדוקטורינת הפסילה הפ...

חלופת מעצר

במדינת ישראל, מעצר אינו עונש כשלעצמו, אלא נועד להשיג תכלית מסוימת בהתאם לעילות המעצר הקבועות בחוק – איון מסוכנותו של החשוד; חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט; חשש מהימלטות מהדין. משכך, בטרם מור...

חשד סביר לצורך מעצר או חיפוש

חשד סביר במעצר המעצר הוא חלק משלב החקירה המשטרתית, ומטרתו לאפשר למשטרה לחקור את העצור, החשוד בביצוע עבירה, בצורה אפקטיבית ויעילה ולהמשיך באיסוף נתונים וראיות....

מעצר בית

חוק הסדר הדין הפלילי קובע כי אם ניתן להשיג את מטרת המעצר (מניעת שיבוש חקירה, הימלטות וכד') בדרך שפגיעתה בחשוד היא פחותה, בית המשפט לא יאריך את מעצר החשוד ויקבע חלופת מעצר. עיקרון זה יהא נכון הן ל...

מעצר בלתי חוקי

מעצר ראשוני הוא לא חוקי כאשר הסמכות, או גם דרך הביצוע, אינם כדין. לדוגמא, אם לא מיידעים אדם בסיבת מעצרו, בזכותו להיוועץ בעורך דין, או בזכותו שלא לומר דבר. כמו כן, קיימות סיטואציות של ...

מעצר ימים

כאשר מתבצעת עבירה פלילית, והמשטרה עוצרת חשוד בביצוע עבירה, יש לה סמכות לעצור את אותו החשוד למשך 24 שעות. מדובר בתקופה קצרה יחסית שבה לא תמיד היא יכולה להשלים את כל הליכי החקירה, ומנגד היא לא תמ...

מעצר מינהלי

הגדרה של מעצר מינהלי הינה מעצר ללא אישום, ללא משפט, ללא זמן מוגדר מראש, וללא זכות ערעור או ביקורת שיפוטית. חשוב לזכור כי לא כל מעצר שנעשה שלא על-פי החלטה של רשות שיפוטית ייחשב למעצר מינהלי....

מעצר מנהלי

מעצר מנהלי מעוגן חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979. למעשה, מדובר על מעצר שננקט כנגד חשודים שעלולים לפגוע ביטחון המדינה, מבלי שמתנהל נגדם משפט ובלי שיש נגדם אישום.   מעצר מנהל...

מעצר עד לתום ההליכים

כאשר המדינה מגישה כתב אישום נגד נאשם, היא רשאית לבקש בד בבד בקשה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים. על מנת שבית המשפט יורה על מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים, קובע סעיף ...

מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים מעוגן בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.   בשונה ממעצר ימים שננקט כנגד חשוד, טרם הגשת כתב אישום. בקשה למעצר עד תו...

עיכוב בידי אדם פרטי

מידת הפגיעה בחירות של מי שעוכב היא פחותה מפגיעה בחירות של מי שנעצר. לכן, הסמכות לעכב אדם הורחבה וניתנה גם לעדים למעשי עבירה ולא רק לשוטרים. עם זאת, סמכותו של אדם לעכב אדם אחר,...

עיכוב על ידי שוטר

סמכויות המעצר והעיכוב בישראל מעוגנות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). סעיף 1 לחוק המעצרים קובע עיקרון כללי ולפיו אין לעצור או לעכב...

ערר על החלטת קצין ממונה

ככלל, סמכות מעצר נתונה לבית המשפט ובצו שיפוטי בלבד. אך על פי סעיף 27 לחוק המעצרים, המחוקק הקנה לקצין הממונה סמכות שיפוטית מקבילה אך מצומצמת ביחס לזו של בית המשפט, ובמס...

ראיות לכאורה

בעת החלטה בדבר מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים של הנאשם, נדרש בית המשפט לבחון שלושה אלמנטים: קיומן של ראיות לכאורה; קיומה של עילת מעצר; וקיומה של חלופת מעצר מתאימה בנסיבות העניין. קרי, תנאי...

שחרור בערבות

שחרור בערבות הוא שחרור על תנאי של עצור בשלב החקירה והוא משמש כאחד מהתנאים המגבילים לשחרור ממעצר. התנאי לשחרור הוא שהחשוד יתייצב לחקירה, הנאשם לדיון או לנשיאת עונשו בכל מועד שיידרש וכן שיי...

שחרור בתנאים מגבילים על ידי קצין ממונה

לאחר הגעת החשוד לתחנת המשטרה וחקירתו באזהרה. על הקצין הממונה להחליט כיצד להמשיך לטפל בחשוד.   חוק המעצרים מקנה לקצין הממונה שתי אפשרו...

תסקיר מעצר

תסקיר מעצר הנו חוות דעת מטעם שירות המבחן הנערכת לצורך בחינה האם יש להמשיך ולעצור חשוד או לשחררו. סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) מקנה לבית המשפט סמכות להורות על הגשת ת...

״זכות העיכוב״

חוק חקירת חשודים קובע שחקירה צריכה להתבצע בתחנת המשטרה, אלא אם סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנה או שיש צורך לנהלה בדחיפות מחוצה לה.   ההוראה לא מטילה חובה על מי שזומן להגיע ולהתי...

בתי הדין הצבאיים

בצבא ההגנה לישראל קיימת מערכת שיפוט פנימית, נפרדת ממערכת השיפוט הכללית של מדינת ישראל, בין השאר בשל אופיו הייחודי של הצבא. מערכת זו פועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. ...

הדין המשמעתי בצה"ל

  הדין המשמעתי בצבא הינו אחד האמצעים החמורים העומדים לרשות המפקד לאכיפת המשמעת של החיילים. ככלל, מתקיים ההליך במסגרת היחידה ובפני המפקד הישיר, הפועל לעניין זה כקצין שיפוט,...

הסנגוריה הצבאית

הסנגוריה הצבאית הינה גוף משפטי אשר מהווה חלק מהפרקליטות הצבאית. תפקידיה של הסנגוריה הצבאית הינם ייעוץ וייצוג משפטי לכל חייל, בכל דרגה, אשר נתון בחקירה והליכים פליליים בצבא.   ...

הפרקליטות הצבאית

הפרקליטות הצבאית היא היחידה הצבאית הממונה על יישום כל ההיבטים המשפטיים השונים בפעילות צה"ל. כחלק מגוף זה נמנית הן הסנגוריה הצבאית, הן התביעה הצבאית, וכן מחלקות הקשורות לשירותים המ...

השעיה מתפקיד

  במקרים בהם משרת קבע חשוד בביצוע עבירה פלילית, יכולים מפקדיו לנקוט בהליכים של השעיה כנגדו. האפשרות להשעות חייל מתקיימת אם קיים יסוד סביר להניח שהתנהגותו פוגעת במשמעת היחידה, במורל ...

השעית איש קבע

  השעיה מתפקיד – במקרים בהם משרת קבע חשוד בביצוע עבירה פלילית, יכולים מפקדיו לנקוט בהליכים של השעיה כנגדו.   האפשרות להשעות חייל מתקיימת אם קיים יסוד סביר להניח שהתנהגותו פו...

התיישנות עבירה צבאית

שיקולים העומדים בבסיס ההתיישנות בפלילים חלים אף בבית דין צבאי. יתרה מכך, תקופת ההתיישנות בעבירות צבאיות הינה קצרה, מגמה המתיישבת עם הניהול היעיל והסיום המהיר של ההליכים הצב...

התעללות ושררה כלפי פקודים

  אין זה שכיח לשמוע על מקרי התעללות בפקודים על ידי מפקדיהם, המתרחשים בצה"ל. חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 קובע כי התעללות ושררה כלפי פקודים הינן עבירות חמור...

ועדה להתרת התחייבות

  הועדה להתרת התחייבותו של משרת קבע, טרם סיום תקופת שירות הקבע, פועלת על פי כללים סדורים והנחיות מקצועיות המוסדרות בהוראת פיקוד עליון.   בשונה מהפסקת שירות הקבע,...

חקירת מצ"ח

  תפקידו של מערך המשטרה הצבאית החוקרת הינו, בין השאר, אכיפת המשמעת בצה"ל, איסוף ראיות, ביצוע חקירות והבאת חיילים החשודים בביצוע עבירה פלילית בפני בית משפט צבאי.   משמע, חקירת מצ"ח...

מחבוש

  על-פי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, כחלק מאמצעי המשמעת הרבים שבית הדין המשמעתי הצבאי רשאי להטיל, נכלל המחבוש – עונש של שלילת חירות התנועה והחזקה במשמר, המוטל במסגרת צבאית.   סעיף 152 ל...

מחיקת רישום פלילי צבאי

  על-פי חוק המרשם הפלילי, המרשם הפלילי של אדם יכלול גם רישום בגין ביצוע עבירות עליהן הורשע בבתי הדין הצבאיים כאשר היה חייל.   דהיינו, כמעט כל הרשעה בבתי הדי...

משטרה צבאית

חיל המשטרה הצבאית הוא חיל בצה"ל שייעודו לשמש הסמכות המקצועית הראשית בתחומי אכיפת התעבורה והמשמעת, הכליאה, החקירות והבידוק הביטחוני במעברים. החיל כפוף לאגף כוח האדם בצה"ל. החיל מוביל את תחומ...

סמכויות השיפוט של המערכת הצבאית

על פי האמור בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, תחולת החוק הינה על כל אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא בשירות חובה או על פי התנדבות; כל מי שנמצא כדין במש...

עבירות צבאיות

חייל המשרת בשירות סדיר או חייל המשרת בשירות קבע, כפוף לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955, המסדיר את הדין הפלילי הצבאי, ומונה ערב רב של עבירות שבאופיין הן עבירות "צבאיות". קרי: עבירות הנעשו...

עבירת העדר מן השירות: "עריקות"

  סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 קובע כי "חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה". "עריקה" מוגדרת כ"העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחז...

פקודה בלתי חוקית בעליל

ככלל, הערך המקובל בצבא הוא שכל חייל חייב לציית לפקודות הניתנות לו ולמלאן על הצד הטוב ביותר. חריג לכך, היא פקודה בלתי חוקית בעליל.   פקודה בלתי חוקית בעליל היא למ...

עבירת סחר בבני אדם

סחר בבני אדם הינה עבירה המעוגנת בסעיף 337א לחוק העונשין. עבירה זו היא למעשה ביצוע גיוס, העברה וקבלה של בני אדם לצורך ניצולם. ניצול האדם יכול להיעשות על ידי העסקתו בכפייה, העסקתו...

אינוס במרמה

סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מגדיר את עבירת אינוס במרמה כבעילת אישה בהסכמתה, כאשר ההסכמה הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מיהות המעשה.   העונש הקבוע בחוק בגין עבירה זו הי...

בדיקת חיים

בדיקת חיים היא למעשה בדיקה הדוגמת סימני זרע או דם במקרים של תקיפה מינית. הבדיקה תעשה בבית חולים או במכון הפתולוגי באבו-כביר בחדר המיועד לבדיקות מסוג זה. בזמן הבדיקה, לנפגע יש את הזכות לנוכחו...

בעילת קטינה בהסכמה

קיום יחסי מין יכול להוות עבירה פלילית במקרים מסוימים, גם כאשר ישנה הסכמה לקיומם. חוק העונשין קובע כי העונש בגין קיום יחסי מין עם קטינה שטרם מלאו לה 14, גם אם יחסי המין היו בהסכ...

החזקת חומר תועבה

סעיף 214(ב3) לחוק העונשין תשל"ז-1977 קובע כי אדם אשר נמצא מחזיק ברשותו חומרי תועבה שלא בתום לב או באקראי, ובהם מופיעה דמותו של קטין בין פחות מ-18 דינו עונש מאסר עד שנה אחת. מדובר ב...

הטרדה מינית במקום העבודה

הטרדה מינית במקום העבודה הינה מצב בו האדם המטריד משמש בתפקיד בכיר יותר מהאדם המוטרד, אף אם לא מדובר בממונה הישיר. הטרדה מסוג זה נחשבת להטרדה תוך ניצול יחסי מרות. &n...

הטרדה מינית והתנכלות

המושג "הטרדה מינית" הוגדר על ידי המחוקק בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998.   על פי האמור בחוק, הטרדה מינית נחשבת כאחד מהמעשים הבאים: סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאד...

