42 חודשי מאסר בגין החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית
הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן לפיו ביום 29.3.16 החזיק ביחד עם אחר בוילה בעיר בנימינה 143 שתילי צמח קנבוס במשקל כולל של 60.32 קילוגרם, כאשר הצמחים הוחזקו בעציצים ואדניות בשלושה חדרים נפרדים. כמו גם קוקאין במשקל כולל של 209.88 גרם, בשלוש שקיות נפרדות עטופות יחד. בנוסף, החזיק הנאשם 2.8421 גרם קוקאין לצריכה עצמית.
המדינה טענה כי יש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי וחילוט כסף מזומן סך של 26,200 ₪ לטובת קרן החילוט. המדינה ביקשה לקחת בחשבון במכלול הנסיבות את הכמות הגדולה של הסמים אשר נתפסו והעובדה שמדובר בשני סוגי סמים מסוכנים בכמויות מסחריות. עוד נטען כי למרות שהנאשם הואשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ולא בסחר בסמים העונש לשתי העבירות זהה. במקרה דנן, בצירוף המצטבר של רמות הענישה לשני סוגי הסמים ובשים דגש על הכמויות הגדולות, מתחם הענישה נמצא בין 4-6 שנות מאסר בפועל. כמו כן, על פי המדינה, מתוך תסקיר המבחן, עלה כי הנאשם מכור להימורים מזה שנים ארוכות ועושה גם שימוש בסמים לצריכה עצמית, עוד צוין שהוא יצר קשרים עם גורמי שוליים וגורמים עברייניים.
סנגורו של הנאשם טען כי הנאשם נקלע למצוקה קשה נוכח חובות בשוק האפור. הסנגור תיאר את תהליך השיקום של הנאשם שהחל עוד בשלב המעצר, הנאשם נקלט בקהילת "הדרך" בה שהה שישה חודשים ולאחר שהושהה משם ניסה לחזור לטיפול, אך לא הצליח להשתלב מחדש. נטען כי הנאשם הביע מוטיבציה גבוהה לערוך שינוי באורחות חייו ולוקח אחראיות על מעשיו. הסנגור טען שהמקרה הנוכחי נופל בגדר המקרים בהם יש להעדיף שיקולי שיקום על פני שיקולי ענישה. באשר למתחם הענישה טען כי במקרה דנן אין להטיל עונש שיוריד לטמיון את הליך השיקום בו החל כבר הנאשם.
"ביהמ"ש: הנאשם לא מגוייס באופן מלא לטיפול"
בגזר הדין שניתן ביום 20/8/17, קבע בית המשפט כי מדובר בעבירות חמורות. אמנם מדובר בעבירות ההחזקה בלבד, ברם אין ספק כי מעשי הנאשם היוו חלק ממערך הנחוץ לצורך סחר בלתי חוקי בסמים. בית המשפט לא שוכנע כי הנאשם מגויס באופן מלא לטיפול ונראה כי הוא לא הצליח לגייס את הכוחות הדרושים כדי לעמוד בתנאי השיקום, על כן אין הנאשם נכנס בגדר תנאי הסף שבסעיף 40 ד' לחוק העונשין, על פיו במידה שנמצא והנאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם, ניתן לחרוג ממתחם הענישה ההולם ולהעדיף את שיקומו. על כן במקרה זה אין להעדיף שיקולי שיקום על פני שיקולי ענישה.
בית המשפט קבע כי יש להשית על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל בניכוי הימים בהם שהה במעצר, 9 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, וקנס בסך של 10,000 ₪ (26792-04-16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