הלכת הזיכרונות המודחקים

הרבה מנפגעי עבירה שחווים התעללות מינית בילדותם עוברים תהליך של הדחקת הזיכרון ביחס לאירוע התקיפה. הבעיה מתעוררת כאשר הראש לא מצליח להדחיק עוד והזיכרון מתעורר.  ...

התיישנות בעבירות מין

התיישנות הינה עילה דיונית המהווה מחסום בפני הגשת כתב אישום בגין העבירה, בשל חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות ועד העמדתו לדין של הנאשם.   ככלל, למעט חריגים, מועד התיישנות...

מעשה מגונה

סעיף 348 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 קובע כי מעשה מגונה הוא מעשה שנעשה לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיני, דהיינו כל מעשה שהוא לא מעשה אונס (החדרת איבר מין לאיבר מינה של האישה ללא הסכמה) או כל מעש...

מעשה מגונה בפומבי

מעשה מגונה בפומבי היא עבירת מין המוגדרת בחוק הישראלי בסעיף 349 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לשון החוק קובעת כי: "(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה ...

מעשה מגונה ברשת

סעיף 348 לחוק העונשין תשל"ז-1977 קובע כי מעשה מגונה נעשה לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיני וללא הסכמתו של אחד מהצדדים. כמו כן קובע החוק שגם במידה וניתנה הסכמה למעשים, אך אותה הסכמה ניתנ...

מעשה סדום

המילים "מעשה סדום" מעלות בכל אדם נורמטיבי תחושות קשות של זעזוע, סלידה, כעס ועצב. לא סתם העבירה המינית הקרויה מעשה סדום היא אחת מעבירות המין החמורות ביותר בחוק העונשין, תשל"ז-1977. כאשר מדברים ע...

סחיטה מינית והפצת תמונות עירום

  סחיטה היא עבירה פלילית של הנעת אדם למעשה או להמנעות ממעשה, באמצעות שימוש בכוח או באיומים כלפיו. העידן המודרני מביא עימו לצד חדשנות, נוחות וקדמה ו...

עבירות מין

המונח עבירות מין כולל בתוכו למעשה צבר רב של מעשים אשר אסורים לביצוע ואשר לכל אחד מהמעשים המחוקק קבע סעיף אישום משל עצמו.   עבירות מין כרוכות למעשה בביצוע של מעשה אשר יש בו בכדי לפגוע ב...

עבירות מין במשפחה

סעיף 351 לחוק העונשין מונה ארבע עבירות מין – בסדר חומרה יורד, הנחשבות לעבירות מין במשפחה. בן משפחה יכול להיות הורה של הקורבן, בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, אח או אחות.   ה...

עבירת האונס בחוק העונשין

אונס הקרוי גם אינוס הוא כפיית יחסי מין. על אף שבהגדרה הכללית אונס יכול להיות מופנה כלפי גבר או אישה והאנס יכול להשתייך לאחד משני המינים, בחוק הישראלי עבירת האינוס מו...

פדופיליה

פדופיליה, בהגדרה הרפואית- פסיכולוגית שלה, נחשבת למחלה המתאפיינת בהפרעה בעוררות המינית ומשיכה מינית עיקרית לילדים (בדרך כלל, מתחת לגיל 13). פדופיליה יכולה לבוא לידי ביטוי הן אצל מבוגרים והן אצל ב...

עבירות הימורים (הימורים לא חוקיים)

רבים שואלים מהם בעצם "הימורים לא חוקיים" ומדוע על אדם מסוים נאסר לערוך משחק קלפים רב משתתפים בביתו, בעוד שלמפעל הפיס או הטוטו מותר לערוך הגרלות והימ...

הלכת חניון חיפה

בית המשפט הראשון לדון בתיק פלילי נקרא "הערכאה הדיונית". זהו בית המשפט הדן בתיק לגופו, בוחן את ראיות הצדדים לצורך הכרעת הדין, ולאחר מכן שוקל את טענות הצדדים לעניין העונש. לאחר שהערכא...

אי הרשעה

ברירת המחדל בהליך הפלילי הינה שכאשר בית המשפט קובע שנאשם ביצע עבירה פלילית, אז הוא מרשיע אותו על פי חוק. המשמעות היא שלאחר ההרשעה יוותר רישום פלילי בגיליון ההרשעות של הנאשם, וכן ייגזר עליו עונש. ...

אי כשירות לעמוד לדין

במהלך דיון משפטי כנגד נאשם עשויה להתעורר סוגיית כשירותו הנפשית של הנאשם אשר עלולה להוביל להפסקת הליכי המשפט משום שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין. סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי ...

אי שפיות הדעת

אי-שפיות היא טענת הגנה במשפט הפלילי הנוגעת למצבו של הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה. סעיף 34ח לחוק העונשין קובע כי: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ...

איכון סלולרי

איכון טלפון סלולארי הוא דוגמא לכלי חקירה יעיל ופשוט שקיים ב"ארגז הכלים" המשטרתי. הטלפון הנייד, שלרוב נמצא עלינו יכול לשמש כאמצעי מעקב יעיל, אז איך זה עובד?   התקשרות סלולארית מתאפ...

אין להשיב לאשמה

בפתח משפטו של נאשם אשר הועמד לדין פלילי (מה שנהוג לכנות "הקראה"), עליו להשיב לכתב האישום ולמסור באם הוא מודה בכתב האישום, בעובדות ובסעיפי האישום המיוחסים לו, או שהוא כופר בעובדו...

איסור חקיקה למפרע

סעיף 3(א) לחוק העונשין קובע כי ״חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו״. הסיבה שאין לאפשר חקיקה למפרע, היא שזו אינה נותנת לפרט להכווין את התנ...

איסור פרסום

סוגיית האיסור לפרסם פרטים מזהים של אדם הנחשד בפלילים מצריכה איזון בין עקרונות יסוד וזכויות חוקתיות הניצבות משני צדי המתרס. מצד אחד, נמצא הכלל הנובע מעקרון העל בדבר פומביות הדיון בבית ...

אישור שפיטה מח"ש

בכל מקרה של תלונות הדדיות על אלימות בין שוטר ואזרח מופעל במח"ש "נוהל אישור שפיטה" - הנחיה של פרקליט המדינה, שלפיה על מח"ש והמשטרה לעכב את הטיפול בתיק נגד האזרח עד לבירור התלונה נגד ...

אכיפה בררנית

אכיפה בררנית היא כשמה, אכיפה סלקטיבית מפלה שנעשית בצורה בררנית ואינה נאכפת באופן שווה כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות, ופעמים רבות נשמעת במסגרת או במקביל לטענת ״הגנה מן הצדק״. דוגמאות לאכיפ...

אליבי

טענת אליבי היא טענת הגנה שיכול נאשם להעלות במסגרת ההליך הפלילי. משמעותה של הטענה היא "במקום אחר הייתי" בזמן האירוע המיוחס. כלומר, זו טענה שנטענת במקרים שהנאשם פשוט לא היה במקום העבירה בזמן הרלוונטי לא...

אפקט הגזע האחר

אפקט הגזע האחר או אפקט הגזע הוא למעשה תת-תחום באתולוגיה אנושית ובפסיכולוגיה חברתית. מדובר על תופעה בה אדם מסוים קולט בעיניו פנים, מעבד אותם קוגניטיבית ומזהה ביתר קלות פרצופים השייכים ...

בגיר צעיר

במדינת ישראל קיימים הבדלים מהותיים בין הדרך שבה מיושם הדין הפלילי על קטינים, לבין הדרך בה הוא מיושם על בגירים. בין השאר ובאופן טבעי נוטים בתי המשפט להקל עם קטינים בכל הנוגע לעונש שיוטל עליהם, מ...

בדיקת ספקטוגרף (השוואת קול)

בדיקת ספקטוגרף היא בדיקה שבמהלכה נעשה רישום גרפי של הקול האנושי ולהשוות אותו. למשל, אם בידי היחידה החוקרת יש הקלטה של החשוד בביצוע המעשה הפלילי, יהיה ניתן לבצע ה...

בדיקת פוליגרף

פוליגרף, המכונה גם "מכונת אמת", הינו מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק האם הוא דובר אמת או משקר.   בדיקת הפוליגרף פסולה מלשמש כראיה במהלך משפט פל...

בדיקת פרו-פרינט

בדיקת פרו-פרינט נקראת גם בדיקת "טביעת מתכת" והיא נועדה לבדוק האם הנבדק אחז בכלי מתכת (אקדח, סכין ועוד).   "טביעת המתכת" נשארת על ידיו של הנבדק עד 6 שעות לאחר המגע עם הכלי. &...

בריונות ברשת

בריונות רשת (Cyber Bulliying) נחשבת לתופעה יחסית חדשה של שימוש ברשת במטרה להטריד, להביך, לתקוף ולהפחיד אדם יחיד או קבוצה. התופעה הולכת וגוברת בגלל כמה סיבות – הבריון שומר על אנונימיות וא...

גזר דין

כאשר בהכרעת הדין ישנה "הרשעה" או כאשר בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע את מעשה העבירה אך לא הרשיעו, מתחילים בשלב הטיעונים לעונש. את שלב זה פותח התובע בטיעונים לחומרת העונש ובמקרים מסוימים הוא אף יכול לה...

גניבת רכב

גניבת רכב הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 413ב(א) לחוק העונשין: "הגונב רכב, דינו - מאסר שבע שנים"   גניבת רכב הינה עבירה קניינית אשר מביאה לפגיעה ברכושו של אדם. בתי המשפט הגדירו עבירה זו ...

דיון בדלתיים סגורות

ככלל, הליכים משפטיים יהיו פומביים. זאת, על מנת שהצדק יעשה ויראה.   סעיף 69(א) לחוק בתי המשפט מעגן את עיקרון פומביות הדיון במשפט. אך בנסיבות מסוימות יתאפשר ניהול משפט,...

דיון מקדמי

אפשרות זו מעוגנת בסעיף 143 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי. בתחילת משפט רשאי בית המשפט לנהל דיון מקדמי בכתב האישום בהתקיימותם של מספר תנאים: כאשר הנאשם קיבל על כך הודעה, בית המשפט נוכח כי הנאשם ה...

דיון נוסף

על החלטות של בית המשפט העליון אין זכות או רשות ערעור, ללא יוצא מן הכלל. ואולם, קיימת אופציה לבקש דיון נוסף, שלעתים אף יתקיים בתנאים נוקשים יותר מרשות ערעור. דיון נוסף תמיד ניתן על פסק דין של ב...

דיני מחשבים במשפט הפלילי

דיני מחשבים הם קובץ של חוקים אחדים שנחקקו במטרה להסדיר את השימוש במחשבים, ויישומה של החקיקה הכללית לבעיות מיוחדות שמעוררת הטכנולוגיה החדשה של המחשבים.   כעיקר...

דמנציה

דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת המחלות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה. מדובר על מחלה בה נפגעים התפקודים הקוגניטיביים והמנטליים של האדם. המחלה פוגעת באופן הדרגתי...

הגנה מן הצדק

טענת "הגנה מן הצדק" הינה טענה שנשתרשה בחוק הפלילי לאחר שנקבעה קודם בפסיקת בית המשפט העליון.   באופן שגרתי עומדת ליחידה התובעת  (תביעות משטרתיות, פרקליטות וכו') חזקת התקינות המנ...

הגנה עצמית

לכל אדם יש זכות להגן על גופו או רכושו או על קרוביו המצויים בסכנת חיים. אך לעיתים, גם כאשר אדם מתגונן ובצדק, יכול והתוקף ייפגע בין אם בגופו ובין אם בחייו. לכן, במקרים שבהם אדם מתגונן, לא בהכרח...

הגנה תרבותית במשפט הפלילי

לצד העבירות המנויות בחוק העונשין, ישנם גם סייגים, חריגים והגנות המעניקות פטור מאחריות פלילית (הגנת הכורח, הגנת הצידוק, אי שפיות הדעת, הגנה מן הצדק, הגנת הצורך וכד'...

הגנת הכורח במשפט הפלילי

חוק העונשין קובע חריגים, הגנות וסייגים לעבירות המנויות בחוק (ובין היתר: הגנת הצידוק, הגנת הצורך, אי שפיות הדעת, הגנה מן הצדק וכד'). המשמעות היא כי על אף שהדין מכ...

הגנת הצורך במשפט הפלילי

חוק העונשין קובע סייגים, הגנות וחריגים לעבירות המנויות בחוק (הגנת הכורח, הגנה מן הצדק, אי שפיות הדעת וכד'). כלומר, על אף שהדין מכיר בכך שנעברה עבירה, קיים בחוק פטור מ...

הגנת הצידוק במשפט הפלילי

בחוק העונשין ישנם הגנות, סייגים וחריגים לעבירות המנויות בחוק (אי שפיות הדעת, הגנה מן הצדק, הגנת הצורך, הגנת הכורח וכד'). משמעות הדבר הוא, כי על אף שהדין מכיר בכך שנע...

הגנת טעות במצב הדברים במשפט הפלילי

חוק העונשין כולל בתוכו סייגים, הגנות וחריגים לעבירות המנויות בחוק ( ובן השאר: הגנת הכורח, הגנת הצידוק, הגנת הצורך, אי שפיות הדעת, הגנה מן הצד...

הגנת טעות במצב המשפטי במשפט הפלילי

בחוק העונשין קיימים גם סייגים, הגנות וחריגים לעבירות המנויות בחוק (לדוגמא: הגנת הכורח, הגנת הצידוק, הגנת הצורך, אי שפיות הדעת, הגנה מן הצדק, ...

הודיה בכתב לפני תחילת המשפט בהליך הפלילי

סעיפים 123 ו-124 לחוק סדר הדין הפלילי קובעים כי נאשם בהליך הפלילי רשאי עד לשלב של תחילת המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום וכן לט...

הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים - דו"ח דורנר

הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים היא ועדה ציבורית אשר הוקמה בשנת 2011 בהחלטת ממשלה. ברא...

החזקה במשפט הפלילי

על פי סעיף 34כד לחוק העונשין "החזקה" היא שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מ...

החזקת אדם בתנאי עבדות

עבירת "החזקת אדם בתנאי עבדות" או עבירת העבדות מעוגנת בסעיף 375א לחוק העונשין. על פי עבירה זו, המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורך עבודה או שירותים, לרבות שירותי מין, דינו - עד 1...

הכללים החלים על השתתפות באירוע משפחתי של אדם המוחזק על-ידי שב"ס

יציאתו של כלוא ממתקן כליאה לצורך השתתפות באירוע משפחתי יכולה להיעשות במתכונת של ליווי באבטחה או ...

הכרעת דין

במשפט פלילי, הכרעת דין היא חלק מפסק הדין (פסק הדין כולל את הכרעת הדין וגזר הדין). הכרעת הדין ניתנת על ידי שופט או הרכב שופטים היושבים בדין, וזאת בתום שמיעת העדויות והטענות במשפט. הכרעת הדין קו...

הלכת הצפיות

חוק העונשין קובע שבכדי להרשיע אדם בביצוע עבירה נדרש כי תהיה לו מחשבה פלילית - כוונה לגרום לאותן תוצאות שנגרמו  - דהיינו מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה. ...

הלכת יששכרוב

החייל רפאל יששכרוב נחקר בחשד להחזקת סם ובחשד לשימוש בו. חוקר מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), רב"ט יונתן אופיר, נמנע במתכוון מלהודיעו על זכותו להיוועץ בסנגור וגבה ממנו הודאה באשמה. בית-הדין הצבא...

הלכת כתב

במצב הדברים הרגיל, ההליך המשפטי מתנהל באופן בו הצדדים מציגים כל אחד את הראיות והטענות התומכות בגרסתו, ובשלב הכרעת הדין קובע בית המשפט אם ביצע אדם את המיוחס לו, ובהתאם קובע אם להרשיע אותו או לזכות...

הלכת שוורץ

כאשר בית המשפט מרשיע אדם בביצוע עבירה, וגוזר עליו עונש מאסר, הכלל הוא כי עונש המאסר יחל באופן מיידי. יחד עם זאת, סעיף 87 לחוק העונשין (התשל"ז – 1977) קובע כי בית המשפט, לאחר שקבע מועד לביצוע...

המחשבה הפלילית

היסוד הנפשי של עבירה, הוא היחס המנטלי שיש לפועל כלפי רכיבי העבירה ותוצאותיה. מצד אחד, היסוד הנפשי הוא קריטי לאבחנה בין עבירה חמורה מאוד לחמורה פחות (הריגה לעומת גרם מוות ברשלנות), ומצ...

המרכז הישראלי לנפגעי כתות

בשנת 2006 הוקם המרכז הישראלי לנפגעי כתות, על ידי אילת קדם – עיתונאית של ידיעות אחרונות – לאחר שהצליחה להסתנן למספר כתות לצורך הכנת תחקירים בעניין. אליה הצטרפו עוד...

המרכז הלאומי לרפואה משפטית (המכון לרפואה משפטית)

המכון לרפואה משפטית נפתח הודות לתרומה מהפדרציה היהודית בדרום אפריקה, בשנת 1955 והוא המוסד המוכר היחיד בארץ להתמחות ברפואה...

המרשם הפלילי

המרשם הפלילי מנוהל על ידי משטרת ישראל ובו נרשמים הרשעות ועונשים של בית המשפט בפלילים בעבירות עוון ופשע, צווי מבחן וצווי התחייבות להימנע מעבירה ועוד.   את פעולת המרשם הפלילי מסדיר ...

הסדר טיעון

ניהולו של משפט פלילי "קלאסי" מתמקד למעשה בשתי תוצאות, או בהרשעה, או בזיכוי. אך בין שתי האפשרויות הללו, קיימת אפשרות שלישית לסיים את המשפט הפלילי, והיא באמצעות "הסדר טיעון". מונח זה זוכה לפעמי...

הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הליך חדש יחסית אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי אשר הקנה לזרועות התביעה את האפשרות לסגור תיקי חקירה במקרים המתאימים,  וזאת בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה ...

הסכם הסגרה

הסכם הסגרה הוא למעשה שיתוף פעולה בין מדינות, שבמסגרת המלחמה שלהן בפשיעה, הן מבקשות ממדינות אחרות להסגיר לידי המדינה המבקשת אדם החשוד או המורשע בעבירות פליליות וברח לתחומי המדינה האחרת. &nbs...

הסכם עד מדינה

סעיף 54א(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971 מגדיר את המושג עד מדינה: "שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר ניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה".   על פי הנחיות היועמ"ש לממשלה...

הסניגוריה הציבורית

מדובר על יחידה במשרד המשפטים שתפקידה להעניק ייצוג משפטי לנאשמים וחשודים חסרי אמצעים ולמי שזכאי לכך על פי החוק. ייצוג משפטי מטעם הסניגוריה הציבורית ניתן ללא תמורה ושכר טרחתם של...

הסניגוריה הציבורית

הסניגוריה הציבורית הינו מוסד שהוקם מכוח חוק (חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995) המטרה להעניק ייצוג משפטי מקצועי לחשודים, עצורים, נאשמים ונידונים הזכאים לכך. מעבר לכך, המוסד...

העדר שליטה

העדר שליטה הינו אחד מן הסייגים לאחריות פלילית. חוק העונשין קובע כי לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות...

הפצת מחלה ברשלנות או במזיד

עבירת הפצת מחלה ברשלנות או במזיד חוקקה על מנת להגן על שלום הציבור ובריאותו ולצידה נקבעו עונשי מאסר ממושכים.   סעיף 218 לחוק העונשין קובע איסור על ביצוע מע...

הפקעת עבודות שירות

כאשר בית המשפט גוזר עונשו של נאשם לעונש מאסר של עד שישה חודשים, ישנה אפשרות לבצע את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, והכל בכפוף לחוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות. במקרה בו...

הפקעת עבודות של"צ

כאשר בית המשפט משית על נאשם צו עבודות של"צ (שירות לתועלת הציבור), על הנאשם לבצע העבודות עד שנה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 71ב לחוק העונשין "תוקפו של צו עבודות של"צ לא יעלה על שנה אחת...

הפרדת הדיון ואיחוד הדיון

בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום מסוים שנכלל בכתב האישום או על הפרדת משפטו של נאשם מסוים שהואשם יחד עם נאשמים אחרים. כלל זה מעו...

הפרעה לעובד ציבור

הצורך בהגברת ההגנה על עובדי ציבור שנחשפו לפגיעות קשות הביאה בשנת 1980 לתיקון מס' 9 לחוק העונשין, אשר הוסיף לחוק הפלילי את העבירות האוסרות על הפרעה לעובד ציבור ועל תקיפת עובד ציבו...

הפרת הוראה חוקית

הפרת הוראה חוקית הינה עבירה פלילית המוגדרת בסעיף 287 לחוק העונשין: (א) "המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו - ...

הקראה

לאחר סיום החקירה הפלילית, חומר הראיות מועבר לגוף התובע - הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לפי העניין, והם אלו המחליטים האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את התיק עפ"י אחת העילות המנויות בחוק.  ...

הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות (המבחן התלת-שלבי)

המבחן התלת שלבי לקביעת ממצאים על סמך ראיות נסיבתיות יהיה נכון גם להליך פלילי וגם להליך אזרחי. אנו נדון ביישום המבחן בהליך פלילי....

התחייבות כספית להימנע מעבירה

סעיף 72 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע כי בית המשפט רשאי להטיל על אדם שהורשע התחייבות להימנע מעבירה, תוך תקופה שיקבע בית המשפט.   על פי נוסח הסעיף, "...

התיישנות במשפט הפלילי

התיישנות במשפט הפלילי מעוגן בסעיפים 9-10 לחוק סדר הדין הפלילי.   כאשר מדובר על התיישנות עבירות, יש לבחון מהו סוג העבירה הפלילית שבוצעה – חטא, עוון או פשע – ולפיו ...

התליית הליכים

מהלך הקבוע בסעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי, והמעניק סמכות לבית המשפט עצמו (ולא ליועץ המשפטי לממשלה, כמו בעיכוב הליכים), להתלות את ההליכים כנגד נאשם. בית המשפט יפעיל את הסמכות האמורה כא...

זוטי דברים

טענת זוטי הדברים היא טענת הגנה שנאשם יכול לטעון במסגרת ההליך הפלילי. מדובר בטענה שמשמעותה היא שלמעשה העבירה שבגינה מואשם אדם, היא עבירה שולית, ולמעשה אין מקום להעמיד בגינה לדין, היות והאינטרס...

זיכוי מחמת הספק

"יש פעמים שבהן עצם ההתלבטות בשאלת קיומו של ספק סביר, עולה כדי ספק סביר בעצמה ומביאה לזיכויו של הנאשם מחמת הספק" (הנשיא ברק).   לצד הקטגוריות של זיכוי והרשעה, יצרה הפסיקה קטג...

זכויות הנאשם

הליך פלילי הוא חלק מהליך דמוקרטי ועל כן גם לנאשם או החשוד המתועבים ביותר יש זכויות אדם ובראשם הזכות להליך הוגן. זכות זו נועדה להבטיח לנאשמים הזדמנות מלאה להתגונן בראש ובראשונה בכדי למנוע ...

זכות הייצוג ע"י עורך דין

במדינה דמוקרטית ומודרנית, אחת הזכויות החשובות ביותר היא הזכות לקבל ייעוץ משפטי, במיוחד בהליכים פליליים, בהם המדינה "החזקה" היא המאשימה, והאדם "הקטן", הוא זה שצריך להגן...

זכות השימוע

זכויות היידוע והשימוע נועדו לאפשר לחשוד בעבירת פשע להביא את דברו בפני רשויות התביעה טרם קבלת החלטה על העמדה לדין בעניינו ובדרך זו, ליתן בידי רשות התביעה את האפשרות לבחון טענותיו של חשוד ולש...

זכות השתיקה

זכות השתיקה הינה זכות יסוד הנגזרת מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. למעשה, מדובר בזכות שהיא אחת מעקרונות היסוד במשפט הפלילי והיא מקנה חיסיון מפני הפללה עצמית.   למשל, אדם המצוי בחקיר...

חוות דעת הממונה על עבודות שירות

כאשר בית המשפט עתיד לשלוח נאשם לריצוי מאסר בפועל, אך בכוונתו להורות על עונש מאסר שלא עולה על חצי שנה (כלומר- 6 חודשים), הוא רשאי להורות על ריצוי המאסר בד...

חוות דעת פסיכיאטרית

חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר מוגשת לבית המשפט, בוחנת הן את המאפיינים הנפשיים והאישיותיים של הנאשם והן את הקשרם להתנהגות הפלילית שבגינה הוא מואשם. כל זאת, בכדי לסייע ...

חומרי חקירה

סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום, זכאי לקבל לידיו את כל חומרי החקירה שנמצאים בתיק החקירה. וזאת על מנת לאפשר לנאשם להתגונן בבית המשפט, באופן שתינתן לנאשם הזדמנו...

חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, מסדיר את ניהול המרשם הפלילי הכולל מידע על אודות הרשעות, עונשים פליליים והחלטות אחרות של בתי משפט בהליכים פליליים,...

חוק הסרטונים

התופעה של הפצת סרטונים אינטימיים ברשת הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה. על מנת להתמודד עם התופעה חוקקה הכנסת בינואר 2013 את חוק הסרטונים - תיקון מס' 10 לחוק מניעת הטרדה מינית.   למע...

חוק העונשין

מדובר למעשה בספר העבירות של מדינת ישראל, המפרט וקובע עבירות בתחומים שונים, כמו גם את העונשים בצדן. לצד חוק העונשין קיימות הוראות חוק אחרות המגדירות עבירות, לדוגמא חוק ניירות ערך, חוק המע"מ...

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)

בעת האחרונה, הולכת וגוברת תופעת ההתעללות בבעלי חיים, הרבעתם ומכירתם שלא כדין לשם עריכת קרבות.   לשם מיגור התופעה, נחקק חוק צער בעלי חיים ...

חוק רישוי עסקים

חוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968, חל על עסקים מסוימים ומטרותיו העיקריות של חוק זה הוא להבטיח פיקוח על עסקים, על מנת לשמור על שלום הציבור ובטחונו, מניעת סכנות תברואתיות, שמירה על דיני התכ...

חוקר ילדים וחקירת ילדים

על פי החוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955,כאשר יש צורך להעיד ילדים (על פי החוק, מתחת לגיל 14) קיים הצורך גם להגן על שלומם הנפשי בעת הליך החקירה. על כן, מי ...

חוקר מיוחד

מדובר בחוקר משטרה אשר עבר הכשרה מיוחדת לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית, כאשר לרוב מדובר בפסיכולוג או עובד סוציאלי. הוראות חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) קובעות,...

חזקה תכופה

החזקה התכופה היא חזקה עובדתית המבוססת על ניסיון החיים, אשר על-פיה, אדם שנמצאים ברשותו טובין גנובים זמן קצר לאחר שנגנבו- יוחזק כמי שגנב אותם או קיבל אותם לרשותו ביודעו שהם גנובים. יחד עם זאת, ...

חזקת החפות

חזקת החפות הוא עיקרון אוניברסלי המהווה נקודת מוצא לכל הליך משפטי פלילי והוא קובע שכל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.   על אף העובדה שמייחסים לאדם מסויים ביצוע של עבירה פלילית, ...

חזרה מאישום

לתובע קיימת האפשרות לחזור בו מהאישומים המופיעים בכתב האישום בכל עת לאחר שהתחיל המשפט מלבד שני מקרים: א. כאשר הנאשם כבר הודה בעובדות אשר מספיקות כדי להביא להרשעתו באחד האישומים. ב. כאשר הנ...

חזרה מכתב אישום

לתביעה יש סמכות רחבה לחזור בה מכתב אישום ולהפסיק את ההליך. ואולם, תוצאותיה של חזרה מכתב אישום משתנות בהתאם למועד שבה התרחשה. כאשר התביעה חוזרת בה מכתב האישום בטרם ההקראה, כלומר בטרם...

חטיפה

חטיפה היא למעשה תפיסה של אדם והלקיחה שלו ממקומו בכוח, בפיתוי, בהתחזות וכד' כאשר מטרת החטיפה משתנה - איום על הנחטף, פגיעה בנחטף, דרישת כופר תמורת שחרור הנחטף ועוד.   אירוע חטיפה הוא פשע נדיר יחס...

חיסיון

חיסיון הוא מונח שמתייחס לכך שלכל אדם יש זכות שאיש מקצוע לא יעיד נגדו בבית המשפט, בגין דברים שנאמרו לו או מסמכים שנמסרו לו במסגרת שירות מקצועי. לדוגמא, כאשר לקוח מדבר עם עורך דינו, ללקוח יש חיסיון עו...

חיסיון עורך דין לקוח

סעיף 48 לפקודת הראיות, [נוסח חדש], התשל"ה- 1971 קובע כי מסמכים או דברים שהוחלפו בין עורך דין ללקוחו, שיש להם קשר לשירות המקצועי שמעניק עורך דין ללקוח, עורך הדין לא ימסור לבי...

חנינה

חוק יסוד: נשיא המדינה, בסעיף 11(ב) מסמיך את נשיא המדינה להעניק חנינה למי שביצע עבירה פלילית או לאסירים השפוטים לעונש מאסר. המשמעות של מתן חנינה היא למעשה שחרור ממאסר ומחיקת הרישום הפלילי במקרים מסוימי...

חסיון לטובת המדינה

משמעותו של חסיון לטובת המדינה בהליך הפלילי, היא כי לא תתקבל ראיה אם ראש הממשלה או שר הביטחון קבעו בתעודה חתומה כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ...

חסיון לטובת הציבור

בהליך הפלילי, לא תתקבל ראיה אם שר בממשלת ישראל קבע בתעודה חתומה כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב (נוגע פעמים רבות למידע מודיעיני, שיטות עבודה של גופים חוקרים וכו'). הח...

חסיון מפני הפללה עצמית

בהליך הפלילי, אין אדם חייב להשיב לשאלה או למסור ראיה, כאשר יש בה הודיה ביסוד מיסודות העבירה שבה הוא מואשם, או עשוי להיות מואשם בה. כלומר הזכות לחסיון מפני הפללה עצמית חל...

חסיונות טיפוליים

כל אדם זכאי שאנשי מקצוע בתחומים מסוימים לא ימסרו מידע לגביו או יעידו נגדו, בכל הנוגע למידע שהתקבל במסגרת הטיפול. החיסיון חל על יחסיו של אדם עם רופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי, גם לא...

חקירה חוזרת

חקירה חוזרת באה אחרי החקירה הנגדית והיא מבוצעת על ידי הצד שזימן את העד להעיד בבית המשפט.   יש לציין כי חקירה חוזרת אינה "מקצה שיפורים" של החקירה הראשית. מטרתה של החקירה החו...

חקירה נגדית

שלב החקירה הנגדית הוא אחד משיאיו של כל הליך משפטי שנחקרים במהלכו עדים. לאחר שהעד נחקר על ידי עורך הדין שלו בחקירה ראשית, קם מספסלו עורך הדין של הצד שכנגד ואט אט מנסה למוטט את גרסתו של העד, ...

חקירה סמויה

לפני שהמשטרה מנהלת חקירה גלויה, ייתכן ובתחילת ההליך היא תבחר לנהל חקירה סמויה כדי למנוע מהחשוד העיקרי לדעת כי מתקיימת חקירה בעניינו, שכן אותו חשוד יכול לנסות ולחבל באותה חקירה. למעשה כלל הפ...

חקירה ראשית

בהליך פלילי כל צד מעיד את עדיו בחקירה ראשית, כאשר המאפיין את החקירה הוא האיסור לשאול שאלות מדריכות (שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא) והמטרה היא לשאול שאלות פתוחות יותר, כך שגרסת העד נשמעת ...

חקירת משטרה

כל אדם רשאי להגיש תלונה ועל המשטרה לפתוח בחקירת התלונה, אלא במקרים מסוימים, בעבירות "קלות" (שהעונש עליהן נמוך משלוש שנות מאסר) יכולה המשטרה להחליט שלא לפתוח בחקירה אם אין בה עניין לציבור. ע...

טיעונים לעונש

בהינתן הכרעת דין אשר מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, יחל שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה כל אחד מהצדדים רשאי להביא ראיות לעניין העונש.   המאשימה תציג בפני בית המשפט נס...

טענות מקדמיות בהליך הפלילי

תחילתו של המשפט הפלילי, היא ביום הקראת כתב האישום ע"י בית המשפט, לנאשם. זהו בדיוק השלב שבו יכול הנאשם לטעון טענות "מקדמיות", דהיינו טענות שחוק סדר הדין הפלילי, [...

יחידת להב 433

יחידת להב 433 היא יחידה ארצית שתפקידה הוא להילחם בפשיעה חמורה הן ברמה הארצית והן ברמה הבינלאומית וכן, בשחיתות ציבורית ובפשע מאורגן.   בינואר 2008, יחידת להב 433 הוקמה כמחלקה נוספת ב...

ייעוץ לפני חקירה

זכות ההיוועצות עם עורך דין היא זכות יסוד. ברע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי (הלכת יששכרוב) נקבע כי זכות ההיוועצות בעלת מעמד חוקתי (מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) ובפסה"...

כבודו

בימים האלה משודרת הסדרה "כבודו" - לכבוד הסדרה החלטנו להסביר מהיכן נולד השימוש המונח כבודו עת פונים לשופט בבית המשפט.   בבית המשפט נהוג לפנות לשופט היושב בדין בצורה רשמית ומכובדת, צורת הפנייה המ...

כלל הקפאת הזכירה שבעבר

כלל הקפאת הזכירה שבעבר המבוסס על כלל הראיה הטובה ביותר, נותן מענה למצבים בהם העד אינו זוכר את אירוע הנדון באופן משמעותי או בכלל. תרשומת שערך העד בעת האירוע או בסמוך לו, ...

כתב אישום

כאשר אדם מבצע עבירה פלילית, נתפס, ונחקר בגינה, יכולה המדינה לעשות שני דברים. או לסגור את התיק הפלילי או בשל היעדר ראיות או בגין היעדר עניין לציבור. מנגד, היא יכולה להגיש נגד אותו אדם כתב אישום...

כתב אישום מתוקן

כאשר הרשות התובעת קובעת כי יש בידיה ראיות ברמה מספקת לשם הרשעה של נאשם, היא מגישה נגדו כתב אישום. כתב האישום מפרט את עובדות המקרה המתואר, את סעיפי החוק בהם מואשם הנאשם, ואת רשימת עדי...

לאקונה

המשמעות של המונח לאקונה הינה חסר בדין, העדרה של הוראה בחקיקה או בתקדים בפסיקה המתייחסת למקרה מסוים.   במקרים בהם בית המשפט מזהה שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא נמצאה לה כל תשובה בדבר חקיקה, בהל...

לגליזציה

לגליזציה או התרה לפי חוק היא למעשה הסרת האיסור לגבי פעולה לא חוקית או חקיקת חוק המתיר פעולה לא חוקית.   ככלל, לגליזציה יכולה לקרות בשל כמה סיבות עיקריות: התאמת החוק לשינוי טכנולוגי, הכרה ...

לויאלי

לויאלי היא מילת סלנג שהשתרשה בשפה העברית, על פי המילון אדם לויאלי הוא אדם מסור, נאמן, שומר אמונים. נאמנות הינה ערך עליון שמהווה מרכיב יסודי כמעוט בכל מערכת יחסים ובסיס לקיומה של מערכת מוצלחת. מקורה ...

לשון הרע במשפט הפלילי

לשון הרע למעשה הוא אמירה הפוגעת בכבודות או בשמו הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון. במדינות רבות, נחשבת לשון הרע לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית.   בישראל, חוק א...

מאסר בעבודות שירות

אם בית המשפט הרשיע נאשם, הוא ידון בעונש המגיע לנאשם בגין העבירה בה הורשע. "עונש" בהליך הפלילי יכול להיות קל, בדמות קנס, או מאסר על תנאי. מנגד, עונש יכול לבוא גם לידי ביטוי במאס...

מאסר בפועל

לבית המשפט יש סמכות להטיל כל עונש שהחוק מאפשר לו, במסגרת עבירה פלילית ספציפית. אך אין ספק שהעונש החמור ביותר שבית המשפט יכול לפסוק הוא עונש מאסר בפועל (אומנם קיים עונש מוות בעבירות מסוימות, א...

מאסר עולם

העבירה העיקרית בגינה יוטל מאסר עולם הינה עבירת הרצח. למעשה, לצד עבירת הרצח (ס' 300 לחוק העונשין) כתוב: "מאסר עולם ועונש זה בלבד". כלומר, על פי חוק העונשין מוטלת חובה על בית המשפט לגזור מאסר עו...

מאסר על תנאי

יש שלושה סוגים של מאסר. הסוג הראשון הוא המוכר ביותר, והוא מאסר בפועל, דהיינו מאחורי סורג ובריח. הסוג השני הוא מאסר בפועל המרוצה בדרך של עבודות שירות, והיא יכול להיגזר כאשר בית המשפט מטיל ע...

מבחן בוזגלו

מבחן בוזגלו הוא למעשה מונח שמקורו מתחום המשפט. עם הזמן קיבל הביטוי משמעות מיוחדת ואחרת.   הכל החל בשנת '76, בהחלטה שנתן היועמ"ש לממשל דאז, אהרון ברק, לפתוח בחקירה פלילית נגד אשר ידל...

מג"ב

מג"ב הוא ראשי תיבות של משמר הגבול והוא משמש כזרוע המבצעית של משטרת ישראל ומטרתו לתת מענה לבעיות בנושאים של ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים, אבטחת האזורים הכפריים, מניעת ג...

מדובב בתא המעצר

הפעלת "מדובב" הוא כלי חקירתי בסיסי שנעשה בו שימוש בעיקר בפשעים חמורים. ככלל, המדובב יוכנס יחד עם החשוד לתא המעצר אבל למעשה, מדובבים יכולים להימצא בכל מקום.   סניגורים רבים מז...

מוקד 105 של המשטרה

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות ברשת וההחמרה בשימוש בהן לרעה לשם מעשי פשע, אלימות ובריונות בעיקר כלפי קטינים, הוחלט בשנת 2016 על הקמת מערך לאומי שמטרתו למנוע אלימות ופשע נגד קטינים ברש...

מח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים היא למעשה מחלקה בפרקליטות המדינה. תפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי אנשי משטרת ישראל.   טרם הקמתה של מח"ש,...

מחדלי חקירה

הליכי המשפט הפלילי נפתחים בדרך כלל בתלונה המוגשת לרשויות המשטרה שאותה עליהן לחקור. התלונה המוגשת במשרדי יחידת החקירות או הנולדת מתוך אירוע פלילי מסוים שאליו מגיע איש משטרה, אמורה להיחקר על ...

מיון מוקדם למאסר

בשירות בתי הסוהר ישנו תהליך קליטה המסייע לאסירים בקליטתם ובהשתלבותם במאסר. הליך זה מיועד לאנשים אשר נידונו למאסר בפועל, כאשר בית המשפט נתן בעניינם אורכה בין גזר הדין לבין מועד תחיל...

מכירת אלכוהול לקטין

במהלך השנים האחרונות, החלה גדילה בתופעת מקרי האלימות בין קטינים שצורכים משקאות אלכוהוליים והוכח כי קיים קשר ישיר בין צריכת אלכוהול ועבירות אלימות.   על מנת למגר את הת...

מסדר זיהוי

מדובר בכלי עזר לחקירה של פרשה, באמצעותו יכולים עדים ומתלוננים להצביע בפני הגוף החוקר על חשוד מסוים כמבצע העבירה. למסדר הזיהוי קבועים כללים נוקשים בחוק:   במסדר יהיו לפחות שמונה ניצבי...

מסירת מידע כוזב

מסירת מידע כוזב הינה עבירה הדומה לעבירה של עדות שקר והיא מתייחסת בעיקרה למסירת תצהיר כוזב. בעוד שעבירת עדות שקר מתייחסת למידע שקרי במסגרתו של הליך שיפוטי כלשהו. עבירת מסירת מידע כוזב...

מענה לכתב אישום

ההליך הפלילי מתחיל בחקירה, שהיא תולדה של תלונה או שלמשטרה נודע על עבירה. הגוף החוקר הוא המשטרה (אבל לא רק, ישנם נוספים כגון: הרשות להגבלים עסקיים או הרשות לניירות ערך). תפקידו של הגו...

מערכת מנ"ע (מידע לנפגעי עבירה)

חוק זכויות נפגעי עבירה נחקק בשנת 2001 עוסק בזכויותיהם של נפגעי עבירה ביחס להליך הפלילי המתנהל כנגד הפוגע, החל משלב החקירה דרך ניהול המשפט עצמו ועד לריצוי הע...

מרמה והפרת אמונים

עבירת מרמה והפרת אמונים מעוגנת בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והוא קובע כך:  "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מירמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במ...

משדל

שידול במשפט הפלילי הוא עבירה נגזרת בדומה לניסיון וסיוע. על פי סעיף 30 לחוק העונשין תשל"ז-1977, "המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ, הינו משדל...

משפט זוטא

משפט זוטא (זוטא = קטן) הוא מעין משפט קטן בתוך משפט גדול שמגיע במקור מן המשפט האנגלי והוא מתקיים גם במשפט הישראלי, עוד מימי המנדט.   למעשה, מדובר בהליך ביניים המתקיים כאשר בפני בית המשפט...

משפט חוזר

משפט חוזר הוא לא זכות מעוגנת שיש לנאשם, אלא יש להגיש לשם כך בקשה, וזאת רק לאחר שפסק הדין הפך לחלוט. זהו לא הליך של ערעור, ומשמעות הבקשה היא שהמשפט יתנהל מחדש כאילו מעולם לא היה. מכאן, שסוג הטענ...

מתחמי ענישה

ביום 10.7.12 חל שינוי מהותי בנוגע לדרך בה גוזרים את עונשו של הנאשם במשפט הפלילי וזאת לאור תיקון 113 לחוק העונשין. תיקון זה חייב את בית המשפט לקבוע מתחמי ענישה לכל עבירה ואישום בגינם הורשע ...

נזקקות טיפולית

שירות מבחן הוקם כחלק מראייה שיקומית-טיפולית עבור אוכלוסיית העוברים על החוק. הוא מעניק לשופטים נקודת מבט נוספת ורחבה יותר על אותו אדם אשר עומד לדין. קציני המבחן, אשר הינם עובדים סוציאל...

נטל ההוכחה

באופן כללי קיימים בשיטת המשפט הישראלי שני נטלי הוכחה: האחד – נטל ההוכחה במשפט הפלילי, המחייב שכנוע מעבר לכל ספק סביר, והשני – נטל ההוכחה במשפט האזרחי, המסתפק ברמת שכנוע בדרגת הטיית מאזן ההסתב...

ניהול תיק פלילי

מרגע שהוגש כנגד אדם כתב אישום, יש מספר אפשרויות שעומדות בפניו. אפשרות נפוצה היא סיום התיק בהסדר טיעון. משמעות הדבר היא הגעה להסכמה עם התביעה לפיה הנאשם יודה בעובדות כתב אישום מתוקן,...

נתיחה שלאחר המוות (לקביעת סיבת המוות)

נתיחה שלאחר המוות בישראל מבוצעת אך ורק במכון לרפואה משפטית באבו כביר והיא נעשית לצרכי מחקרים מדעיים אך גם לשם קביעה מדויקת ככל הניתן, של סיבת ...

סגירת תיק בהסדר

רוב הציבור מכיר את המונח "הסדר טיעון" שנערך בין התביעה לנאשם במשפט פלילי. עם זאת, בשנת 2014 הוכנס לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 תיקון מספר 66, שהקנה לתביעה או לפרק...

סגירת תיק במשטרה

הדין הפלילי מונה שלושה שיקולים לסגירת תיק כנגד חשוד. היעדר אשמה- כאשר התביעה השתכנעה שהחשוד לא אשם. מדובר בעילה נדירה יחסית, כי לחשוד טרם היתה אפשרות להביא ראיות לחפותו. היתרון ש...

סטייה לחומרה (ממתחם הענישה)

תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977, קובע את המתווה, הכללים והשיקולים אליהם יידרש בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של מי שנמצא אשם בהכרעת הדין. על פי סעיף 40 רבתי לח...

סטייה לקולה (ממתחם הענישה)

תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977, קובע את המתווה, הכללים והשיקולים אליהם יידרש בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של מי שנמצא אשם בהכרעת הדין. על פי סעיף 40 רבתי לחוק...

סיכומים

סיכומים בהליך הפלילי - ככל שנאשם כפר בעובדות כתב האישום ובסיום "פרשת התביעה" ו"פרשת ההגנה" וככל שלא התקבלה טענתו של הנאשם כי "אין להשיב לאשמה", ככל שניטענה לאחר פרשת התביעה. עוברים הצדדים לשלב "ה...

ספק סביר במשפט הפלילי

ספק סביר הינו מונח משפטי שכיח ומושג בסיסי ועקרון יסודי שכל עורך דין פלילי מכיר.   על פי עקרון זה, על מנת להרשיע אדם בעבירה פלילית על התביעה להוכיח כי ביצע את העבירה...

עבירה פלילית

עבירה פלילית בהגדרתה היא הפרתו של כלל מחייב. אותם כללים מחייבים נוצרו על ידי חברה מסוימת של אנשים על מנת לשמור על סדר ואורח החיים תקין של הפרטים בחברה.   המדינה הגדירה, בעיקר בחוק ...

עבירות אחריות קפידה

עבירות אחריות קפידה (מלשון קפדנות) הן למעשה עבירות שאין צורך להוכיח בהן את היסוד הנפשי (מחשבה פלילית או רשלנות) ודי להוכיח את היסודות העובדתיים על מנת להרשיע אדם בביצוע העבי...

עבירות הונאה

הונאה היא מעשה רמאות תוך הולכת שולל של אדם כלשהו באמצעות טקטיקות ערמומיות, ניצול ורמייה.   במשפט הפלילי הישראלי "הונאה" היא שם כללי לקשת רחבה של מעשים ומצגי שווא. למשל, ניקח לדוגמ...

עבירות הפגיעה ברגשי דת ומסורת

עבירות הפגיעה ברגשות דת ומסורת מעוגנות בסימן ז' של פרק ח' לחוק העונשין ולמעשה הוא אוסר על פגיעה ברגשות, עלבון, הפרעה לפולחן או ביזוי של מסורות-דתיות ומתן טו...

עבירת בידוי ראיות

עבירת בידוי ראית מהווה עבירה משלימה לעבירת עדות שקר ולעבירת ההדחה בעדות. העבירה מתייחסת הן לעצם יצירתה של הראיה הבדויה והן לעצם השימוש בה, במסגרת הליך שיפוטי או בחקירת משטרה. עב...

עבירת הבגידה בחוק העונשין

בגידה היא למעשה הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, מולדתו ומדינתו וסיוע לאויב כנגד מדינת האם של הבוגד. הבגידה עשויה להתבצע בכמה דרכים: גילוי סודות מדינה צבאיים ומדעיים...

עבירת הסיוע

הסיוע לעבירה פלילית נחשב לעבירה פלילית אשר עומדת בפני עצמה, עבירה זו מתאפיינת בתרומה עקיפה ומשנית של המסייע אשר לא נוטל חלק בביצוע העיקרי של העבירה להגשמתה של העבירה העיקרית.   ייתכן...

עבירת העלבת עובד ציבור

העלבת עובד ציבור- הינה עבירה המעוגנת בסעיף 288 לחוק העונשין הקובעת כי אדם המעליב עובד ציבור במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לעבודתו, עובר עבירה פלילית שדינה עד 6 חודשי ...

עבירת התחזות כאדם אחר

עבירת ההתחזות כאדם אחר (או עבירת התחזות) מעוגנת בסעיף 441 לחוק העונשין. סעיף זה הוא סעיף כללי שבו עצם ההתחזות לא מהווה עבירה פלילית, אלא הכוונה להונות באמצעות ההתחזות. כל...

עבירת ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה

עבירה זו מעוגנת בסעיף 416 לחוק העונשין והיא קובעת כך: "המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מא...

עבר פלילי

אדם שיש לו עבר פלילי הוא אדם שהורשע בבית משפט בעבירות פליליות. העבר הפלילי מורכב מהרישום הפלילי אשר מתנהל במשטרה וכולל פירוט של הרשעות, עונשים וקביעות שונות שקבע בית המשפט, להבדיל מהרישום המשטר...

עד עוין / עדות עוינת

כאשר אחד הצדדים מזמין עד למתן עדות בבית המשפט, הוא עושה זאת על מנת לתמוך ולהוכיח את גרסתו בפני בית המשפט. אך מה קורה כאשר העד שהוזמן לא עומד בציפיות ומשנה את עדותו ובכך למעשה...

עדות כבושה

מדובר בעדות שאדם "כבש" בליבו וגילה בשלב מאוחר בהליך הפלילי או בשלב החקירה, מבלי שסיפק הסבר מניח את הדעת לכבישת העדות וגילויה רק בשלב מתקדם בהליך. מצב כזה קורה לרוב כשחשוד מוסר הודעה במשטרה, ...

עדות מוקדמת

ישנם מקרים שבהם צד להליך הפלילי מבקש להעיד עד אשר אמור לעזוב את הארץ, או חלילה מצוי במצב בריאותי שבו בכל רגע הוא עשוי לאבד את חייו. בנוסף, ישנם מקרים שבהם המדינה, מבקשת להעיד עד בהליך הפליל...

עדות מפי השמועה (עדות שמיעה)

עדות מפי השמועה היא למעשה עדות ביחס למידע שהתקבל אצל העד מאדם אחר הנוגע לאירוע מסוים, כאשר העד עצמו לא נכח באירוע ולא קלט את האירוע בחושיו שלו. כדי להמחיש, ניתן...

עדות סברה

במסגרת ההליך הפלילי, יכולים הצדדים להגיש כראיה, חוות דעת מומחה ותעודת רופא (שהיא למעשה חוות דעת רפואית). חוות דעת כאמור תמיד תעסוק בנושא שבמומחיות. כך, חוות דעת מומחה יכולה לעסוק בשאלה שבמדע,...

עדות שקר

סעיף 237 לחוק העונשין קובע כי: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו -...

עונש מוות במשפט הפלילי

עונש מוות היא צורת הענישה החמורה ביותר שניתן להטיל על מבצע עבירה. במדינת ישראל ובמערכת המשפט הישראלית קדושת החיים היא ערך עליון לכן, מדינת ישראל מימשה את עונש המוות רק פ...

עורך דין פלילי

הוגש כנגדך כתב אישום? זומנת לחקירה? מעוניין בהגשת ערעור או מחיקת רישום פלילי חשוב שתפנה לעורך דין פלילי. מיהו עורך הדין הפלילי? מדוע חשוב לקחת רק עורך דין בעל ניסיון בתחום הפלילי? &nb...

עיון בחומר חקירה

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כך "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סבי...

עיכוב ביצוע עונש מאסר

ככלל, מועד ביצועו של עונש מאסר שהטיל בית-המשפט על אדם שהורשע הינו מיד עם מתן גזר-הדין. זאת לאור הכלל המשפטי שנקבע בבית המשפט העליון לפיו "אין מעכבים ביצוע עונש מאסר בפועל ...

עיכוב הליכים ע"י היועץ המשפטי לממשלה

מדובר בסיטואציה המוגדרת בחוק סדר הדין הפלילי, בה היועץ המשפטי לממשלה מחליט על הקפאת ההליכים נגד נאשם, בין אם לאור נסיבות אישיות (נאשם מבוגר, חול...

עימות בחקירה

עימות בחקירה הוא למעשה הליך חקירה לכל דבר ועניין, שיש לו השלכות על גורל החשוד וכיצד התיק הפלילי בעניינו יסתיים.   במסגרת הליך של עימות בחקירה, מעמתים פרונטלית שני צדדים או יותר תו...

עצימת עיניים

כאשר נדרשת הוכחת המחשבה הפלילית של נאשם, המשמעות היא קודם כל מודעותו ליסודות העבירה. כלומר, על התביעה להוכיח שהנאשם היה מודע לטיב המעשה, לנסיבותיו, ולאפשרות של גרימת תוצאה מסוימת. עצימת ...

עקרון אחידות בענישה

עקרון האחידות בענישה מהווה אחד השיקולים העיקריים אותם צריך השופט לקחת בחשבון בבואו לגזור את דין הנאשם. האחידות הנשאפת בענישה היא איננה אחידות מכאנית פורמליסטית, אלא אחידות ענ...

עקרון חוקיות

המשפט הפותח את דיני העונשין קובע כי ״אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו״. עקרון החוקיות מהווה אחד העקרונות הבסיסיים ששולל מהרשות המבצעת לעשות שימוש במשפט הפלילי ללא ...

עקרון פומביות הדיון

ככלל, עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית הוא כי דיוני בית המשפט ינוהלו בפומבי. בית המשפט העליון עמד על תכליותיו של העיקרון בקובעו כי פומביות הדיון מגשימה את זכות הציבור לדעת ואת...

ערעור

ערעור בהליך הפלילי - כאשר בית המשפט מכריע את הדין וגוזר עונש על נאשם בהליך פלילי, יש לנאשם זכות לערער על ההחלטה בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר. זכות הערעור היא זכות יסוד במשפט הישראלי. כאשר פסק דין ניתן...

ערעור על החלטות ביניים בהליך הפלילי

במשפט הפלילי, ניתן לערער על החלטות ביניים רק במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, ולא במהלך ההליך, דהיינו כל עוד ההליך לא הסתיים לא ניתן להגיש ערעור ...

ערר על סגירת תיק חקירה

נפגע עבירה אשר קיבל הודעה כי תיק החקירה בעניינו נסגר, רשאי לערור על סגירת התיק. את הערר יש להגיש בתוך 30 ימים מרגע קבלת ההודעה על סגירת התיק. במידה ומועד הגשת הערעור עבר...

פגם או פסול בכתב האישום

במשפט הפלילי ישנן מספר טענות מקדמיות שנאשם יכול לטעון בפתיחת המשפט. עיקר הטענות המקדמיות כאמור קבועות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982. בין הטע...

פוליגמיה במשפט הפלילי

המילה פוליגמיה מקורה ביוונית ומשמעותה היא רב-זוגיות, ריבוי בני זוג. באנתרופולוגיה, פוליגמיה מתייחסת לנישואין עם בני זוג רבים אך לעיתים המונח פוליגמיה מציין ריבוי בני...

פטור עקב חרטה

הכוונה של המונח פטור עקב חרטה היא חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית.   בסעיף 28 לחוק העונשין נקבע: "מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הו...

פיצוי בגין מעצר שווא

אם נעצרת על לא עוול בכפך – דע כי אתה זכאי לפיצוי כספי בגין מעצר השווא, מקופת המדינה.   סעיף 38(א) לחוק המעצרים קובע: " נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא...

פיצויים בהליך הפלילי

לפי סעיף 77 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בית המשפט רשאי לחייב אדם שהורשע, לשלם פיצוי לאדם שניזוק במסגרת ביצוע העבירה, בגין הנזק או הסבל שנגרם לו. חיוב אדם בפיצויים יכול להיעשו...

פיצויים לנאשם שזוכה

במקרים בהם משפט פלילי מסתיים בזיכוי נאשם, הוא יהיה זכאי לקבלת פיצויים בגין תקופת מעצרו וכן, לתשלום עבור הוצאות הגנתו. זכות זו מעוגנת בסעיף 80(א) לחוק העונשין.   גובה ...

פסלות שופט בהליך הפלילי

פסלות שופט היא למעשה מצב בו השופט הדן בתיק, פסול מלשפוט בו בשל חשש ממשי שהמשפט שלו לא יהיה משפט צדק.   סעיף 77א לחוק בתי המשפט מפרט את העילות לפסילת שופט מלדון...

פסק דין הנדלמן

בשנת 1996 נחקק סעיף 236ב1(ב) לפקודת מס הכנסה שקבע: "אדם שאינו רשום בפנקס יועצי המס לפי פקודה זו, לא יעשה פעולה של יועץ מס, לא יתחזה ליועץ מס, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור ...

פסק דין מנחה

פסק דין מנחה או הלכה מנחה מוגדרת בסעיף 20(א) לחוק-יסוד השפיטה כך: "הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו". למשל, אם ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, אותו פסק דין ינחה את בי...

פקודת ביזיון בית המשפט

פקודת ביזיון בית המשפט נקבעה בשנת 1929 על ידי ממשלת המנדט שהיה בארץ ישראל. למעשה, הפקודה שימשה ככלי לטיפול בעד המסרב להיחקר בבית המשפט ולאכיפת פסקי דין.   הפקודה...

פרסום ידיעות כוזבות שעלולות לגרום לפחד ולבהלה בקרב הציבור

עבירת פרסום ידיעות כוזבות שעלולות לגרום לפחד ולבהלה בקרב הציבור היא עבירה המצויה תחת סימן ג' לחוק העונש...

פרקליט

במדינת ישראל ישנם שני גופי תביעה עיקריים, והם התביעה המשטרתית והפרקליטות. לתובע משטרתי, קוראים "תובע". לתובע מטעם הפרקליטות, קוראים "פרקליט". חוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"א- 1982, מגדיר א...

פרקליטות המדינה

פרקליטות המדינה הינה הגוף המייצג את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני טריבונלים שיפוטיים על כלל סוגיהם וערכאותיהם.   בשל מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האחראי על שלטון החוק...

פרשת גואל רצון

פרשת גואל רצון היא פרשה מן המפורסמות בישראל, על אדם שהנהיג קהילה סגורה של עשרות נשים שחיו איתו כנשותיו וילדו לו עשרות ילדים.   הכל החל כאשר אחת מנשותיו של גואל, הגישה נגדו תלונ...

פרשת ההגנה במשפט הפלילי

פרשת ההגנה במשפט הפלילי - נאשם אשר הוגש כנגדו כתב האישום והוא לא הודה בו ובחר לכפור בעובדות כתב האישום, ידחה בית המשפט את התיק "לשמיעת הראיות". שלב זה מתחיל כאשר התביע...

פרשת התביעה במשפט הפלילי

לאחר הגשת כתב אישום על הנאשם להשיב לכתב האישום (שלב "ההקראה"). בשלב זה הנאשם יכול בתשובותו לכפור (לא להודות) בכתב האישום כולו או בחלקו. ככל הנוגע לאותם חלקים בכתב הא...

פרשת כנופיית מע"צ

בין השנים 1974-1978 ארעה שורה של מקרי הצתה ברחבי הארץ (בניין עיתון הארץ, מפעל קרגל ועוד). בעקבות זאת, המשטרה עצרה 7 צעירים חשודים בביצוע המעשים וכינתה אותם כנופיית מע"צ (מוע...

פרשת עמוס ברנס

עמוס ברנס הורשע בשנת '76 בבית המשפט המחוזי ברצח של הנערה רחל הלר ונידון למאסר עולם. ברנס שהכיר את רחל הלר באופן שטחי, ניגש מיוזמתו למשטרה בטענה כי רצה לסייע. אחרי מספר חודשים ברנס זומ...

פשיעה חקלאית

פשיעה חקלאית היא מכלול של עבירות שביצוען נעשה ביחס לתחום החקלאות. למשל, גניבה של ציוד חקלאי, בעלי חיים ויבולים, היזק לשדות, מטעים ורכוש חקלאי, הצתה של שדות, הרעלה של מקורות מים, סחיטה בא...

צדק מאחה

מדובר בגישה בתחום המשפט הפלילי, המדגישה את צרכיהם של המעורבים בתיק פלילי - הן הקורבנות והן הפושעים - על פני הצורך במיצוי הדין היבש. על פי גישת ״הצדק המאחה״ השואבת את ערכיה מתחום הגישור, פגיעה במ...

צו איסור פרסום

צו איסור פרסום הוא צו שמוציא בית המשפט אשר אוסר לפרסם מידע הנמצא בידי בתי המשפט. הסמכות לכך מצויה בסעיף 70 לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] תשמ"ד-1984, ובסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ת...

צו מבחן

צו מבחן ניתן במסגרת פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט- 1969. סעיף 1 לפקודה קובע:"הואשם אדם בעבירה, וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות הענין, ובכללן אופיו של האדם, עברו, תנאי ביתו, בריאותו...

צו עיכוב יציאה מהארץ

בית המשפט בישראל מוסמך להוציא צווים אשר מגבילים את חירותו של אדם באופן שמאפשר למצות איתו את הדין בצורה נוחה יותר. אחד מהצווים הללו הוא צו עיכוב יציאה מהארץ אשר שולל את חירות...

צירוף אישומים וצירוף נאשמים

הוראות אלו מעוגנת בסעיפים 86 ו-87 לחוק סדר הדין הפלילי. במידה והאישומים אשר מופיעים בכתב האישום מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות - ניתן לצרפם לכדי כת...

קבילות הודאה בהליך פלילי

כיום קיימים שני מסלולים לבחינת קבילותן של הודאות- המסלול החקיקתי, המבוסס על הוראת סעיף 12 לפקודת הראיות והמסלול הפסיקתי המבוסס על הלכת יששכרוב. המסלול החקיקתי סעיף...

קובלנה פלילית

במדינה דמוקרטית מי שיכול להגיש כתב אישום פלילי נגד אזרחים, היא המדינה בלבד, שהיא למעשה אמונה על אכיפת הדין הפלילי כלפי אזרחיה, ועל שמירה על ביטחונם. עם זאת, לכלל דנא יש חריג במשפט הישרא...

קינטור

משמעות המילה "קינטור" היא בעצם התגרות המביאה את המקונטר לאבדן שליטה עצמית.   העניין בא לידי ביטוי כאשר התביעה מבקשת להרשיע אדם בעבירת הרצח המנויה בסעיף 300 לחוק העונשין.   על מנת להרש...

קלון בהליך הפלילי

המונח "קלון" אינו מוגדר בהכרעת דין. המדובר במונח הלקוח מעולם המוסר ולא מעולם המשפט. המשמעות של עבירת קלון הינה עבירה אשר דבק, במי שביצע אותה, פגם מוסרי חמור. ביצוע של עבירת קלון...

קנס

קנס, הוא עונש כספי שמוטל על נאשם בהליך פלילי, לרבות בהליכי עבירות תעבורה, והוא מהווה עונש לכל דבר ועניין, ולעיתים הוא גם יכול להיות חמור, משום שהוא נושא סכום כספי גבוה. קנס, משולם לאוצר המדינה, ולרוב הוא ...

קרימינלי

"קרימינלי" הינה מילת סלנג בשפה העברית. מקור המילה הינו מאנגלית - criminal שפירושה הינו "פושע" / "עבריין". המינוח קרימינלי בשפה העברית מתארת מחשבה שחורגת מחשיבה "קונבנציונלית", חשיבה שהינה "יוצאת...

קשירת קשר לביצוע פשע או עוון

העבירה קבועה בסעיף 499 לחוק העונשין, התלש״ז-1977, הקובע את האיסור לקשור קשר לשם ביצוע עבירת עוון או פשע. כלומר, בחוק העונשין יש הבחנה בין שלב ביצוע העבירה בפו...

ראיות בדבר עבר פלילי

בשלב בירור האשמה ולפני הכרעת הדין, קיים איסור על הצגת ראיה בבית המשפט הנוגעת לאופיו הרע של נאשם או לעברו הפלילי. לכלל האמור קיימים חריגים, ביניהם חזקת ה"מעשים הדומים" ו"עדו...

ראיות בהליך פלילי

ראיות חפציות   הן ממצאים הנאספים מזירות עבירה. בעזרתן ניתן לקשור בין זירות עבירה שונות או לקשור בין זירת העבירה לבין חשוד. לעתים, ניתן להגיע אל החשוד רק באמצעות ראיות חפצי...

ראיות נסיבתיות

כלל ידוע הוא כי כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל מכוחן של ראיות ישירות וניתן לבסס עליהן בלבד הרשעה בפלילים, ובלבד שניתן להסיק מהן מסקנה הגיונית אחת ויחידה, שאין בלתה. בית המשפט העליו...

ראיות פורנזיות

המילה "פורנזי" מקורו מהמילה הרומית "פורום" שם בעבר, התקיימו המשפטים ברומא העתיקה.   ראיות פורנזיות הן למעשה, ראיות מדעיות המשמשות לפענוח פשעים. הן נאספות בשטח על ידי אנשי המחל...

רס גסטה במשפט הפלילי

רס גסטה ("אגב מעשה") הוא מונח לטיני המתייחס לאחד החריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה.ככלל, אדם המגיע להעיד בבית המשפט יוכל להעיד רק על מה שראה ושמע (עדות ממקור ראשון) אך לא י...

שבל"ר - שימוש ברכב ללא רשות

שימוש ברכב ללא רשות הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 413ג לחוק העונשין: הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך א...

שותפות לדבר עבירה

המשפט הפלילי מתייחס לא רק למבצע העיקרי של העבירה הפלילית, אלא גם לאחרים המהווים צדדים לעבירה, סוגיית האחריות למי שנוטל חלק בעבירה הפלילית ואינו בהכרח המבצע העיקרי של העבירה מוסדר...

שחזור מעשה עבירה

על מנת לברר לפרטי פרטים כיצד התבצעה עבירה, המשטרה עושה שימוש בכלי השחזור במהלך החקירה. לאחר שהמשטרה גובה עדויות ומקבלת חוות דעת של מומחים שונים (פתולוגיה, בליסטיקה וכד') היא עורכת...

שחרור על תנאי ממאסר

אסירים עשויים להשתחרר מעונש המאסר עוד לפני שהשלימו את מלוא תקופת המעצר שנגזרו עליהם בפועל.   התנאי העיקרי לשחרור על תנאי ממאסר הוא שהאסיר לא יעבור עבירה נוספת שהעונש ע...

שיבוש מהלכי משפט

שיבוש מהלכי משפט היא עבירה פלילית הקבועה בסעיף 244 בחוק העונשין. לשון הסעיף: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהע...

שימוע ויידוע

ההליך הפלילי לרוב מורכב משני שלבים. השלב הראשון הוא שלב החקירה הפלילית, והשלב השני הוא בדרך כלל שלב המשפט. אך בין לבין, דהיינו בין השלב שבו המשטרה מעבירה את ממצאי החקירה לפרקליטות או לתבי...

שירות בתי הסוהר (שב"ס)

שירות בתי הסוהר (או בקיצור: שב"ס) הינה רשות הכליאה של ישראל המפעילה כ-32 מתקני כליאה ברחבי הארץ. מטה השב"ס ממוקם בעיר רמלה, ליד כלא איילון (כלא רמלה).   בראש שירות ב...

שירות המבחן

במשרד הרווחה והשירותים החברתיים קיים בכל מחוז במדינת ישראל שירות מבחן, ושירות מבחן לנוער (שתפקידו יוסבר בנפרד). שירות המבחן מורכב מעובדים סוציאליים שעוברים גם הכשרה מיוחדת. תפקידו של שירות ...

שירות לתועלת הציבור (של"צ)

בין העונשים שיכול להטיל בית המשפט בעבירות פליליות, הוא לחייב את הנאשם בביצוע עבודות לתועלת הציבור. אין מדובר "בעבודות שירות" שמהוות למעשה "תחליף" למאסר בפועל, אלא ב...

שכחת ילד ברכב

אירוע שכחת ילדים ברכב הפך להיות, למרבה הצער, אירוע שכיח. מתחילת שנת 2008 ועד לאמצע שנת 2013 דווחו כ-205 מקרים בהם נשכחו ילדים ברכב בישראל, 12 ילדים מתוכם, יצאו מהאירוע ללא רוח חיים. &n...

תאי הבידוד בבית הסוהר

תא בידוד הוא חדר אליו מכניסים אסירים על מנת למנוע מהם מגע אנושי (למעט אנשי צוות ורפואה).   צורת ענישה של הכנסת אסיר לתא בידוד נחשבת לצורת הענישה מבין הקשות בכלא. &...

תביעה נגררת לפלילים

תביעה נגררת נקראת כך כי היא למעשה תביעה אזרחית נגררת לפלילים שמוגשת על ידי נפגע העבירה ובה הוא מבקש סעד של פיצויים בדין הנזק שנגרם לו עקב המעשה הפלילי. למשל, בעבירות מין ואלי...

תובע

במדינת ישראל ישנם למעשה שני גופי תביעה עיקריים, והם התביעה המשטרתית והפרקליטות. לתובע משטרתי, קוראים למעשה "תובע". לתובע מטעם הפרקליטות, קוראים "פרקליט".   חוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ...

תוספת ראייתית במשפט הפלילי

תוספת ראייתית הוא מונח הלקוח מדיני הראיות והוא חל גם במשפט הפלילי. ישנם מקרים בהם עדות של אדם אחד במשפט אינה מספיקה כדי להביא להרשעתו של הנאשם ועל כן, יש להביא ת...

תיקון 113 לחוק העונשין

תיקון 113 לחוק העונשין מתייחס לשלב גזר הדין - השלב שבו על בית המשפט לשקול את השיקולים הרלוונטים בטרם יגזור את עונשו של הנאשם.    סעיף 40 א לחוק העונשין, הנושא א...

תלונת שווא

תלונת שווא נקראת גם אישום כוזב, האשמת שווא או תלונת שקר והיא למעשה טענה כוזבת לפגיעה כלשהי שלא התרחשה במציאות.   מצבים של תלונות שווא מעוגנים כעבירות פליליות בחוק העונשין. למשל, מסירת...

תסמונת זיכרון שווא

תסמונת זיכרון שווא המכונה גם "תסמונת הזיכרון השגוי" מתאפיינת בזכרונות שאדם מסוים מאמין שהם נכונים אך בפועל, הם לא התרחשו במציאות.   התסמונת אינה מוכרת בפסיכיאטריה באופן...

תסקיר לעניין העונש

תסקיר שנערך לבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש, בדומה לתסקיר מעצר, נערך ע"י שירות המבחן שמורכב מעובדים סוציאליים. תכליתו של התסקיר היא לתת לבית המשפט רקע על אישיותו, אופיו, והתנהלו...

תסקיר נפגע עבירה

בראשית שנת 2001 נחקק בישראל חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001, והביא בכנפיו בשורה לנפגעי עבירה בישראל, בהכירו במעמדם המיוחד כבעלי עניין בהליך הפלילי המתנהל בעקבות עבירה שנעברה בה...

תפיסה וחיפוש בחומר מחשב

בהליך פלילי, כחלק מחקירת המשטרה, נדרש לעיתים לתפוס חומר מחשב הנמצא ברשותו של הנאשם על מנת להוכיח את קיומו או את השימוש בו.   תפיסת חומר מחשב וחדירה לחשב דינם כ...

תקדים משפטי

תקדים משפטי הוא למעשה פסק דין שעל פיו בתי משפט חייבים לפעול, כאשר יש בפניהם סוגיה הדומה לזו שבגינה נקבע התקדים.   תקדים משפטי משמש בנוסף, ככלי לעיצובם של נורמות משפטיות מקום בו החוק...

אקסטזי (MDMA)

MDMA הוא החומר הפעיל בגלולות האקסטזי, בנוסף ל MDMA הטהור שמהווה את הבסיס לאקסטזי מוסיפים לגלולה גם חומרים ממריצים כמו ספידים או חומרים אחרים שזולים יותר מה MDMA. MDMA בצורתו הטהורה הוא גביש א...

גידול סמים

גידול סמים מהווה עבירה פלילית על פי פקודת הסמים המסוכנים[נוסח חדש] תשל"ג-1973 ואין זה משנה כלל אם מדובר בגידול למען צריכה עצמית או לשם סחר בסם. בפקודה לא קיימת עבירה של גידול לשם צריכה עצמית...

הדחת קטין לשימוש בסם

הדחת קטין לשימוש בסמים הינה העבירה החמורה ביותר שקיימת בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.   סעיף 21 לפקודה מגדיר אדם כמבצע העבירה אם עשה אחד מאלה: נתן סם ...

החזקת סם לצריכה עצמית

עבירת אחזקת הסם לשימוש עצמי קבועה בפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], תשל"ג-1973. חוק זה אוסר על כל אחזקת סם מסוכן, אשר מוגדר בפקודה עצמה, בתור סם מסוכן. החריג היחידי שקיים...

החזקת סם שלא לצריכה עצמית

בפקודת הסמים המסוכנים קיימת הבחנה מהותית בין המחזקים סם לצריכתם העצמית, לבין המחזיקים סם שלא לצריכתם העצמית. ההבחנה המהותית באה לכדי ביטוי בעיקר בענישה בגין כל אחת ...

חיפוש בעבירות סמים

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, מעגנת בתוכה את הסמכויות שמוקנות לשוטר בעניינים הקשורים בעבירות הסמים.   סעיף 28 לפקודה קובע הסדר מיוחד לעניין סמכויות החיפו...

חשיש

חשיש הוא תוצר של צמח הקאנביס. החשיש כלול בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973, והוא מוגדר כסם מסוכן האסור לשימוש. החשיש מופק מטריכומות שהן שערות קטנות המכילות את שרף הצמח המופיע על העלים והגבעול...

ייבוא סמים

ייבוא של סמים היא אחת מעבירות הסמים החמורות ביותר והיא מעוגנת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. על מנת שמעשה ייחשב כעבירה של ייבוא סמים, על הסם להימצא ברשימת החומרים של ...

כלים אסורים

פקודת הסמים המסוכנים קובעת איסור, מעבר לצריכה ושימוש עצמי או סחר בסמים, גם על החזקה וייצור כלים שעלולים לסייע למטרות אלו.   סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים מגדיר "כלי אסור" ככלי שייעוד...

סחר בסמים

עבירות של שימוש, אחזקה, גידול וסחר בסמים מוגדרות בפקודת הסמים המסוכנים, (נוסח חדש), התשל"ג- 1973. הפקודה קובעת כי כל סם שמוגדר בתוספת לפקודה בתור סם מסוכן, הוא למעשה סם אסור, ואחזקה או הפצה או ...

סם אונס

סם אונס משמש לצורך ניצול מיני, לרוב של נשים. תופעות הלוואי של הסם הם מחד, טשטוש, ערפול ההכרה וירידה בזיכרון ומנגד הוא גורם לערנות מנטלית ועוררות מינית.   ככלל, השימוש בסם נעשה על ידי הכנסתו...

סם הטוסיבי (2CB)

סם ה"טוסיבי" נקרא גם "טוסי" אך הישראלים קוראים לו באופן משובש, "דוסה".   אלכסדר שולגין הוא הכימאי שהמציא את סם ה"טוסיבי" שהוא יותר זול ואמור להוות תחליף לסם האקסטזי (שגם הומצא ע...

סם השיגעון (יאבה)

סם ה-יאבה ("סם השיגעון") הוא סם ממריץ בצורה של טבליה המכיל מת'אמפטמין וקפאין. את הכדור הראשון ייצרו למעשה, מדענים נאצים. חיילים היו נוטלים את הסם על מנת לשמור על מרץ ועירנות בשדה ...

סמי פיצוציות

"סם פיצוצויות" הוא למעשה כינוי לסם סינטטי שייצרו אותו על מנת שההשפעה שלו תהיה דומה להשפעה של סמים שהם אסורים על פי החוק, כאשר הכימיקלים המרכיבים אותו אינם אסורים על פי פקודת הסמים המסוכנ...

עבירות סמים

עבירות סמים והעונשים עליהן מוסדרים בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בין העבירות המנויות בפקודה נכללות עבירות של סחר בסמים, ייצור סמים, ייצוא ויבוא, אספקת סם, החזקת סמים, שימוש...

עבירות סמים בצבא

חיילים המשרתים בצה"ל, המבצעים עבירות סמים, יכולים להישפט במסגרת האזרחית – בבית משפט אזרחי, או במסגרת הצבא – בבית דין צבאי. בשתי המערכות הדין הינו הדין האזרחי, על פי בפקודת הסמים המ...

פקודת הסמים המסוכנים

פקודת הסמים המסוכנים מקורה בחקיקה של המנדט הבריטי אשר נקלטה לתוך המשפט הישראלי. הפקודה נועדה להגביל את העיסוק בסמים במדינת ישראל.   הסעיפים הבולטים ביותר בפקודה הם,...

קאנביס

על פי התוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, קנאבוס הינו כל צמח מהסוג קנבוס (Cannabis) וכל חלק ממנו, לרבות שורשיו ושרף הקנביס הידוע גם בשם חשיש, אך למעט שמן המופק מזרעיו. &nb...

קוקאין

קוקאין הוא סם המופק מעלי צמח הקוקה אשר גדל בעיקר בדרום אמריקה. הקוקאין משמש ברפואה בעיקר להרדמה בניתוחי עיינים אף וגרון. הקוקאין הוא סם פסיכואקטיבי וממכר, הפצתו, החזקתו וצריכתו אסורות על פי פקודת ה...

תיווך בסם מסוכן

על פי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים, לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בכל פעולה אסורה של יצוא, יבוא, סחר והספקה של סם מסוכן; ככל שעשה כן, דינו – עשרים שנות מאסר.   ...

הלבנת הון

הלבנת הון הינה פעולה פיננסית הנעשית תוך הסתרת זהות המקור והיעד של הכסף המועבר בפעולה זו. כך ניתן להפוך הון שחור שהוא כסף שהושג בעזרת השתמטות ממס או בפעילות פלילית לכסף שאינו מעורר חשד. הלבנת ה...

הרצת מניות

מושג זה בא לתאר דרך שבה משנים את מחירי המניות וניירות הערך אשר נסחרים בבורסה באופן בלתי חוקי. סעיף 54 (א) לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 מגדיר הרצת מניות כפעולה הגורמת לרכישת או מכירת מניות באמ...

זיוף

זיוף מוגדר בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. חוק העונשין קובע שעבירת הזיוף הינה עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות; או שינוי מסמך בכוונה לרמות; או חתימת מסמך בשם פלוני.   סע...

זיוף שטר כסף ומטבע

סעיף 462 לחוק העונשין קובע את העבירה של זיוף שטר כסף. שטר כסף הוגדר בחוק ככל שטר חליפין וכסף שהוציא בנק בישראל, ושהוצא על ידי תאגידים עולמיים בתחום הבנקאות, או כל שטר מטבע שהם ה...

מידע פנים

מידע פנים הוא מידע על חברה שהנפיקה ניירות ערך בבורסה אשר עשוי להשפיע על מחיר ניירות הערך והמידע הזה טרם פורסם ברבים וידוע רק לעוסקים בענייניה הפנימיים של החברה.   מידע פנים מעניק למחזיק ...

עבירות לפי חוק ניירות ערך

התכלית המרכזית של דיני ניירות ערך היא הגנה על האמינות והשקיפות בשוק ההון, וכן על קיומו של מסחר ער והוגן בניירות ערך, ככלי מרכזי לגיוס כספים, פיתוח הכלכלה ושמירה על ...

עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד

בחוק העונשין קיימות שורה של הוראות פליליות ביחס לאחריותם נושאי משרה בכירים בתאגיד. סעיף 424א מגדיר 'נושא משרה בכיר' כמנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כ...

עבירות מס

תשלום מיסים הוא חובה, והשתמטות מתשלום מיסים מהווה עבירה פלילית חמורה, אך לא רק. דיני המס בישראל מונים מספר רב של עבירות פליליות שחלקן מהותיות וחמורות מאוד, וחלקן טכניות ולא בהכרח מוכרות לאזרח מ...

עבירות מס

עבירות מס, המעוגנות בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], נבדלות זו מזו ונובעות משורה ארוכה של חיקוקים. אי לכך, קשה לעמוד באופן ברור את העונש המוטל על עברייני מס מורשעים בישראל. לאור האמור, נהוג להפריד ב...

עבירות צווארון לבן

עבירות צווארון לבן הן כינוי "אלגנטי" לעבירות שנעשות ע"י מומחים, או בעלי תפקידים בכירים, וכן מדובר בכינוי לסוגים מסוימים של עבירות שהן אינן עבירות "רחוב מוכרות" כגון פריצה, תקיפ...

עבירות שוחד

חוק העונשין מתייחס בחומרה לנתינה ולקיחת שוחד, וקובע עונשים כבדים בגין עבירות אלה. לפי סעיף 292 לחוק, הנותן או מקבל שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אח...

קבלת דבר במרמה

קבלת דבר במרמה הינה עבירה פלילית המוגדרת בסעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי הסעיף, המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שני...

רישום כוזב במסמכי תאגיד

רישום כוזב במסמכי תאגיד הוא עבירה פלילית המשויכת לקבוצת עבירות צווארון לבן.   העבירה למעשה אומרת שנושא משרה בתאגיד, הרושם פרט כוזב או נמנע מלרשום פרט מהותי אשר...

בית משפט לנוער

בית המשפט לנוער הוא בית משפט מיוחד וייעודי העוסק בטיפול, השגחה, ושפיטה של בני נוער במקרים שבהם הם מבצעים עבירות פליליות. כמו כן, אמון בית המשפט לנוער על השגחה, דהיינו על פיקוח במקרים ש...

גיל האחריות הפלילית

ניתן להעמיד אדם לדין פלילי רק אם מתקיימים בו התנאים המקדמיים לנשיאה באחריות פלילית: בגרות דעת – היעדר קטינות, ותקינות רוח – שפיות. לפי סעיף 34(ו) לחוק העונשין, התש"ז-1977, גי...

הזנחת ילדים

חוק העונשין, התש"ז-1977, מקיף סוגים שונים של מצבי הזנחת ילדים. עבירות של הזנחת ילדים מופיעות בחוק בסעיפים 365-361, ובגינן עונשים כבדים הנעים משישה חודשי מאסר ועד שש שנות מאסר.   ככלל...

היחידה לקידום נוער

היחידה לקידום נוער היא גוף שנוצר ע"י משרד החינוך וטיפולה ניתן לנוער בין הגילאים 14-18. היחידה מטפלת בבני נוער אשר נשרו ממסגרות החינוך הפורמליות.   נהוג להבדיל בין שני סו...

הליך קד"ם (קבוצת דיון משפחתית)

הליך קד"ם הוא הליך חדשני ומטרתו היא מתן מענה שיקומי –טיפולי לקטינים שנפתח להם תיק פלילי.   הליך קד"ם התפחתח בניו זילנד בשנות ה-80. נציגי הממשל הבריטי ...

חובת דיווח

סעיף 368ד לחוק העונשין, התש"ז-1977, מקים חובת דיווח. החוק מתייחס לארבע סוגים שונים של סיטואציות המקימות את החובה, כאשר העבירה הבסיסית קובעת כי אם יש לאדם כלשהו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה ...

חוק הגנת ילדים

החוק קובע כי בעבירות מסוימות, ייחקרו ילדים עד גיל 14 בידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך, ובהמשך יעידו בבית המשפט רק באישור חוקר הילדים. עוד קובע החוק כי עדות הילד שנגבתה בידי חוקר...

חקירת קטין

חקירת קטין שונה מזו של הבגיר, בשל גיל הנחקר והחשש המוגבר מהודאת שווא. בעניינם של קטינים דרך הבחינה של הודאה נעשית באופן קפדני יותר והמחוקק קבע זכויות מיוחדות לקטינים חשודים על מנת לצמצם החשש ...

מעון נעול

בית המשפט לנוער, לאחר שקבע בהכרעת דין כי קטין ביצע עבירה מסוימת, רשאי הוא במקום לשלוח אותו למאסר, לשלוח אותו למעון או מעון נעול, על מנת להביא לשיקומו המיטבי בדרך טיפולית. בית המשפט לנוער יקבע ...

ענישת קטין

שיקולי הענישה בבית המשפט לנוער אינם דומים לשיקולי הענישה בעניינם של בגירים כאשר במקרה של נאשמים קטינים, נקודת המוצא הנה שיקום אפשרי, ומיצוי דרכי טיפול. זאת, כאשר מאסר הינו האופציה האחרונה הנג...

שירות המבחן לנוער

שירות המבחן לנוער הוא בעצם מחלקה בתוך שירות המבחן הרגיל- למבוגרים. אך ההבדל הוא שתחילה, בשירות המבחן לנוער, עובדים סוציאליים שעברו הכשרה ספציפית ומיוחדות בטיפול בנוער, ובפרט בנוע...

תקיפה והתעללות בקטין

לפי עמדת המחוקק, עבירה תקיפה של קטין או חסר ישע הינה חמורה יותר מעבירת התקיפה הרגילה.   סעיף 368ב לחוק העונשין, התש"ז-1977, קובע כי אדם התוקף קטין או חסר ישע וגורם ל...